"ברור שאני חושש": זה מה שכוכב "האלופה" עושה היום

"קשה למצוא את הבדיחות הנכונות": ממש השבוע, לפני 20 שנה בדיוק, שודרה לראשונה ב-HOT אחת מהטלנובלות הישראליות המצליחות בכל הזמנים - "האלופה" בת שלוש העונות ו-288 הפרקים, שהפכה את כוכביה לשמות מוכרים בכל בית. ולצד הדמויות בגילומם של יהודה לוי, עפר שכטר, עדי הימלבלוי ולירז צ'רכי, הצופים למדו להכיר גם את עובד חביה: הבלם של קבוצת "הכוח ירושלים", שאותו גילם ליאור שמש. מאז אותם ימים שמש השתתף בסדרה "שנות ה-80", בהצגות ובפרסומות, עבד כקופירייטר במשרד פרסום והחל להופיע בערבי סטנדאפ. אתמול (א'), בפעם הראשונה, השחקן והקומיקאי עלה לבמה בחולון עם מופע המורכב כולו מחומרים שכתב.

"​כל השנים תמיד הייתי 'ספק'", מספר שמש בשיחה עם mako ביום שאחרי מופע הבכורה, "גם כשחקן, גם בתקופה שעבדתי כקופירייטר, גם ככותב, תמיד יש איזושהי דרישה והייתי מספק אותה בעזרת הכישרון והמקצועיות שלי. הייתי מספק את הצרכים של הפרויקט - אם זו הצגה אז אני עושה את התפקיד, ובכל פרויקט הייתי עושה את מה שנדרש. עכשיו ​בפעם הראשונה יש לי מוצר שהוא של עצמי, שהוא 100% אני. רציתי משהו שהוא לא תלוי באף אחד, רק בי ובקהל. הסטנדאפ נותן לך בדיוק את זה, במיוחד כי גם אני כותב את החומרים".

כל החומרים הם שלך?
"​לגמרי. אתה יודע, תמיד יש מישהו ש'זה של חבר' ו'זה שמע בדיחה' ונותן לך מחשבה, אבל בסוף כל החומרים שלי. עבדתי כקופירייטר וכתבתי גם לאחרים, כתבתי ב'מה קורה פה?' לשלום אסייג. אני עובד בזה, אבל פה זה באמת סוג ההומור שלי והמחשבות שלי והנושאים שבא לי להתעסק בהם והחיים שלי. כל דבר על הבמה מתחיל מחוויה שבאמת חוויתי, ומסיטואציה שבאמת הייתי בה".

שמש בן ה-47, נשוי ואב לשניים, מספר כי חלף עשור מאז שעבד במשרד קופירייטינג - אך מדגיש: "אני לא לגמרי 'לא שם', אם יהיו פרויקטים אני עדיין עושה". הוא מסביר כי "חשבתי שאצליח לברוח מהחוסר ודאות. עבדתי איזה עשר שנים במשרדים ואז עבדתי עוד עם לקוחות פרטיים, אבל אין מה לעשות, אתה לא יכול לברוח מעצמך. מה שאני יודע לעשות זה במה וקהל, להצחיק ולרגש. זה מה שאני יודע לעשות. אז בשנים האחרונות אני באמת מושקע בסטנדאפ, אבל עושים כל מה שאפשר כדי לייצר עוד ולהרחיב את המנעד. לא לשים את כל הביצים בסל אחד".

אתה חושש שהזיהוי שלך עם הדמות של עובד מ"האלופה" יביא איתו ציפיות מסוימות מהקהל?
"זה ממש תלוי באנשים, זה לא תלוי בי. יש אנשים שלא מוכנים לוותר, אני רואה את זה גם בתגובות לדברים שאני מעלה עכשיו ברשת. יש כאלה שלא מוכנים וכותבים בתגובה 'עובד לנצח'. ויש כאלה שמבינים שאני שחקן שעשה דמות ונהנים מהאפשרויות החדשות שאני פותח בפניהם. יש גם קהלים שלא היה להם HOT ולא הכירו אותי ונחשפים אליי בפעם הראשונה. זה ממש כיף לראות שמגיבים מאוד חזק ועוצמתי. עכשיו העליתי קטע בפייסבוק ובאינסטגרם שהגיע למיליון צפיות, לקטע סטנדאפ זה מאוד יוצא דופן. הקטע מדבר על אשתי, שהיא רוסייה, ועל חוסר ההבנות שנוצרות מהעובדה שהיא מדברת עם הילדים ברוסית".

"לפני שהתחלתי לפרסם קטעי סטנדאפ ​עמוד האינסטגרם שלי היה עם 600 עוקבים בלבד", נזכר שמש, "ורק עכשיו יש לי באמת מוצר לפרסם. פתחתי עמוד יוטיוב רק לאחרונה והקטע כבר עם 200 אלף צפיות שם, מיליון צפיות באינסטגרם ובפייסבוק ו-70 אלף צפיות בטיקטוק לעמוד שהתחיל מאפס. אני חושב שהמספרים מדברים בעד עצמם. צריך להמשיך, אני אמשיך להעלות קטעים. הקהל אוהב את מה שהוא רואה".

