העיתונאי מנשה רז הלך לעולמו בגיל 80

העיתונאי, הבמאי ומגיש הטלוויזיה והרדיו מנשה רז, ממגישי "מסיבת עיתונאים" בערוץ 1, הלך היום (ה') לעולמו בגיל 80.

מנשה רז נולד באוגוסט 1946 בגדרה, בן לאריה רז, ששירת בצה"ל בדרגת אל"ם. הוא התגייס לעתודה האקדמית, ובמהלך לימודיו באוניברסיטה השתתף בקורס קריינים בקול ישראל. בהמשך עזב את העתודה והתגייס לגלי צה"ל, שם שירת ככתב צבאי, עורך ומגיש תוכניות. לאחר שחרורו מצה"ל השלים את לימודיו בחוג למדעי המדינה ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית והצטרף לקול ישראל. במסגרת עבודתו בתחנה הגיש מגוון תוכניות, בהן מהדורות חדשות, תוכניות מוזיקה קלה ופופ ומצעד הפזמונים העברי, והיה המגיש והמנחה הראשון של התוכנית "שירים ושערים".

בסוף 1972 הצטרף רז לטלוויזיה הישראלית ככתב חדשות וכבמאי סרטים דוקומנטריים. ב-1979 זכה בפרס כינור דוד לסרט הדוקומנטרי הטוב של השנה, על סדרת סרטים שביים ועסקה בתנאי הכליאה בבתי הסוהר בישראל. בעקבות שידור הסדרה הוקמה ועדת קנת, שבחנה את מצב בתי הכלא בישראל. לאורך השנים מילא רז שורה של תפקידים בערוץ הראשון, בהם עורך ומגיש "מבט לחדשות", וכתב בתחומים שונים, בהם התחום הפוליטי והצבאי. בהמשך ערך והגיש את התוכניות "משחק השבת" ו"מסיבת עיתונאים". במקביל, במסגרת שירות המילואים בצה"ל, היה אחראי לתיעוד המבצעי של חיל האוויר והיה שותף בתיעוד מבצעים ופעולות שונות, בהם מבצעים להעלאת יהודי אתיופיה לישראל.

בין הסרטים הדוקומנטריים הבולטים שביים רז היו "גשמי קיץ", שעסק בהתנתקות מנקודת מבטו של פיקוד צה"ל ובוים יחד עם רם לנדס; "האחת", על טייסת 201 במלחמת יום הכיפורים; "פרידה מסיני", שתיעד את פינוי בסיסי חיל האוויר וצה"ל מסיני; וכן סרטים שעסקו בפלמ"ח, בהעפלה לאחר השואה ובביקור משלחת קציני צה"ל באתרי השואה בפולין. עוד תיעד את שיגור לוויין הצילום ארוס A1 ואת ביקורו של רוברט מקסוול בישראל, ויצר סרט על מאה שערים ונטורי קרתא. בקולו שידר את יציאת כוחות צה"ל מלבנון אל רצועת הביטחון, במסגרת הסרט "שתי אצבעות מצידון".