מכוניות המוסבות לדוכנים לממכר אוכל הן ממש לא המצאה חדשה. למעשה, בחיים של כל אחד מאיתנו שזורות חוויות גסטרונומיות על גלגלים: מה"אוטו גלידה" עם תיבת הנגינה בפארק כשהיינו בני שלוש, דרך הגזלן בצבא שהופיע משום מקום באמצע האימון בשטח ועד לדוכני מזון ניידים שפוגשים באתרי תיירות בארץ ומעבר לים.
אמנם לכל דוכן ממונע יש את היחוד והסגנון שלו אבל כולם מבוססים על מכונית מסחרית גדולה או קרוואן נגרר, והאמת זה נראה די מובן כי הרי במכונית רגילה אין מספיק מקום, למקררים, כיריים ומשטח עבודה.
מיכאל היינה ודומיניק שטיין, צמד סטודנטים גרמניים שהגיעו לאוסטין שבארצות הברית במסגרת פרויקט חילופי סטודנטים, חשבו על דרך להתפרנס קצת במקביל ללימודים והחליטו ליסד עסק נייד קטן למכירת כריכים בשריים בסגנון גרמני.
הצמד בחן אופציות שונות של רכבים לממכר מזון אך מעבר לעיצובם המיושן והמגושם נתקל גם בבעיות כמו אפשרויות חניה מוגבלות באזור המגורים, הוצאות אחזקה גבוהות ועוד שכמעט וגרמו להם לוותר על כל המיזם, אבל אז הם החליטו לבחון את הנושא פעם נוספת והגיעו למסקנה שכדי ליסד דוכן ממונע למכירת אוכל הם למעשה ממש לא חייבים רכב באורך של 8 מטרים ולמען האמת את כל מה שהם צריכים הם יכולים להכניס אפילו במכונית ממש קטנה.
ואם כבר קטנה - למה לא ללכת על אחת המכוניות הכי קטנות בסביבה, הסמארט העירונית?
שטיין והיינה פנו לחברה גרמנית שמתמחה בעיצוב מחדש של חללים של כלי רכב. אמנם החברה הזאת עוסקת בדרך כלל בהסבה של וואנים ואוטובוסים למובילי נוסעים מפוארים אך בחברה התלהבו מהרעיון המקורי והמאתגר וניגשו למשימה.
בשלב ראשון הוחלט לוותר על מושב הנוסע ובמקומו מוקמה מערכת לאספקת כוח המבוססת על צמד מצברים ממשאית וממירי זרם. מעליהם הותקנו על מסילה מקרר תאים מיוחד ותנור חימום, כשמסילה נשלפת מאפשרת לשנע אותם ולמקמם, בעת עצירה, מעל לדלת תא המטען באחורי הרכב.
שטיין והיינה מספרים שהדוכן הקטנטן מאפשר להם ניידות רבה ואפשרות לעבור בין נקודת מכירה אחת לשנייה בקלות וגם זוכה להרבה תגובות נלהבות שבהחלט עוזרות לעסקים.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן