לבנה פינקלשטיין תקבל פרס מפעל חיים
השחקנית האגדית, בת 79, זוכה להכרה על קריירה בת יותר מחמישה עשורים בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון הישראלי. טקס פרסי אופיר ייערך ב-9 בספטמבר בסינמה סיטי, בהנחיית שני כהן ואדם גבאי. "כשבישרו לי על הזכייה פתאום נהיה לי קר בכל הגוף", מסרה השחקנית, "ממש צמרמורת מרוב התרגשות"

השחקנית לבנה פינקלשטיין תקבל פרס מפעל חיים בטקס פרסי אופיר 2026 - כך הכריזה היום (א') האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה. פינקלשטיין, בת 79, היא מהשחקניות הוותיקות בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון הישראלי, עם קריירה שנמשכת יותר מחמישה עשורים. הטקס ייערך ב-9 בספטמבר בסינמה סיטי, בהנחיית שני כהן ואדם גבאי.
מנימוקי האקדמיה על הענקת הפרס: "לבנה פינקלשטיין היא מהשחקניות הוותיקות בישראל. עם קריירה ארוכה, פורייה ומגוונת - נראה שהייתה כאן תמיד".
פינקלשטיין, ילידת בולגריה, עלתה לישראל כשהייתה בת שנה. בשנת 1967 סיימה את לימודיה ב"בית צבי" ונמנתה עם מייסדי תיאטרון צה"ל. היא הפכה לכוכבת לאחר שלוהקה לתפקיד הראשי בסרטו של מנחם גולן "מרגו שלי" (1969). "שנים אחר כך, במאי טברייני נוסף, שמי זרחין, יהפוך אותה לחלק בלתי נפרד מאנסמבל השחקנים הקבוע שלו בסרטים 'אביבה אהובתי', 'העולם מצחיק', 'המילים הטובות' ו'חמדה'", הוסיפו באקדמיה לספר.
על תפקידה ב"סיפור גדול" זכתה בפרס אופיר לשחקנית משנה. "היא גנבה את ההצגה בתפקיד בלתי נשכח ב'מיתה טובה' וב'מזל חתולה' והוכיחה שאין דבר כזה 'תפקידים קטנים'. במשך שבעה עשורים קיבעה את מעמדה כשחקנית דרמטית מרגשת ושוברת לב וגם כקומיקאית מעולה". כדוגמה הם הביאו את תפקידה נטול המילים, שנכתב במיוחד עבורה, ב"השתיקה", "עם יכולות של מימיקה צ'פלינית".
עם היוודע דבר הענקת הפרס, מסרה פינקלשטיין: "כשבישרו לי על הזכייה פתאום נהיה לי קר בכל הגוף, ממש צמרמורת מרוב התרגשות. בימים מתוחים וכבדים כאלה, התרבות והאומנות הן המקום שמרומם את הנפש, מנחם ועושה טוב בלב לאנשים, בין אם זה לגרום להם לצחוק, לבכות או לקחת איתם מחשבה שמלווה אותם ימים קדימה.
"כמי שנולדה בבולגריה, תמיד הרגשתי שאני נמצאת על התפר שבין מזרח ומערב", אמרה עוד. "זכיתי לגלם לאורך השנים פסיפס שלם של נשים בחברה הישראלית - מרוקאיות, אשכנזיות, תימניות, טריפוליטאיות - כולן היו בנותיי, ועשיתי את כולן באהבה גדולה ומכל הלב. כולנו כאן מעורבבים ומחוברים וחשוב שניתן לתרבות את הכבוד הראוי לה, כי בלי תרבות - מה בעצם שווים כל הדברים".
לאורך הקריירה שלה פינקלשטיין שיחקה גם ב"אני אוהב אותך רוזה" (1972) של משה מזרחי, "סלומוניקו", "משפחת צנעני" (1976) ו"סוסעץ". לאחר הפסקה מהמסך, חזרה ב-1989 בסרטה של מיכל בת אדם, "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב". היא עבדה עם בכירי הבמאים בארץ, ובמקביל הופיעה בכל תיאטראות הרפרטואר הגדולים: הבימה, הקאמרי, בית ליסין וגשר.
על פועלה זכתה פינקלשטיין בשורה של פרסים יוקרתיים: פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל חיפה (על "מיתה טובה", 2014), פרס השחקנית הראשית בפסטיבל ירושלים (על "אמא ו'", 2001), וכאמור פרס אופיר על "סיפור גדול". מעבר למשחק, פינקלשטיין היא גם פסלת מוערכת: יצירות הברונזה שלה מוצגות במוזיאונים בישראל ובבולגריה וביניהן בולט הפסל הציבורי "רעות", שמוצב בשגרירות בולגריה כאות תודה על הצלת יהודים בשואה.
