הרפליקה שסיבכה אותי
איטלקי דל בתקציב שחלם להיות בעלים של פרארי בנה בעצמו רפליקה מדהימה לפרארי 355 מפונטיאק ישנה. יתכן שהביצוע היה אולי יותר מדי מושלם וכעת הוא צפוי לעמוד למשפט באשמה של זיוף והעתקה
הצעיר גילה כי בלא מעט מקומות בעולם רפליקות נוסעות בגודל מלא לדגמים נחשקים הן עניין לגיטימי לגמרי ושאפילו יש חברות שמציעות קיטים היכולים להפוך מכוניות פשוטות וזולות לחלום נוצץ על גלגלים.
האיטלקי למד שכשמדובר ברפליקה למכונית קלאסית מראשית המאה ה-20 ברוב המקרים טנדר עם שלדת סולם ומרכב שניתן להפריד משמשים בסיס ל"ענתיקה" הנדירה ואילו כשחושקים במכונית אקזוטית רצוי להתבסס על מכונית ספורט ישנה וזולה עם מנוע מרכזי דוגמת טויוטה MR2, רובר MGF או אפילו פונטיאק פיירו בסיסית משנות השמונים.
בהתאם להמלצות שמצא ברשת ולתקציב המוגבל הוא הצליח לאתר בארץ המגף פונטיאק אמריקאית ורכש אותה - לא חלילה כדי לנסוע בה - אלא כדי להפוך אותה למושא חלומותיו - פרארי.
לאחר מספר חודשים של עבודה מאומצת תוך שימוש בחלקים שרכש ובהרבה חלקים שיצר בכישרון בעצמו היצירה הייתה מוכנה – ונראתה ממש כמו הדבר האמיתי, למעט הבדלים קלים במידות הכלליות אשר בהם ניתן להבחין רק במידה שהמקור והרפליקה עומדות זו לצד זו. הפונטיאק הישנה הפכה להעתק מדויק לחלוטין לפרארי 355 מלפני מספר שנים.
רמת הדיוק במשטחים החיצוניים כמו גם בתכנון החלל הפנימי הייתה פשוט מדהימה ולאחר שהוסיף את כל הסמלים המתבקשים גם מי שמחזיקים מעצמם מומחי פרארי בקלות יכלו להתבלבל, בדיוק כמו אותם שוטרים איטלקים שעצרו את הבחור לבדיקת רישיונות שגרתית והופתעו לקבל מסמכי רישוי של פונטיאק ולא של פרארי.
מסתבר שבאיטליה צריך להעביר רכבי רפליקה תהליך רישוי מיוחד ואסור לעשות שימוש מטעה בסמלים מסחריים כמו הלוגו של פרארי או לוגו מעצב הבית של החברה פינינפארינה שניתן למצוא על כל פרארי.
הצעיר האיטלקי זכה לדו"ח שמן מהמשטרה על נסיעה ברכב שלא תואם את מסמכי הרישוי שלו ומכיוון שבאיטליה לפרארי מייחסים כבוד והערצה הדומים רק לאלה שמקבל האפיפיור במדינה הקתולית ככל הנראה הצעיר צפוי להתבע על העתקה וגניבת זכויות יוצרים ופטנטים.
