אבל בעולם התרבות: השחקן והבמאי רמי הויברגר הלך לעולמו בגיל 61

השחקן והבמאי רמי הויברגר הלך הלילה (בין רביעי לחמישי) לעולמו והוא בן 61. הויברגר, מהשחקנים הגדולים בישראל, התמודד בתקופה האחרונה עם מחלת הסרטן.

בריאיון שהעניק לרפי רשף באפריל האחרון, במה שהיה לאחד מהראיונות האחרונים שלו, סיפר: "כמעט היה הסוף. צמח לי ביד כדור טניס, נכנסתי לבית החולים ועברתי כימותרפיה. אחרי הטיפול השלישי הרגשתי שאני לא יכול לשאת יותר ואז עברתי לבית חולים אחר וגילו לי חיידק טורף. פתחו אותי עשר פעמים, ניקזו והורידו את הגידול. עכשיו הרבה יותר טוב, החיים יפים".

שר התרבות והספורט מיקי זוהר ספד לו: "ברוך דיין האמת. קיבלתי בצער את הידיעה על פטירתו של רמי הויברגר. רמי היה שחקן ענק שריגש, הצחיק ונכנס ללב של כולנו. הוא השאיר חותם בלתי נשכח, וגילם דמויות שהפכו לחלק מההוויה הישראלית. הוא יחסר מאוד לעולם התרבות ולכולנו. יהי זכרו ברוך".

הויברגר נולד בתל אביב באוקטובר 1963. הוא היה מהשחקנים הגדולים והעסוקים בישראל, ולאורך חייו השתתף בעשרות הצגות ("השחף", "שלוש אחיות", "הנשים של ג'ייק"), סדרות ("בטיפול", "ילדי ראש הממשלה", "הבורגנים"), וסרטים ("מבצע סבתא", רשימת שינדלר", "מתנה משמיים").

בין השנים 1993 ל-1997 הויברגר היה חלק מ"החמישייה הקאמרית", לצד קרן מור, שי אביבי, דב נבון ומנשה נוי, אחד מתפקידיו המזוהים עימו היה "קרמבו" מהסרט "מבצע סבתא", שיצא בשנת 1999. עם הידיעה על מותו ספדה לו היום מור בריאיון ל"חדשות הבוקר", ואמרה לנסלי ברדה כי: "זכינו לבקר אותו לפני שבועיים, לא תיארתי לעצמי שזה יהיה כל כך מהר. ראינו אותו, דיברנו איתו. זה עצוב מאוד, היה בזה פגישה מאוד מרגשת. אני, מנשה ודב".

עוד סיפרה מור כי "אלו היו ימים של צחוקים בלתי נגמרים כשרק הכרנו. אני שיחקתי איתו ב'חלום ליל קיץ', שנינו לא היינו בכיתה שהעלתה את זה והוא היה מצחיק מאוד שם. אמרתי לאיתן (הבמאי איתן צור, ג.מ), והוא הכיר אותו מהצופים וככה רמי נכנס לפיילוטים של 'החמישייה הקאמרית'. בפעם האחרונה שנפגשנו הוא סיפר לנו איך שהוא התחבר עם כל המחלקה והחולים. הוא סיפר איזו מתנה הוא קיבל, זו הייתה שיחה מציפה, היה טוב לשמוע שלמרות שהוא סבל והיה לו קשה, הוא דיבר על המון אהבה שהוא מקבל. הוא אמר שהוא הכיר אנשים שלא הכיר, דיבר עם המשפחות ויש לו עדנה בשיחות האלה. הוא נתן לנו תחושה טובה, היה טעם לכל הסיפור. הוא אמר שהוא מבין למה הוא במקום הזה, נתן לזה משמעות. אולי הוא נתן לנו בזה".

כשנשאלה איך הויברגר היה רוצה להיזכר, אמרה מור: "אני באמת שלא יודעת, רק שאפשר לראות דברים שהוא לקח בהם חלק. חבל שאי אפשר לראות אותו בתיאטרון, הוא היה יוצא דופן. הוא היה מאוד שחקן, מאוד מדהים, ואבא מדהים".