עלית עם ההופעה בזמן מאוד בעייתי לתעשיית התרבות. ואתה מסביר שאתה רוצה להתפרנס מזה באמת, לא כחלטורה. לא חששת מהטיימינג?
"ברור שאני חושש, אין מישהו שלא חושש. לא טראמפ ולא ביבי התייעצו איתי לגבי היציאה למלחמה הזאת, ובצדק. אני לא חושב שיכולתי לתרום בהקשר הזה. זה המצב במדינה. בכלל בחרתי בטיימינג בעייתי לצאת לכל המסע הזה - התחלתי את התהליך כשהבן השני שלי רק נולד. אין מה לעשות, החיים שלנו בטירוף בתקופה האחרונה, וכל מי שבתחום התרבות צריך להתמודד עם הסיטואציה הזאת כישראלי. אני אשמח שזה ייגמר ושמוסדות התרבות יחזרו, אבל כרגע זה המצב ואנחנו עושים מה שאפשר".

"אתמול הייתה ההופעה ואנשים באים ואומרים: 'וואו, איזה כיף, כמה זמן לא צחקנו ככה, תודה שארגנת לנו ערב כזה'", הוא מספר, "יש בזה משהו שגורם לי להרגיש שיש לי תפקיד קטן בתוך כל הסיטואציה המשוגעת הזאת, תרומה קטנה, לייצר לאנשים אסקפיזם מבורך. אם אני יכול לעשות את זה, זה כיף".

ואיך המלחמה תופסת אותך מבחינת הפרנסה למשפחה?
"אין ספק שהמון אפיקים נסגרו, זו סיטואציה לא פשוטה ומורכבת מאוד. אני לא מהאנשים שאוהבים להתבכיין, זה המצב, זו הסיטואציה ואני צריך למצוא פתרונות כדי להתמודד. הרבה מאיתנו מתנדבים ומופיעים לחיילים ומילואימניקים כדי להביא שמחה, אבל הרבה פעמים אנחנו צריכים את העזרה, כי בסוף הפרנסה שלנו נעצרה".

ומי עוזר לך?
"אני אומר שמי שרוצה לפרגן - שיבוא לקופות או יזמין לאירועים. בסוף זאת הפרנסה שלי, למכור את הכישרון שלי. אם מישהו נהנה מהאסקפיזם הזה, אני מרוויח את היכולת להתפרנס בכבוד ולהאכיל את המשפחה שלי. אגב, הקהל שלי זה הורים לילדים, אני יכול להבין את זה שהם לא רוצים להשאיר אותם בבית עם בייביסיטר כשיכולה להיות התרעה. אני לא בא בטענות לאף אחד, זה קשה. אני כהורה מבין את זה.

​"אז אולי נתחיל להופיע בבתים כמו בקורונה, או באירועים פרטיים קטנים. צריך להיות יצירתיים. זה נראה פשוט שאיש עולה ומספר בדיחות, אבל זו עבודה קשה למצוא את החומר הנכון, לכתוב ולמחוק במשך שנים. אני עובד קשה גם על המופע הזה, ארבע שנים. זה נראה קל, שמישהו עולה ומספר בדיחות, אבל קשה למצוא את הבדיחות הנכונות".

ראית את הסרטון של מתן פרץ על ההתמוטטות הנפשית שלו?
"אני כנראה לא הייתי אומר את זה ככה כמוהו, כי אנחנו אנשים שונים עם סגנונות שונים. יש משהו בסטנדאפ - סטנדאפיסט טוב יודע לתקשר את החוויה שקורית לו בזמן אמת. בניגוד לתיאטרון שבו הכל כתוב ומבוים, בסטנדאפ חלק מהעניין זה להתייחס לסיטואציה שקורית עכשיו. ובהקשר הזה אני חושב שלמתן יש יכולת מדהימה לבטא את החוויה שלו ולתקשר אותה על הבמה ולהעביר אותה באופן מדויק. זה היה בוטה, ואולי לא כוס התה של כולם, אבל לי אין בעיה עם זה. יש סטנדאפיסטים מאוד בוטים שאני אוהב. החומרים שלי פחות בוטים, ההתייחסות שלי לקהל יותר מחבקת. ולפי התגובות נראה שהקהל אוהב את זה".

ומה לגבי טלוויזיה?
"כרגע אין פרויקט חדש שאני משתתף בו, חוץ מהכתיבה לאסייג. השתתפתי בסרט שאמור לצאת בקרוב באיזה תפקיד חמוד. זה מה שיש כרגע ואני מקווה שיהיו עוד פרויקטים בעתיד. אני שחקן, זה עדיין המקצוע שלי".