צפו: הקלנועית המשתוללת

מרגול וגל בהודו. לא נעים לראות שהכל בוער לצד כלי הרכב המוכרים לכולם, בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה של סוג חדש וידידותי לסביבה של תחבורה ממונעת.

לא, איננו מדברים על החשמליות של חברת "בטר פלייס" שעדיין מנסה לשכנע את הציבור בדבר השימושיות של הרכב והאטרקטיביות של החבילה שהיא מציעה אלא על כלי תחבורה זולים בהרבה המציעים פתרון נוח לתחבורה אישית במיוחד ללא צורך ברישיון נהיגה וטסט ברחובות הכרך ושדרותיו.

ראשונים לכבוש את השוק היו הקורקינטים החשמליים שהציעו מבנה קומפקטי, מנוע חשמלי חזק (על אף ההגבלה הרשמית בחוק ל-12 קמ"ש) ובטיחות בעייתית מאוד בעת מקרה חירום. בהמשך הגיעו האופניים החשמליים שכבר הציעו נוחות טובה יותר ורמת בטיחות מתקבלת על הדעת ולאחרונה אנו אף חוזים בעלייה בפופולריות של הקלנועית – אותו כלי חשמלי שהומצא לפני 35 שנה בקיבוץ אפיקים מתוך צורך לספק לאוכלוסייה המתבגרת אמצעי שינוע נוח בשבילי הקיבוץ. אמנם גם היום מרבית הבוחרים בדרך תחבורה זו מגיעים מקרב אוכלוסיית בני הגיל השלישי או בעלי המוגבלויות, אבל לאט לאט, למרות התדמית הפחות סקסית וקולית ולנוכח שדרוג משמעותי בעיצובם של הכלים, גם משתמשים אחרים מתחילים לגלות את שלל יתרונות הקלנועית שמגיעה עם מושב נוח, בולמי זעזועים, תאי אחסון ואפילו אופציה לגג.

מרגול וגל בהודו. לא נעים לראות שהכל בוער

נראה כי הבעיה המרכזית בדרך של הפיכתו של הכלי הזה ללהיט אופנתי היא מגבלת המהירות המירבית של הקלנועית המסווגת ככלי רפואי – כסא גלגלים ממונע – המוגבל למהירות של עד 12 קמ"ש.

אמנם ההסבה ביטלה כמה מיתרונות הבסיס של הקולנועית כמו השקט שמאפיין את פעולתה אבל בהחלט הוסיפה הרבה מרץ שאפשר לבעליה השוודי, שנראה בעצמו כמי שמתקרב לגיל השלישי, להפגין הרבה רוח נעורים בנהיגה חסרת מעצורים שכוללת נסיעה בכבישים מהירים, עקיפת מכוניות ואופנועים, דריפטים, קפיצות באוויר ועוד.

בהחלט לא מומלץ למי שסובל מראומטיזם אבל ללא ספק מענג מאוד לצפיה.