שחר חסון הוא סטנדאפיסט השנה של 2026: "יש ביקורת, אבל זה עדיין לא הזמן להגיד אותה"

כן, שוב - בפעם השלישית ברציפות - שחר חסון הוא סטנדאפיסט השנה של ישראל, לפי בחירת גולשי mako. תסכימו איתנו שזו אחלה מתנה לגיל 50, אותו יחגוג בספטמבר הקרוב, לא?

הקומיקאי הענק שהפך את "אח שלי וגם לילי" ואת "שושייייייייי" לחלק מהשפה שלנו, המשיך להצחיק אתכם גם השנה - בפאנל של "הזמר במסכה", בהופעות הסטנדאפ שלו ובקטעים רבים מתוכן שהתפוצצו ברשת. אז לא פלא שהכתרתם אותו שוב. חסון הוא לא היחיד שמשחזר את ההישג שלו מהשנה שעברה: כל ארבעת הסטנדאפיסטים המובילים של 2025 שמרו גם הפעם על המיקום שלהם בצמרת הטבלה - אודי כגן במקום השני, דניאל כהן בשלישי ומתן פרץ ברביעי. מי שמאיימת על הרצף הגברי היא יונה קפח, שסוגרת שנה שלישית בתור האישה הבכירה במצעד וטיפסה הפעם עד למקום החמישי. בן בן ברוך ודניאל חן תופסים את המקומות השישי והשביעי, ולמקום השמיני מזנק נציג הדור הצעיר עומר קולי, שנכנס לדירוג רק בשנה שעברה ואז עוד הסתפק במקום ה-36. העשירייה הפותחת נסגרת עם שני שמות ותיקים בתחום, אסי כהן (שאולי) במקום התשיעי ואדיר מילר במקום העשירי.

לצד קפח וקולי, תוצאות המצעד מגלות עוד כמה זינוקים ששווה לשים עליהם את העין לקראת 2027: תמיר בר הטרי בתחום כבר נמצא במקום ה-12, גורי אלפי טיפס מהמקום ה-32 ל-14, מוחמד נעמה טס כמעט חמש עשיריות עד למקום ה-15, ובמקומות ה-24 וה-25 נמצאים, בהתאמה, אביעד לוטבק ואלי חביב. גם רוני ששון במקום ה-38 ואלדד שטרית במקום ה-43 הפגינו שיפורים משמעותיים. ומה לגבי כניסות חדשות? רובן לא הבריקו, אבל מי שכן יכולים להיות מרוצים הם כוכב "ארץ נהדרת" והסטנדאפיסט הטרי יובל סמו במקום ה-30, מירית גליצקי במקום ה-44 ואמיר מויאל במקום ה-50.

פעם שלישית גלידה

אחרי הזכייה הקודמת שלו בתואר סטנדאפיסט השנה, חסון הבטיח לנו שאם יזכה שוב - הוא יגיע למשרדי mako ויחלק לכל העובדים גלידה (כן, על שם הביטוי המפורסם). והנה, קם הדבר ונהיה: חסון הגיע השבוע למשרדינו ברמת החייל עם צידנית עמוסה בגלידות וחגג את ההישג האדיר. אחר כך ישבנו איתו לריאיון נוסף, ובדומה לפעמים הקודמות - גם הפעם היה קשה להישאר רציניים מול הקומיקאי שעבורו כל חפץ בחדר הוא חומר לפאנץ'.

ריאיון: מיכל דאבי | צילום: יאיר חממי

שחר, ברכות!
"וואו, זה מרגש וכיף גדול".

שאפו ענק שעמדת בהבטחה שלך וחילקת לנו גלידות.
"שאפו לכם - אתם קניתם את הגלידות. אני רק הגעתי - באיחור, כמובן, כי היו פקקים, אבל זה מרגש. שמחתי שיש פה אנשים שעובדים קשה, ופתאום מישהו הוציא אותם להפסקת טילון. היו כאלה שלקחו הפסקה ארוכה כי יש את הטילונים הגדולים יותר, ויש את הקטנים. למרות שגלידונית זה הכי כיף. את מכירה גלידונית? זה שתי קומות, והגלידוניות בקומה התחתונה טעימות יותר כי לוקח להן זמן, הן עוברות תהליך. את מתחילה מלמעלה והיא מתחילה להפשיר את עצמה".

אחלה גלידונית. הופתעת כשהודיעו לך שזכית? בכל זאת, פעם שלישית.
"הופתעתי מאוד, כי קודם כל - אתה לא מצפה. זה כיף גדול, ותודה רבה למי שבחר. הייתה שנה מעניינת ומאתגרת, הייתה לנו באמצע מלחמה - עוד הפעם מלחמה - וכן זה כיף, זה מאתגר, וכל שבוע להכין את הדבר הזה שקוראים לו סטנדאפ, לערוך את הקטעים ולהכין את הכתוביות, לראות אנשים צופים בזה ביוטיוב - זה כיף".

מה לדעתך גורם לקהל לאהוב אותך כל כך?
"חוסר הבנה בקומדיה (צוחק). סתם. אני לא יודע, אני חושב שאני בא בטוב. אני אוהב לעשות קומדיה כי קומדיה זה חשוב, ואני אוהב גם שהקומדיה צומחת בארץ. להיות חלק מה-DNA של הקומדיה בארץ זה כיף כי יש מלא סטנדאפיסטים טובים. מי שלא נבחר - לא קרה כלום, יש את שנה הבאה - שכנראה אני גם אקח. סתם. אז תמשיכו לעבוד קשה, ותמשיכו לשמח.

"אני תמיד אומר שכל מי שעושה סטנדאפ בארץ, רוב הקומיקאים - ואני מכיר את כולם - לא עושים את זה בשביל הכסף. יש פה משהו שהוא מעבר לכסף. משהו שגורם לזה שגם אם אין לך הרבה יכולות חוץ מהיכולת לגרום לאנשים לצחוק, אתה משתפר בזה. ג'רי סיינפלד אמר שכשהיינו ילדים כולם היו מצחיקים, ובאיזשהו שלב כולם מצאו עבודה. מי שנשאר לעבוד בזה הם אנשים שהבינו שזו העבודה שלהם. אז זה כיף ומשמח, ומה יותר כיף מלשמח אנשים חוץ מלהיות מיליונר? זה לא רע, הכל טוב, יש גם כסף - אבל מה יותר כיף מלגדל פפאיה? גידלת פעם?".

לא.
"גם אני לא, אבל השם הוא כיף. אתה קם בבוקר, 'מה עם הפפאיה?'. איזה כיף, יותר מאשר לקום בבוקר ו'מה עם האקסל? עברת על הקובץ?'. פפאיה זו מילה מצחיקה. בגלגול הבא הייתי רוצה להיות פפאיה".

קורה לפעמים שהקהל לא צוחק מהבדיחות שלך?
"בדיוק כמו עכשיו עם הפפאיה. ראית שיונה עברה פה? בזמן שהיה את הקטע על הפפאיה הייתה דומייה ויונה עברה בחלון. רק אני ראיתי?".

אחרי שחסון החריב לעורך mako את המשרד, עברנו לשאול אותו שאלות קצת יותר רציניות - כמו למשל: האם יש נושאים שהוא לא מוכן לצחוק עליהם? "תראי", הוא משיב, "בשלוש השנים האחרונות עברנו אתגרים מטורפים. יש דברים שאתה לא נוגע בהם, לא בגלל שזה מוקדם מדי אלא כי זה שלנו מדי עכשיו. הפצע הוא של כולנו.

"לפעמים בא לך להעביר ביקורת על דברים שקרו, אבל היום זה לא הזמן להגיד אותם. נגיד אותם מתישהו, כשנצא מזה. אני מרגיש שעדיין לא יצאנו מזה. כשנצא - אני אגיד. אני חושב שכולם יגידו יותר, אבל בינתיים - בואו נעשה קומדיה כדי לשמח ולא להוריד".

