זה נגמר: בלייק לייבלי וג'סטין בלדוני הגיעו להסדר

בלייק לייבלי וג'סטין בלדוני סגרו את הסכסוך המשפטי ביניהם סביב צילומי הסרט "איתנו זה נגמר". מעבר לים דווח הלילה (בין שני לשלישי) כי השניים הגיעו להסדר, כשבועיים בלבד לפני שהיו צפויים להעיד - ובכך תם אחד הסכסוכים הארוכים והמסובכים שידעה הוליווד בשנים האחרונות.

כזכור, הפרשה החלה בדצמבר 2024, כאשר לייבלי - שכיכבה בסרט "איתנו זה נגמר" - תבעה את הבמאי והשחקן שלצידה, ג'סטין בלדוני - בגין הטרדה מינית על הסט וניסיון להשמיץ את שמה במסגרת מסע יחסי הציבור. תחקיר של ה"ניו יורק טיימס" חשף סביבת עבודה מתוחה ומטרידה, ובו נטענו בין היתר כי בלדוני אילתר נשיקות לא רצויות, דיבר על חיי המין שלו והפעיל מניפולציות שנועדו לפגוע במוניטין שלה; בלדוני מצדו הגיש תביעות נגדיות, והסכסוך תפח ונהיה למתוקשר וצהוב במיוחד.

עורכי הדין של השניים פרסמו הצהרה שבה הודיעו על ההסדר, וציינו כי הסרט שלהם "הוא מקור לגאווה עבור כולנו שעבדנו כדי להביא אותו לחיים". עוד נמסר כי "העלאת המודעות ויצירת השפעה משמעותית בחייהם של ניצולי אלימות במשפחה - ושל כל הניצולים - היא מטרה שאנו עומדים מאחוריה".

עוד נכתב כי "אנחנו מכירים בכך שהתהליך הציב אתגרים, ומכירים בכך שהחששות שהעלתה גב' לייבלי היו ראויים להישמע. אנחנו נשארים מחויבים באופן מלא למקומות עבודה נקיים מהתנהלות בלתי ראויה". ההצהרה הסתיימה בכך ששני השחקנים "מקווים שהדבר יביא לסגירת מעגל ויאפשר לכל המעורבים להמשיך הלאה באופן בונה ובשלום".

ההחלטה של השניים ליישר את ההדורים הגיעה כחודש לאחר ששופט פדרלי בניו יורק דחה את מרבית טענותיה של לייבלי, כשפסל 10 מתוך 13 סעיפי התביעה - בהם הטרדה מינית, לשון הרע וקשירת קשר נגדה. עם זאת, נותרו על כנם שלושה סעיפים בלבד: הפרת חוזה, נקמה וסיוע לנקמה.

תולדות הסכסוך

הסרט "איתנו זה נגמר" עלה לאקרנים באוגוסט 2024, והוא עיבוד לרומן רב-המכר של קולין הובר. הוא מציג את לייבלי בתפקיד הדמות הראשית, לילי בלום - צעירה שגדלה כשהיא עדה לאלימות במשפחה, ולאחר שנים מוצאת את עצמה במערכת יחסים דומה.

כמה חודשים לאחר מכן, בדצמבר 2024, הגישה לייבלי תלונה נגד בלדוני וחברת ההפקה שלו. היא טענה כי התנהגותו במהלך צילומי הסרט גרמה לה "מצוקה רגשית חמורה" שהגיעה לכדי הטרדה מינית, וכי הוא יזם קמפיין יחסי ציבור שנועד לפגוע בתדמיתה.

שבועות לאחר מכן, בלדוני הגיש תביעות נגדיות, שכללו מספר תביעות דיבה, ודרש פיצויים בסך 400 מיליון דולר מלייבלי ומבעלה השחקן ראיין ריינולדס. הוא אף תבע את מגזין ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע, בעקבות תחקיר שבו נחשפה מה שכונה "הכוורת של בלדוני" - שלפי הנטען נועדה להכפיש את שמה של לייבלי.

לאורך ההכנות למשפט נחשפו סיפורים על הנעשה מאחורי הקלעים של הצילומים. כך למשל טענה לייבלי כי לקראת צילומי סצנת הלידה הציג לה מפיק הסרט, ג'יימי הית', סרטון של אשתו כשהיא עירומה במהלך לידת ילדם. הית' טען כי ביקש בכך להמחיש את חזונו של בלדוני לסצנה, אולם לייבלי חשה מוטרדת ותיארה את הסרטון כ"פורנוגרפיה".

במהלך צילומי סצנת הלידה, סיפרה לייבלי כי הופעל עליה לחץ לדמות לידה בעירום, למרות שהתנגדה והבהירה כי בכל ארבע לידותיה לא הייתה עירומה. לדבריה, בלדוני המשיך ללחוץ על שילוב עירום, ולבסוף הסכימה לעירום חלקי, אך חשה כי "נאלצה להתפשר - למרות שעירום מעולם לא נדון או סוכם מראש".

מהמסמכים שנחשפו עלה כי גם נשים נוספות שהיו מעורבות בהפקת הסרט העלו טענות נגד בלדוני. השחקנית ג'ני סלייט תיארה את הצילומים כ"מטרידים במיוחד, ואני אחת מרבות שמרגישות כך... באמת שאין לי מילים לתאר איזה רמאי ג'סטין. באמת שמעולם לא נתקלתי במשהו כזה. הוא הליצן הכי גדול והנרקיסיסט הכי קיצוני".

בשלב מסוים נרשמה הסתעפות נוספת בפרשה, כאשר לייבלי ביקשה להסיר את אחד הסעיפים המרכזיים בתביעה - זה שבו האשימה את בלדוני כי גרם לה למצוקה נפשית במהלך הצילומים. צוות ההגנה של בלדוני מסר אז כי המהלך נבע מדרישתם לקבל גישה לתיקה הרפואי, שכללה טענות ל"מצוקה רגשית חמורה, כאב והשפלה".

גם התביעה של בלדוני לא התקבלה במלואה. בינואר 2026 שופט פדרלי דחה את טענתו שלפיה התלונה של לייבלי נגדו בגין הטרדה מינית מהווה השמצה והוצאת דיבה, וקבע כי זכותה להגיש תביעה אם היא חשה שהוטרדה. בנוסף ציין השופט כי אף שבלדוני טען שריינולדס הכפיש את שמו, הוא לא טען בשום שלב כי עצם ההאשמות נגדו - בדבר הטרדה - הן שגויות.