מחאה פרו-ישראלית מחוץ להקרנת "נז"א": "לא תמחקו את 7 באוקטובר"

מחאה פרו-ישראלית התקיימה אמש (שבת) בלינקולן סנטר בניו יורק, בזמן הקרנת הבכורה של הסרט "נז"א" בפסטיבל הקולנוע. ארגון הקהילה הישראלית-אמריקנית (IAC), שארגן את המחאה, הגדיר את הסרט "אנטי-ישראלי" וטען כי הוא מעלה "האשמות חמורות על התנהלות צה"ל ברצועת עזה", תוך התעלמות ממידע ומממצאים שסותרים את טענותיו ומההקשר המלא של מתקפת 7 באוקטובר. בתוך כך, "נז"א" זכה הלילה גם בפרס הקהל לסרט האירופי הטוב ביותר בפסטיבל סבסטיאן.

"אנחנו מתאבלים על כל חיי חפים מפשע שאבדו במלחמה הזאת, ישראלים או פלסטינים. אבל חמלה כלפי אזרחים פלסטינים לא מחייבת אותנו למחוק את 7 באוקטובר, להתעלם מחמאס או לקבל נרטיב אחד בלי להטיל בו ספק", אמרה נועה פרי-ינש, סמנכ"לית IAC. "זו הסיבה שאנחנו כאן היום: לא כדי למנוע מאף אחד לדבר, אלא כדי לוודא שגם הקולות שלנו, החוויות שלנו והאמת נשמעים".

במרכז "נז"א" עומדות עדויותיהם של 24 חיילים וקצינים, העוסקות במלחמה בעזה ובמה שיוצרי הסרט מגדירים כ"רצח עם". הסרט כולל ביקורת חריפה על צה"ל ועל ממשלת ישראל. זהות המרואיינים מוסתרת, קולם שונה והראיונות איתם צולמו בשעות הלילה, בחשכה כמעט מוחלטת, על גגות בתל אביב. בחלק מהעדויות המרואיינים משווים את המתרחש בעזה לשואה ולתהליכים היסטוריים של דה-הומניזציה. הסרט זכה לאחרונה בפרס חבר השופטים המיוחד בפסטיבל ונציה, וצפוי לצאת ביותר מ-50 טריטוריות לפני שיעלה לצפייה בחינם באתר של הגרדיאן.

בזמן הקרנת הסרט התאספו מחוץ לאולם יותר מ-50 מפגינים. משאיות עם מסכים הקרינו תיעודים גרפיים מ-7 באוקטובר ותמונות של נרצחים בטבח, בעוד המפגינים נשאו שלטים שעליהם נכתב, בין היתר, "תלמדו את העובדות, תדעו את האמת". מחוץ לאולם נרשמה גם נוכחות משטרתית מוגברת.

פרי-ינש הציגה למפגינים את רום אל-חי, ניצול מתקפת הטבח בפסטיבל נובה. לדבריו, "זה לא מפתיע" אותו שפסטיבל הקולנוע של ניו יורק מקרין סרט שנעשה בידי "בוגדים במטרה הישראלית". "אם יש כאן מישהו שרוצה לעשות סרט על רצח עם, על שנאה, אכזריות והרג של חפים מפשע, כל החומר כאן", אמר אל-חי, כשהציג את הטלפון שלו לקהל. "צילמתי הכל. ראיתי את השנאה במו עיניי".

קארן טולדנו, שהגיעה לתמוך במחאה, אמרה כי קולות ישראליים "הושתקו" בעולם התרבות. "אני מרגישה שהקולות שלנו הושתקו במרחבים שקראו לעצמם מכילים במשך שנים", אמרה. "לפעמים כשאני מנסה לנהל שיחה רגועה ונתקלת בכעס, אני יודעת בראש שלי שפשוט אין טיעון בצד השני. אבל זה לא עושה את זה קל יותר לבליעה, כשכל מה שאתה רוצה לעשות הוא לדבר על העובדות ולהעמיד את הדברים על דיוקם".