אתה מאלתר המון עם הקהל - קרה שאילתרת ותוך כדי הרגשת שהגזמת?
"ברור, מה זאת אומרת? לפעמים אפילו אני מוצא את עצמי בעריכה - נגיד אמרתי למישהו שהוא אהבל. אבל ה'אהבל' לא היה חמוד, אני מרגיש שיש משהו באנרגיה. לפעמים אתה יורה מילה, והאפקט שאתה אומר, המילה ששומעים, האנרגיה - פוגעת בבן אדם בלי שאתה רואה את זה. זה יוצר אדוות שאתה מרגיש אותן. אמרתי 'אהבל', ומי שמולי נפגע מזה, למרות שלא התכוונתי שהוא אהבל אלא מה שהוא עשה. הוא לא אהבל, הוא חלק ממה שצריך לקרות עכשיו.

"בקומדיה אי-אפשר לשקר, האנרגיה משתנה בשנייה. ברגע שהגלים שיצרת יצרו אדוות שליליות, אתה מרגיש את זה. ואנחנו פה בשביל חיובי!".

חסון עוצר את הריאיון כדי להשקות עציץ - מפלסטיק.

אתה כבר שנים על הבמות. עדיין מתרגש לפני כל הופעה?
"כן, זה מרגש. ויותר מזה - יש משהו בהתרגשות שהוא מדייק אותך. עכשיו זה קטע להגיד 'מדויק'. אז זה מדייק אותך לזה שאני מודע שיש פה משימה. הדבר הכי מרגש הוא האם אני אהיה מוכן להיות בהווה עם הקהל. האם ארשה לעצמי באמת להיות בהווה, ואני לא אשפוט את הרגע. כלומר, אם עכשיו ייכנס בן אדם ויגיד משהו, אז אני אהיה מוכן להיות חלק ממה שהוא אמר, להיות שייך לרגע. לא לכפות את עצמי על הרגע.

"נגיד המיקרופון שלך - אם אתה רואה מיקרופון כזה, אז אתה שייך אליו. אתה לא כועס 'למה לא השקעתם בי? למה אין מיקרופון נורמלי?'. תחשבי שאת מראיינת את נתניהו עם מיקרופון כזה. 'אזרחי ישראל'. את מבינה? רואים שיש פה גיחוך לגבי מי שמראיינים אותו כי זה קטן. אז או שאתם חושבים שאני נמוך, או שאתם אומרים שאני לא כזה חשוב. אבל האם ביבי היה מתראיין עם זה? הוא לא, הוא היה אומר 'תחליפו לי'".

אפרופו ביבי - נראה לי שאם אתה רץ לכנסת אתה מצליח להביא כמה מנדטים. אתה קונצנזוס!
"אם אני רץ לכנסת כן, אבל אני לא אסע לירושלים כל יום. אם היו רוצים להעביר את הכנסת לאזור רוטשילד, אז ככה בכיף. נשב שם באזור רחוב החשמל, יש שם בית קפה כיפי. אם הכנסת עוברת לשם, אני מגיע בכל יום, שותה קפה, אוכל את ה... יש שם משהו טעים, זה נקרא 'נוטלון' - קורסון של נוטלה. הכי טעים שאכלת אבר. מומלץ".

לא ממומן.
"לא ממומן, ואני גם לא יודע אם זה קיים. המצאתי את זה הרגע. אם זה ממומן, אז תתחילו להקים את העניין. תחשבי איזה כיף - כי איך עושים קורסון שוקולד? מישהו עשה עם נוטלה?".

מה אנחנו לא יודעים על שחר חסון?
"וואו. לא יודעים עליי שאני משקה עציצים בסתר. האמת שיודעים עליי הכל. בהופעות אני מספר הכל ולא חוסך שום דבר, וכששואלים אותי שאלות בסוף - אני עונה. תראי, אני לא אוהב להתראיין - מה שעכשיו אנחנו עושים, אבל בדרך כלל אני לא מתראיין כי אני מרגיש שזה טו מאצ'. מה אני צריך את הכבדות? אומרים לי, 'יאללה אחי, תעשה כתבה באולפן שישי, תעשה זה'. מה אחי, מה אתה רוצה? רוצה לבוא אליי הביתה? בוא אליי בלי מצלמות, אני אכניס אותך בכיף ואכין לך מה שאתה רוצה. נפנק אותך. אבל יש משהו בלהתראיין שהוא קצת... תבואו להופעה ותגלו הכל. אני מספר שם הכל, לא מסתיר כלום".

אז איזה כיף שזכינו ואתה מתראיין אלינו! אתה באמת מדבר בהופעה על הכל. יש מחיר להצלחה?
"אמממ לא. אני חי רגיל. אנחנו לא בהוליווד, בואי, נשמה. עדיין אתה חי בשכונה בכיף שלך, ביד אליהו, מה עכשיו? אז לא, אין מחיר. המחיר הוא כזה שאפשר לחיות איתו, גם התשלום וגם מה שאתה מקבל. המחיר הוא נגיד שמישהו בא ומבקש סלפי, ומה שאתה מקבל זה שנותנים לך לעקוף בתור לפלאפל".

בטח תמיד מבקשים ממך גם שתספר משהו מצחיק.
"לא. סתם. את יודעת, מה שטוב בקאצ'-פרייז, 'אח שלי', זה שיש לך דרך מילוט. מישהו אומר לך 'חסון, ספר משהו מצחיק', אתה אומר לו 'כפרה, עובדים' ופשוט הולך. הוא אומר לך 'חסוןןןן', ואתה עונה לו 'שושיייייי, סאנדליייייי', וממשיך ללכת. אתה משלם את 'המס' שצריך לעשות ונעלם. ואז אותו בן אדם אומר שאני חמוד.

"ואם האדם שמולי בא באנרגיה לא כיפית, אז אני שומע אותו אבל עושה כאילו שאני לא יודע מאיפה מגיע הקול, עד שהוא מתייאש ואומר 'וואלק, זה טמבל'. אז אני מציל את עצמי. יש כל מיני שיטות איך להתמודד עם סוגי אנשים. אבל אם בא מישהו באנרגיה חיובית - אני כל כולי בשבילו. אם הוא רוצה סלפי אז אני עושה סלפי, ואם הוא רוצה ברכה לילד אז אני עושה ברכה לילד, מכל הלב".

וקורה לפעמים שאתה עולה לבמה עם מצב רוח פחות טוב?
"לפני זה אתה עושה מדיטציה ומרים לעצמך. עכשיו ברצינות, זמן כפול מהירות שווה דרך - אז זה דבר שאני עושה לפני כל הופעה. גיליתי שהזמן שאני עושה מדיטציה, כפול המהירות שאני מוציא ומכניס אוויר, שווה הדרך למי שאני באמת באותו יום. אז כל הופעה אתה מכייל את עצמך לאותו יום, כי כל יום אתה שונה. יש ימים שקיבלת את תואר סטנדאפיסט השנה, אבל יש ימים שאתה מקבל בשורה פחות נעימה ועדיין צריך להופיע. אז אתה צריך לנשום בקצב אחר לעשות מדיטציה, ולהבין מי אתה. הבנת אותי? דברי עם בני גורן, הוא יסביר לך".

חשבת להרים הופעה בחו"ל?
"אני מופיע באנגלית, אבל בינתיים בארץ כי אנחנו זקוקים לזה יותר פה לדעתי. אבל זה קורה, אני ויוחאי ספונדר עשינו סיבוב, והוא מדהים - מופיע רק באנגלית. יש לנו גם את 'פאני מאנדיי' ואת 'אופן מייק', שנותן צ'אנס לסטנדאפיסטים להופיע באנגלית".

יש משהו בקריירה שעדיין לא עשית ואתה חולם לעשות?
"וואי, איזה שאלות כפרההההה. אני חושב שפנטומימה. הייתי רוצה ללמוד פנטומימה. הייתי רוצה לרוקד סטפס! כן, כן".

