"אוויטה" בכיכובה של רייצ'ל זגלר מעצבן את הצופים: "זו הונאה"

עד לא מזמן רייצ'ל זגלר הייתה בכותרות בעיקר סביב הפלופ ששמו "שלגיה" - גרסת הלייב-אקשן של דיסני שבה היא כיכבה בתפקיד הראשי, אך לא עמדה בציפיות ונחלה אכזבה בקופות; עכשיו, זגלר שוב מושכת תשומת לב שלילית - אם כי הפעם, זו לא ממש אשמתה.

זגלר (24) החלה לאחרונה לגלם את אווה פרון בהפקה חדשה של המחזמר "אוויטה", שמוצג בתיאטרון הפלאדיום בווסט אנד בלונדון. המחזמר, מאת אנדרו לויד ובר וטים רייס, מתאר את סיפור חייה, הצלחתה ומותה של אווה פרון, הפוליטיקאית הארגנטינאית ורעייתו השנייה של נשיא ארגנטינה, חואן פרון. ההצגה עלתה לראשונה ב-1978 וזכתה מאז לגרסאות רבות ברחבי העולם - ואפילו לשתיים ישראליות בכיכובן של ריקי גל ושירי מימון.

במהלך המחזמר, במה שנחשב אולי לרגע השיא שבו, פרון מבצעת את השיר האייקוני "אל נא תבכי ארגנטינה". העניין הוא, שבהפקה החדשה בווסט אנד זגלר לא עושה זאת בעודה עומדת על הבמה - אלא שרה את השיר כשהיא עומדת על המרפסת החיצונית של התיאטרון, אשר פונה לרחוב, בזמן שבאולם מקרינים לקהל את הביצוע הזה דרך מסך. כלומר, הצופים במחזמר - ששילמו כסף כדי להיכנס לאולם (עד 500 דולר לכרטיס) - נאלצים לצפות ברגע השיא דרך מסך.

אז אומנם הביקורות על המשחק של זגלר חיוביות מאוד, אבל הבחירה האומנותית הזו עוררה כעס מצד רבים: "אני נרגש לראות את 'אוויטה', אבל לא בטוח איך אני מרגיש לגבי זה ששילמתי כל כך הרבה כסף רק כדי לראות את הרגע הכי איקוני על מסך", כתב אחד מרוכשי הכרטיסים ברשת X, בעוד אחר כינה זאת "הונאה" ויצא נגד הבמאי על ההעמדה המוזרה: "שילמתי כל כך הרבה על שני כרטיסים והיא שרה את השיר הכי חשוב למי שלא שילם?"; "אני חושבת שהלב היה נשבר לי אם הייתי בתוך התיאטרון, והיו משדרים את השיר הכי חשוב על מסך".

מנגד, היו מי ששיבחו את ההחלטה האומנותית והצביעו על הסמליות שבדבר - כשבהצגה שעוסקת במעמדות בחברה, מביאים למי שאין את האפשרות לשלם ליהנות מהחוויה גם כן. "רעיון מבריק ומאוד סמלי - בעוד העשירים יושבים מול המסך, אוויטה נמצאת על המרפסת ופונה לכל מי שלא יכול להרשות לעצמו ללכת לתיאטרון, או חי ברחובות לונדון"; "הרעיון כולו גאוני ומרגש", הוסיפה אחרת, "יש בזה אמירה חזקה ואני בעד זה"; "לשיר לאנשים ברחוב בזמן שהקהל ששילם צופה במסך - זה בימוי מבריק באמת".