"לא יודעת למה ציפיתי, אבל לא ציפיתי לזה"

סדרת סרטי "דמדומים" אמנם הגיעה לסיומה כבר לפני שנים, אבל ככל הנראה לעולם לא נפסיק לשמוע עליה: המעריצות גדלו, ובכל זאת הן ממשיכות לנבור בהיסטוריה ולמצוא עובדות משעשעות על הסרטים שלא היינו מודעים להם בעבר, והדחפים הנוסטלגיים ההם מספקים לנו אינטרנט משובח של ממש.אחרי שגילינו איך נראה הסרט הראשון בסדרה בלי הפילטר הכחול - פנינה נוספת מאחורי הקלעים צפה מחדש אל פני השטח: משתמשת טיקטוק בריטית בשם קלואי וובר מצאה סרטון נפלא שמציג איך הושג האפקט של הריצה המאוד מהירה שבעזרתה הערפדים בסדרה מגיעים למחוז חפצם. 

"חברה שלחה לי את סרטון ה'מאחורי-הקלעים' שמראה איך הם צילמו ב'דמדומים' את מהירות העל של הערפדים", אומרת וובר בסרטון הטיקטוק שהעלתה, "ואני עדיין מבולבלת". השיטה התמוהה הזו הצליחה להפתיע גם אותנו: במקום לצלם את הערפדים (ובראשם אדוארד) רצים ולהריץ את הצילום במהירות גבוהה בעריכה, השחקנים שגילמו את הערפדים, (בעלי היכולת לרוץ במהירות-על), התמקמו על מכשיר ריצה נייד שהונע בשעה שהם רצים עליו, ונדחפים ע"י זרוע שצבועה בירוק (ומוסרת, דיגיטלית, בעריכה). התוצאה, כפי שניתן לראות בסרטון, באמת די משעשעת.

"אני לא יודעת למה ציפיתי", אמרה וובר בסרטון שמאז כבר זכה לקרוב לשתי מיליון צפיות, "אבל לא ציפיתי *לזה*". הצילום נלקח מסרטון שצולם מאחורי הקלעים של "שחר מפציע - חלק 1", אחד משני הסרטים שסיימו את הסאגה. כידוע, עם השנים שנאתו של רוברט פטינסון לסרטי "דמדומים" הפכה לידועה בציבור - ויכול להיות שהדרך המסורבלת בה צילמו אותו רץ במהירות-שיא הייתה אחת הסיבות לכך. 

הסרטון המדובר איננו היחיד מ"דמדומים" שהפך לויראלי לאחרונה, כשבדצמבר האחרון סצנה (מאוד) ביזארית שנשארה בזמנו על רצפת חדר העריכה (ומופיעה בתוספות של הסרט באמאזון פריים) הופצה מחדש דרך טיקטוק והפכה לסנסציה ברשת. בסצנה המדוברת, בלה מספרת לאדוארד שכשהייתה ילדה קטנה, הייתה מכינה מקלות-גשם תוצרת בית שעשויים מגלילי נייר טואלט ומהגללים של צ'ינצ'ילת המחמד שלה. ברצינות. מסתמן שקרוב לעשור אחרי סוף הסדרה, מעריצות ומעריצי "דמדומים" מתחילים להבין לראשונה כמה מטורללת הייתה הסאגה האהובה עליהם.