"רוקדים עם כוכבים" על הקו.
"אני לא הייתי יכול להתמודד עם דוד (דביר) לדעתי, כי הוא היה שוחט אותי שם. איש יקר, אבל תקליל! הוא מוציא מטקות של מינוס שש. מוציא מטקה בלי הידית, רק עיגול. יכול להיות שאעשה 'רוקדים', אני לא יודע, אולי יואב (צפיר, הבמאי) ידבר איתי, ודורון הסוכן יגיד 'אני רוצה מיליון דולר'. הוא מדבר במיליונים - עזבי שבסוף זה נגמר ב-3,500 שקל. נזרום. לא יודע, אני מחפש כל הזמן".

דווקא נראה שיש לו את המובס:

אחרי הדברים האלה, נראה לנו די ברור שחסון עלה על הכוונת של מלהקי "רוקדימים", אבל עד אז יש לו עוד כמה פרויקטים על הפרק: בקרוב תחזור "הזמר במסכה", שבה הוא ישוב לפאנל השופטים עם ההרכב החדש-ישן - בר רפאלי ומשה פרץ לצד אופירה אסייג וצדי צרפתי; צילומים שיחלו בקרוב לסרט "מלבי אקספרס", וגם השקת "גבעה 338", פרויקט הכולל סרט קולנוע וסדרת טלוויזיה בהשראת "גבעת חלפון אינה עונה".

איך הייתה העבודה על "גבעה 338"?
"היה כיף. לפני זה חקרתי קצת, באתי מוכן עם הטקסט, נסעתי לים המלח בכל יום צילום ועשיתי את כל מה שאני יודע לעשות. אני מקווה שאנשים בבית יאהבו כי זה סרט ממש כיפי. היה מאתגר. מאתגר לראות את עצמך פתאום בקולנוע. כשאתה עושה סטנדאפ אתה על הבמה ואז אתה מצחיק, עושה את האומונות שלך מול הקהל. אבל כשאתה מצטלם לסרט ואז צופה בו - אתה עובר לצד של הקהל.

"וזה מוזר, לעבור את התהליך הזה עם עצמך. אתה כאילו נמצא עם הקהל, אבל אתה גם זה שעל המסך. זו תחושה מאוד מוזרה, אף פעם לא היה לי את זה. אני יושב עם אנשים ורואה את עצמי, אני אמור לצחוק מעצמי? אני אמור לאהוב את עצמי? לזייף צחוק מעצמי - ואולי אני באמת צוחק כי זה מצחיק? או שלא נעים לי מעצמי? זה כמו שמראה מסתכלת על מראה ואין אף אחד באמצע".

באוקטובר הקרוב יחלו הצילומים ל"הטייסים", ואף שהוא אולי נשמע כמו סרט דרמה רציני - גם הוא צפוי להיות קומי. "לא שיתנו לי לשחק בסרט אחר", אומר חסון.

למה? היו תקדימים - אדיר מילר ("פעם הייתי"), אורי חזקיה ("פלאות").
"אבל אדיר מוכשר ברמות. לא נראה לי שמישהו יסמוך עליי לעשות כזה דבר".

לסיכום הריאיון המיוחד הזה, חסון מפציר בקהל "בואו לראות סטנדאפ. לא רק שלי - יש בארץ סטנדאפיסטים מדהימים. אני פוגש אותם במועדונים, אנחנו נפגשים אחרי ההופעות, יש פודקאסטים טובים. בואו לראות, יש דור חדש של מדהימים - בלי שמות, כדי שאף אחד לא ייפגע. בואו לראות".

עם שמות. מי מנצח בשנה הבאה?
"אני לא יכול להגיד אותי? סתם, אני באמת חושב שיש סטנדאפיסטים טובים. אני לא אגיד שמות, כי את מכירה את הקאצ'פרייז שלי - 'לא חשוב שמות'. אבל מי שינצח מגיע לו ובאהבה ממני מכל הלב. ובהצלחה לך לראיין אותו".