צילום:
wikimedia.org
יש דרכים מעוררות אימה שבשל תנאים גיאוגרפיים סבוכים ומגבלות תקציב אילצו את מתכנניהן לסלול נתיב נסיעה מאתגר שמצריך מהנוסעים בו זהירות רבה ועצבי פלדה. בין הכבישים המסוכנים המפורסמים בעולם ניתן למנות דרך המוות בבוליביה, הדרך בין מנאלי ללה בהודו, דרך הלסמה בפיליפינים ועוד, אולם מסתבר שלא רק דרכים הרריות בפינות נידחות על פני כדור הארץ מפחידות את האוחזים בהגה וגם במדינה שחיה על גלגלים כמו אמריקה יש כבישים שהרבה אנשים מעדיפים שלא לנסוע בהם כמו למשל גשר ויליאם פרסטון ליין ג'וניור המכונה "גשר המפרץ".
הבעיה היא שבניגוד לדרכים הרריות נידחות הגשר המדובר מעל מפרץ צ'ספיק למעשה מחבר בין חלקה המזרחי של מרילנד למערבי ומשמש עורק תחבורה מרכזי לעשרות אלפי נהגים מדי יום בין צפון דלאוור ואזור וושינגטון די.סי.
הגשר, באורך של כמעט 7 קילומטרים, נפתח לתנועה באמצע המאה ה-20 ונחשב בזמנו לגשר הארוך בעולם. הגשר התלוי, שבחלקים מסוימים מתנשא לגובה של מעל ל-60 מטר מעל פני המים, אמנם בהחלט מרהיב ביופיו ומרשים מאוד בצילומים אבל נבחר גם לאחד מעשרת הגשרים המפחידים בעולם.
לא נגמר: גשר רצוף באורך של כמעט 7 קילומטרים | צילום:
wikimedia.org
מסתבר שלמרות עשרות השנים שעברו מאז חניכתו הגשר הזה עדיין מעורר אימה בקרב רבים.
באמריקה כמו באמריקה, בסוף היה מי שהבין שגם מזה אפשר לעשות כסף ולפני זמן מה אלכס רובינסון ובני משפחתו הקימו את "קנט איילנד אקספרס", עסק המציע לאנשים שקט נפשי ושלווה על ידי שירות נהיגה לצידו השני של הגשר.
במסגרת השירות ובעבור 25 דולרים לכיוון, נהגים מקצועיים תופסים את עמדת הנהג ברכב הפרטי של מזמין השירות ונוהגים בעבורו את המכונית לצידו השני של המפרץ.
מסתבר שהיכולת לוותר על 10-15 דקות של נהיגה שעלולה להיות מורטת עצבים קורצת לרבים שמשמשים בשירות ורובינסון מדווח על כ-6,000 לקוחות בממוצע בכל חודש, ביניהם לא מעט לקוחות קבועים שאפילו משתמשים בשירות פעמיים ביום. כאשר מזג האוויר גרוע, הים סוער מתחת, הגשר מתנדנד והראות מוגבלת הביקוש לשירות ההסעות גדל באופן משמעותי.
רובינסון מסביר שהרבה אנשים לא מרגישים נעים להודות בפחד שלהם בתחילה ומתביישים להשתמש בשירות, אבל אחרי שהמחסום הראשוני נשבר בעבור רבים השירות הופך להקלה משמעותית מהלחץ היומיומי.
פסטורלי בתמונות אבל מפחיד במציאות | צילום:
wikimedia.org
רובינסון מקפיד להעסיק רק נהגים אופטימיים ומנחה אותם לדבר עם מזמני השירות על כל דבר שיכול להרגיע אותם ולשפר להם את מצב הרוח. "לא פעם אנחנו קצת כמו פסיכולוגים והלקוחות שופכים בפנינו את הלב ומספרים על החבר הראשון שלהם, הזוגיות, הילדים, הפרנסה ועוד", הוא אומר.
אמנם רובינסון יכול להצביע על מגזרי אוכלוסיה שמשתמשים יותר בשירות אך מציין שיש גם אנשים קשוחים וחסונים שמעדיפים להיעזר בו במקום להסתכן.
בעבודה הזו יש הרבה סיפורים מעניינים ומקרים מיוחדים ורובינסון נזכר למשל בכמה פועלי בניין מגודלים שרעדו מפחד במהלך כל הנסיעה והעדיפו להסתיר את עיניהם עם קסדות המגן שלהם בעודם יושבים במושב באחורי של הפיק-אפ שלהם, באישה אחת שהייתה נוסעת קבועה ובכל פעם העדיפה לכסות את ראשה בשמיכה ואת האדם שביקש (אך נדחה) לעשות את הנסיעה כשהוא סגור בתא המטען.
ביקושים ערים לשירותי ההסעות האישים | צילום:
wikimedia.org
בהתאם לצו האופנה, לאחרונה רובינסון העלה לרשת אפליקציה המאפשרת להזמין און ליין בהתראה קצרה נהג כדי שיחצה ברכבם את הגשר. דף הבית שבאתר האינטרנט שלו מציע להזמין שירות בהתראה קצת ארוכה יותר ונפתח בכותרת "עצבניים במעבר בגשר מעל מפרץ צ'ספיק? אם כך, אתם לא לבד. השירות שלנו יעזור לכם לך להירגע וליהנות מהנסיעה והנוף!".
החברה מציעה שירות 365 ימים בשנה בין השעות 5 בבוקר ועד 12 בלילה. מסתבר שהעסקים במקום טובים למדי ולאחרונה הוקמו שתי חברות נוספות העוסקות במתן שירותי נהיגה על הגשר.
מסתבר שבמשך 60 שנות פעילותו, הגשר נסגר ארבע פעמים בשל מזג אוויר קיצוני : ב-2003 במהלך ההוריקן איזבל, באוגוסט 2011 במהלך הוריקן איירין, באוקטובר 2012 בהוריקן סנדי ובמרץ השנה בשל רוחות עזות נאלצו שוב נהגים לחפש נתיבים אחרים.
החוויה מפחידה במיוחד במזג אוויר סוער | צילום:
wikimedia.org
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן