סאן יאנג נכנסת לליגה של הקטנועים הגדולים | צילום:
נעם עופרן
לפני שנצלול לנבכי המבחן למקסים 400 החדש, אני רוצה לקחת אתכם כ-2,200 שנים אחורה, לתקופת האימפריה הרומית ולטיפוס מעניין בשם פאביוס מקסימוס. לאחר מספר מפלות מול צבאו של חניבעל, מונה המצביא מקסימוס לדיקטטור האימפריה בתקווה שיושיע אותה מנחת זרועו של המפקד מקרטגו. מקסימוס, נקט בטקטיקה מתוחכמת במיוחד, שעיקרה היה השהייה והימנעות מקרבות ככל האפשר, על מנת להתיש את יריביו ולדלדל את עתודות האספקה שלהם. טכניקה זו שהביאה בסופו של דבר לניצחון שלו, זיכתה אותו לימים בתואר "המתמהמה".
חזרה לשנת 2009, בתערוכת מילאנו, לא ממש רחוק מהמקום בו נלחמו צבאות רומא וקרתגו, מציגה סאן יאנג קונספט לקטנוע גדול בשם מקסים 400. שמו של הקטנוע לא קשור למקסימוס המצביא, הוא שילוב של המילה MAX ו-SYM ראשי התיבות של סאן יאנג מוטורס. עולם הקטנועים הביט בסקרנות בקטנוע והספקולציות רצו מקיר לקיר. זו לא הייתה הפעם הראשונה שיצרן טיוואני מציג קטנוע גדול או בנפח מנוע גדול- קימקו הקדימו אותם עם אקסייטינג 500, אך הפעם היה מדובר במשהו אחר לגמרי, לא מנוע גדול שנשתל בגוף קיים אלא קטנוע כל-חדש במראה מודרני במיוחד.
כמו מיודענו מקסימוס המתמהמה, גם סאן יאנג והמקסים לקחו את הזמן ובשקט תעשייתי המשיכו בפיתוח הכלי המגודל. בתערוכת מילאנו של 2010 הוצג הכלי רשמית ושנה נוספת חלפה עד שנחת גם בישראל, מהמדינות הראשונות בעולם לקבל אותו לזרועותיה.
אחי, איזה בורגמן יפה
במהלך ימי המבחן, בלא מעט הזדמנויות נאלצתי להסביר כי הכלי המדובר אינו סוזוקי בורגמן חדש, אלא קטנוע של סאן יאנג. אבל למרות הטעות, יש לו למקסים 400 מקום משלו, זה אולי לא הקטנוע היפה ביותר בשוק, אך הוא בהחלט נאה.
לא, זה לא סוזוקי בורגמן חדש, אלא קטנוע של סאן יאנג | צילום:
נעם עופרן
סיבוב מהיר סביב הכלי ובחינת המעטפת מגלה פלסטיקה איכותית ורמת הרכבה גבוהה, לפחות ביחס למה שהכרנו עד כה. רובם המוחלט של משטחי הפלסטיק יושבים הדוקים זה לזה ללא מרווחים מיותרים או לא מדויקים. בהמשך המבחן הסתבר שיחידות התאורה לא רק נראות טוב אלא גם ממלאות את תפקידן נאמנה.
יחידות התאורה לא רק נראות טוב אלא גם ממלאות את תפקידן נאמנה | צילום:
נעם עופרן
שתי זרועות טלסקופיות חסונות למראה מעלות את המושב ומולי חלל אחסון שגם אם במבט ראשון אינו נראה מבטיח, מצליח לקלוט כמות ציוד נאה ביותר.
גם מאחור | צילום:
נעם עופרן
התמקמות על המושב והרגלים מונחות בבטחה על הקרקע אם כי בפישוק רחב יחסית. המדרך לרגליים סביר כל עוד לא מדובר באנשים בעלי מידות נעליים חריגות. המושב עצמו נוח ומרווח ומשענת הגב הניתנת לכיוון תבטיח שגם לגבוהים יהיה מקום להתרווח.
מולי נפרש אחד מלוחות השעונים היותר מושקעים וויזואלית בעולם הקטנועים. מד המהירות והסל"ד נתונים בטבעות כרום, כאשר בין זו לזו סוללת נורות חיווי שונות (רגלית פתוחה, מושב פתוח, מועד החלפת שמן, בלם חניה, חום מנוע, מצב תאורה ועוד). מעל לאלו מסך דיגיטלי ובו מד מרחק, שעון, תאריך המואר בתאורה כחלחלה-סגולה - הנתונים מוצגים באופן קריא וברור, לפחות בתנאים הסגריריים של ימי המבחן, איך זה בשמש ישירה? קשה לדעת.
אחד מלוחות השעונים היותר מושקעים וויזואלית בעולם הקטנועים | צילום:
נעם עופרן
הכידון ממוקם גבוה, ומעליו המראות שלא יזכו בפרס עיצובי, אבל עושות עבודה מצוינת. סך הכל פיזור המתגים נוח והנדסת האנוש טובה, למעט בורר הבהוב אור גבוה, שהמנוף שלו מעט קצר ולא נופל בדיוק תחת אצבע יד שמאל.
למקסים מערכת בלימה משולבת בין הבלמים הקדמיים לאחוריים, שני דיסקים 275 מ"מ מלפנים, דיסק בודד באותה מידה מאחור. היעדרה של מערכת ABS מתמיהה לאור המגמה הנוכחית ונרשמת לחובתו. ידיות הבלמים ממוקמות היטב וניתן אף לכוון את הרגישות שלהן ללחיצה. במורד הקונסולה שני תאי אחסון קטנים שאינם ננעלים, ותא גדול המחולק לשני חלקים: הימני עמוק והשמאלי מאכלס שקע מצית וחיבור USB. עוד למטה מימין בלם חניה, לא יודע למה, אבל זה לא עולה כסף אז שיהיה...
מורכבים מזדמנים מספרים על מושב נוסע נוח, משענת גב תומכת וידיות אחיזה גדולות.
ערב עירוני
בפרק הרכיבה הראשון אני תופר את תל אביב מהמרכז לצפון ודרומה. למקסים יכולת תמרון טובה, הכידון הגבוה מאפשר להשתחל בין המכוניות וזה רק האורך שדורש הסתגלות. הוא מאוזן היטב, כך שזחילות במהירות אפסית בעזרת מנות גז מדודות נעשה בקלות. העברת הכוח לניארית ולמרות הנפח הוא לא מתפרץ קדימה עם כל נגיעה במצערת. מאוחר יותר, עם מורכב מאחור הפך הכלי להרבה פחות נעים וניכר כי הגבהת מרכז הכובד מערערת מאוד את האיזון שלו.
התגברות על שיבושי כביש מקומיים נעשית בצורה יפה. מאחור ניתן לכוון את יחידת הקפיץ של הבולמים לחמישה מצבי שיכוך. הפערים מורגשים אך לא באופן משמעותי. אני העדפתי את המצב הקשה מביניהם, וגם אז לא הורגשו חבטות כל שהן.
יכולת תמרון טובה | צילום:
נעם עופרן
בין ערים ובין סלעים
ביציאה לאיילון אני מאיץ את המקסים אל התנועה הזורמת ולמרות שהוא לא מתקשה להדביק אותה ואף לפתוח פער, אין כאן תחושת עוצמה יוצאת דופן. למנוע הסינגל מקורר הנוזל נפח של 399 סמ"ק והוא בעל הספק של 33 סוסים. ניתן להאיץ אותו באופן חלק עד ל-160 קמ"ש (על השעון בכל אופן). מזג האוויר לא אפשר רכיבה רצופה במהירות גבוהה יותר, אבל גם בתנאים אופטימליים, זה פחות או יותר מה שהוא ייתן. מהירות השיוט הטובה ביותר נעה סביב 120-130 קמ"ש.גם מחוץ לעיר עקומת הכוח נעימה מאוד. מה שלא נעים בכלל הוא הרטט שעובר בגופו של המקסים וגם בידי הרוכב, החל מקצת לפני 3,000 סל"ד וממשיך עד 4,000 סל"ד. אם אתם רק עוברים שם תוך כדי האצה זה בסדר, אבל אם הרכיבה היא במהירות שמצריכה שהייה בטווח הזה או בכביש מפותל, זה הופך ללא בסדר ולא נחמד בכלל.
כל עוד נשארים בשני השלישים התחתונים של המהירות שלו, יכולת הניהוג טובה וצפויה. במהירויות גבוהות יותר, היציבות שלו בפניות כבר פחות טובה, לא מאפשרת דיוק בקווי הפניה ומצריכה הפחתה של קצב התנועה. הדבר נובע מרכות בחלקו הקדמי ביחס לאחוריים הנוקשים, גם לאחר מעבר למצב הרך מבין החמישה בבולמים האחוריים. בסופו של דבר, זה כיול המתלים שלו - אומנות שסאן יאנג עדיין חסרה אותה – שעומד לו לרועץ ומהווה את החיסרון המשמעותי ביותר שלו בהיבט הדינמי.
הבלמים מצוינים, מהר מאוד קולטים שאין בעיה לגרום לכלי להאט בעוצמה אך ברגש בכל טווח מהירות.
צעד משמעותי לסאן יאנג | צילום:
נעם עופרן
קאצ'ינג
טוב, סיכומים. סביר להניח שהיו פה ושם קוראים שדילגו לכאן היישר משיעור ההיסטוריה בפתיח, אז שלום גם לכם וברוכים הבאים. סאן יאנג מקסים 400 נכנס לפלח שוק חשוב תדמיתית ותחרותי. מולו ניצבים סוזוקי בורגמן, ימאהה מג'סטי ו-X Evo 400 של פיאג'ו. הונדה סילבר ווינג יקר וחזק משמעותית וממילא משתייך לקטגוריית רשיון גבוהה יותר מכדי להיכלל ברשימה. מפגש השוואתי בין כולם מתבקש וכבר בקנה. מצד אחד, כולם ללא יוצא מן הכלל יקרים מ-36 אלף השקלים שבתג המחיר של מקסים 400, מצד שני, כולם נהנים מוותק מקומי ומוניטין מצטבר. חלקם איכותיים ממנו אבל לא מדובר בפער רציני. מחירי הטיפולים שלו זולים למדי, טיפול 5,000 יעלה 291 שקלים וטיפול 10,000 617 שקלים (המחירים כוללים מע"מ). מדובר בתמורה מצוינת למחיר, כזו שהופכת את קטגורית ה-400 סמ"ק נגישה בהרבה מבעבר, במיוחד למי שעד כה רכש כלים בנפחי 250 או 300 מפאת חוסר תקציב. הוא אינו רושם הצטיינות או הישג כלשהוא באופן מובהק, אלא מבצע את שורת המטלות לכלי מסוגו – להגיע מהפרברים לעיר הגדולה ולנוע בה בקלות - בצורה טובה עד טובה מאוד. צעד לא גדול לעולם הקטנועים או כזה המעניק חווית רכיבה - אבל בהחלט צעד משמעותי לסאן יאנג. מקסימוס בכל אופן, היה גאה בו.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר "מוטובייק"
לקבלת גליון של מגזין מוטו במתנה לחץ כאן
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן