מבוכה לשר זוהר: השחקנית עירית קפלן דחתה את מועמדותה לפרס "הקולנוע הישראלי"
יום לאחר שמשרד התרבות פרסם את רשימת המועמדים ל"פרסי הקולנוע הישראלי", קפלן - שקיבלה מועמדות לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה ב"בחורים טובים 2" - הודיעה כי היא מסירה את מועמדותה, ואחרי היה זה גם הבמאי ארז תדמור. "מודה על הבחירה בי מעומק ליבי, ועם זאת, סבורה שפרסים צריכים לצמוח ממקום של חגיגה אומנותית אמיתית, ולא כתגובה למתחים או חילוקי דעות", כתבה קפלן

השחקנית עירית קפלן הסירה היום (חמישי) את מועמדותה לפרס השחקנית הטובה ביותר בטקס הממלכתי לקולנוע הישראלי, אותו יזם שר התרבות מיקי זוהר כאלטרנטיבה לטקס פרסי אופיר המסורתי. "אני סבורה שפרסים צריכים לצמוח ממקום של חגיגה אומנותית אמיתית, ולא כתגובה למתחים או חילוקי דעות", הסבירה קפלן.
אתמול הכריז משרד התרבות והספורט על המועמדים הסופיים לטקס הממלכתי, שצפוי להתקיים בעוד כשבועיים. קפלן, כאמור, היא אחת משלוש המועמדויות הסופיות בקטגוריית "השחקנית הטובה ביותר" על תפקידה בסרט "בחורים טובים 2", והיא מתחרה בהילה סעדה על "שמיים וארץ" ונור פיבק מ"פינק ליידי". אלא שהיום, כאמור, היא החליטה שלא להתמודד.
"אני מוקירה את הבחירה בי כמועמדת לפרס השחקנית הטובה בטקס פרסי הקולנוע הממלכתי, ומודה עליה מעומק ליבי", כתבה קפלן בפוסט שפרסמה בדף הפייסבוק שלה וגם בסטורי באינסטגרם. "ועם זאת, סבורה שפרסים צריכים לצמוח ממקום של חגיגה אומנותית אמיתית, ולא כתגובה למתחים או חילוקי דעות.
"אני מאמינה גדולה בכוחה של האומנות לאחד ולהעלות שיח ער וטולרנטי, ומקווה שבעתיד נוכל כולנו לחגוג יחד את הקולנוע הישראלי במסגרת אחת אחידה שמשקפת את ערכי היצירה החופשית והאומנותית משני הצדדים", הוסיפה עוד. "לאור זאת, וממקום של ענווה וכבוד עמוק לכל העוסקים במלאכה, בחרתי להסיר את מועמדותי מן הטקס. לחברי המשתתפים אני מאחלת בהצלחה. תודה על ההבנה".

גם הבמאי של "בחורים טובים", ארז תדמור, הודיע כי הוא מוותר על מועמדותו בקטגוריית "הבמאי הטוב ביותר", ובפוסט שפרסם בפייסבוק כתב: "אני מודה על הבחירה בי כמועמד לפרס הבימוי הטוב ביותר - זו הערכה שאיני לוקח כמובן מאליו. עם כל ההערכה שבדבר, חשוב לי שפרסים ישקפו חגיגה אומנותית נקייה ומאחדת. אי-לכך, החלטתי לוותר על מועמדותי לפרס הבימוי הטוב ביותר.
"מתוך כבוד לבחירתם של שני התסריטאים הנוספים של הסרט, איני יכול למשוך את מועמדותי כשותף לכתיבת התסריט. במידה ואזכה כשותף בפרס התסריט אתרום את הכסף לפרסי אופיר, האקדמיה לקולנוע ישראלי. כמו כן, מועמדויות הצילום והעריכה נותרות לשיקול דעתם של חבריי. תודה על ההבנה, וסליחה על אי-הנעימות".

