אלי גורנשטיין: "מתבייש בישראליותי. אלה יודונאצים, לא נערי גבעות"

השחקן הישראלי הוותיק אלי גורנשטיין פרסם אתמול (א') פוסט תקיף בדף הפייסבוק שלו, שבו יצא נגד אלימות מתנחלים ביהודה ושומרון. בפוסט כתב כי הוא "מתבייש בישראליותי" לנוכח האלימות, ואף ציטט את פרופ' ישעיהו לייבוביץ' שכינה את התופעה "יודונאצים".

בפוסט כתב גורנשטיין: "אני מתבייש בישראלותי, כשאני רואה ישראלים, בסיוע חיילים, מתעמרים בפלשתינאים תמימים בשטחים (יהודה ושומרון). פרופ' לייבוביץ' כינה אותם בשם הראוי 'יודונאצים', זה בדיוק מה שהם, ולא 'נערי-גבעות'".

"קשה להיות ישראלי בימים האלה", מודה גורנשטיין בן ה-73 בשיחה עם mako. "כל חיי הייתי גאה במדינה הזאת. בכל מקום שהייתי בו - למשל כששיחקתי בווינה - התגאיתי להיות ישראלי. כשאני רואה מה שקורה עכשיו... הישראלים היום סובלים. זורקים אותם כשרואים את מה שנערי הגבעות עושים לפלסטינים התמימים בשטחים. מכים אותם, עושקים להם קרקעות והורגים להם את הבקר. אי-אפשר להסתכל על התמונות האלה. אני משתגע. הלב שלי כואב. אנחנו מוקצים בגלל זה.

"עכשיו, כשאתה אומר 'נערי גבעות', אתה בעצם מקטין את זה. אתה אומר, 'בסדר, אלה נערים במצוקה, צריך לטפל בהם'. אבל זה לא. זה בא מהממשלה, יש להם נציגים בקבינט שתומכים בהם ונותנים להם ריינג'רים וטרקטורונים. אני משתגע".

קרה משהו ספציפי עכשיו שגרם לך לכתוב את הפוסט?
"זה בעקבות משהו שראיתי בטלוויזיה. ראיינו רועי צאן פלסטינים שוכבים בבתי חולים אחרי שהכו אותם ועשו בהם שמות ופוגרום. אתה לא יכול להתנתק מהתמונות האלה שהמשפחה שלך עברה פוגרום באירופה או, אתה יודע, בשואה. נכון שאנחנו גם עברנו פוגרום ב-7 באוקטובר, אבל אנחנו לא יכולים להיות כמוהם. אם נהיה כמוהם, אז מה - איפה פה העם הנבחר? איפה ישראל עם הערכים שלה? ומעודדים את זה מבחינה מדינית.

"כשאני רואה את זה, זה מרתיח אותי. זה משגע אותי. אני פשוט מתבייש בישראל", הוא מוסיף. לדבריו להיות יהודי זו גאווה, אבל "מתחילים להיות פגמים בגאווה הזאת... אני כל כך אוהב את המדינה, ואנשים פשוט מחרבים אותה. זה נקרא להחריב את המדינה, ולא מטפלים בזה. זה היה קטנצ'יק, ועכשיו זה נהיה מיינסטרים. זה נהיה בסדר. אני כתבתי את הפוסט כדי שיבינו שהתופעה פוגעת בישראלים ולא רק בפלסטינים. אני לא יכול לשאת את זה".

אתה חושש קצת מהתגובות?
"תראה, בגילי המתקדם החלטתי להביע את עמדותיי. אני מפרסם בפייסבוק כל מיני דברים שקשורים לאומנות שלי, להופעות שלי, ולצד זה מביע את עמדותיי. עכשיו, יש את המגיבים לגופו של עניין שאיתם אני מתווכח, 'זכותי להביע את דעתי, אם אתה שותק - אתה משתף פעולה'. מנגד, מי שמגיב 'זקנתו פוגעת בצעירותו' ומעליב אותי - אני מעיף אותו מהפיד.

"זה כואב לי בלב, זה לא עניין של דעה פוליטית. אני לא רוצה להיות שייך לאנשים שהולכים ופוגעים באנשים תמימים שמנסים להתפרנס... צריך להסיר את התופעה הזו מהשורש בעונשים חמורים".

למה אמרת שזה לא בקטע פוליטי?
"אני לא חושב שזה קשור לשמאל וימין".

אתה לא מפחד מתגובות קשות שבאות או שיבואו?
"אני מפחד, וכבר חטפתי בעבר תגובות מהסוג שמעליב אותך. 'סתום את הפה, תשיר, תשחק - זה לא עניינך'. אבל אני גם אזרח במדינה הזאת. כמה אפשר לשתוק? אני כן מפחד, אבל מה אני אעשה? במקרה הזה אתגבר על הפחד. לא יכולתי להישאר אדיש למראות האלה. כל הזמן יש עוד ועוד, ואולי זה נוח לשלטון, אולי יש מדיניות כזאת - אני לא יודע.

"אנחנו מכירים את המדיניות המשיחית של אורית סטרוק, היא קנתה להם את הריינג'רים והטרקטורונים שאיתם הם הולכים ועושים שמות לרועים הפלסטינים. מקימים להם בתוך האדמות אוהלים... זה כאילו לא חוקי, אבל זה יעני בסדר. לדעתי זה פוגע בהתנחלויות".

גורנשטיין מבקש להבהיר שאין לו שום בעיה עם ההתנחלויות - והוא מופיע בכל מקום: "בקריית ארבע, באריאל - אין לי בעיה עם האוכלוסייה הזאת, אני אוהב אותם, אבל הם צריכים לדאוג לזה שהפושעים האלה לא יעשו את מה שהם עושים - ולא נראה שהם דואגים לזה".

מעניין מה שאתה אומר. מצד אחד אתה כועס על האוכלוסייה אבל עדיין מופיע שם ולא מחרים. "חס וחלילה. להפך! אני מופיע שם ואני איתם, ואין לי שום בעיה עם המתנחלים החוקיים שבאו לשם. זו האידאולוגיה שלהם... אבל יש איזו מין קבוצה שעושה שמות באזרחים תמימים, וזה לדעתי הורס להם את החיים. הם היו צריכים לדאוג יותר, אבל אני בשום פנים ואופן לא מחרים אף אחד. זה לא שייך בכלל".

לסיום הוא מאחל למדינה "שיהיה טוב - אני לא יודע מה הטוב, אבל מאחל שיהיה לנו טוב... מאוד הייתי רוצה שיהיו חיבורים בעם הזה. באמת. כי השיסוי הוא כל כך גדול, והקיטוב בעם ענק. זה הורס אותנו מבפנים, אבל כדי שיהיה חיבור כזה צריך לדאוג שהתופעות הללו - כמו פוגרומים באזרחים תמימים בשטחים - ייפסקו. עולם מתוקן, כולי תקווה שהוא יבוא. אבל לצערי זה לא תלוי בי. צריך מדי פעם להביע דעה".