מי שעוד יצאו נגד הטקס היו אנשי הצוות של "תותים הפקות" - חיים מקלברג, אסתי תומר והבמאי ניר ברגמן, האמונים על הסרט "פינק ליידי" (מועמד בקטגוריית התסריט למינדי ארליך, ולפרס השחקנית עבור נור פיבק). "את הסרט שלנו לא הגשנו ולא נגיש לטקס הפרסים של מיקי זוהר", הבהירו השלושה בפוסט משותף, "עבורנו, טקס זה הוא צעד נוסף בדרך לצמצום החופש האומנותי והשתקת יוצרים.
"הפרס הזה לא מחפש דרך לקדם את הקולנוע ישראלי, להפך, הוא מתכוון להשתיק קולות שלא מיישרים קו עם מדיניות הממשלה. זהו לא טקס שמכבד חופש יצירה, להפך, זהו טקס שמנסה לשלוט בתכנים ובמה כדאי וראוי לספר", כתבו עוד. "בנוסף, אנו רואים בטקס הזה ניסיון לרסק את האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה. יש לאקדמיה את הבעיות שלה, ברור, ועדיין היא נותנת במה ליוצרים בעלי דעות שונות מכל מגוון הקשת הפוליטית והחברתית בארץ ומאפשרת לכל יוצר להשמיע את קולו ולהיות מועמד לפרסים.
"חשוב לנו לומר: יש אנשי מקצוע בתעשייה וגם בקרב אנשים שעבדו איתנו שבחרו כן להגיש את מועמדתם לטקס. אנחנו לא תמכנו בזה, אבל אנחנו מכבדים את הבחירות שלהם. ככה חברה ליברלית אמורה לעבוד. נמשיך ליצור, נמשיך להשמיע את הקולות שמנסים להשתיק, ולא ניתן לפחד לנהל לנו את האומנות".

המלחמה של זוהר בטקס המסורתי החלה כשהחליט לייסד את הטקס החדש, יממה אחרי שהתקיים טקס פרסי אופיר אותו כינה "מביך ומנותק". אתמול התפרסמה רשימת המועמדים המלאה, שמראה כי כמעט ולא נרשמה חפיפה בין המועמדים לפרסי אופיר לבין אלו שמתמודדים על הפרס החדש.
כך למשל, בקטגוריה החשובה של הערב - הסרט העלילתי הטוב ביותר - מועמדים "אנו", "פנתר כפול" ו"ברנינג מן" - שלושה סרטים בלבד לעומת חמישה שהועמדו בקטגוריה הזו באופיר, ומה גם שאז היו אלו "חמצן", "כן", "נאנדאורי", "שפה זרה" ו"הים" (שזכה לבסוף ונשלח לייצג את ישראל באוסקר, אך לא העפיל לשלב הגמר).

בתוך כך, משרד התרבות והספורט הכריז היום כי בטקס יוענק פרס מפעל חיים יוענק למפיקה שולה שפיגל. "הפרס יוקדש להוקרת תרומתה יוצאת הדופן של שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בישראל לאורך עשרות שנות יצירה והשפעה רחבת היקף", הסבירו בהודעה לתקשורת.
עיקר פועלה הקולנועי של שפיגל מתמקד בקולנוע הדוקומנטרי, ולאורך השנים היא הפיקה סרטים תיעודיים דוגמת "ספק אישה, ספק ילדה", "שריף שאנטי", "מרוששות", "רצח בקולנוע צפון", ועוד. במקביל, היא גם הפיקה סדרות טלוויזיה מצליחות ובהן "שקשוקה", "מייקל" ו"טהרן".

"שולה שפיגל היא דמות מפתח בתרבות הישראלית", מסר זוהר, "מנשות המקצוע בתעשייה העובדות מאחורי הקלעים ומביאות לקהל תכנים חשובים ואיכותיים. בעשייה ארוכת שנים ומלאת אמונה ביצירה המקומית, היא תרמה תרומה עצומה לקולנוע הדוקומנטרי, לטלוויזיה הישראלית ולטיפוח דורות של יוצרים ויוצרות. פרס מפעל החיים הוא הוקרה ראויה לאישה שהשפעתה חורגת הרבה מעבר להפקת הפרויקטים שעשתה, ומהווה השראה לעשייה תרבותית מצוינת בישראל".
