יד שנייה, גלגל חמישי

לקנות מכונית זה כמו לקנות בסופר. סתם, זה לא | צילום: istockphoto

איך נאמר את זה בעדינות - אנחנו יודעים שאתה לא רוטשילד. מה שאומר שאם בא להחליף לעצמך סט גלגלים, סביר להניח שמסע החיפושים שלך צריך להתמקד יותר בלוחות של יד שנייה ופחות בסוכנויות ייבוא של מיצובישי ברחוב המסגר בתל אביב. אנחנו גם יוצאים מנקודת הנחה שאתה ישראלי, מה שאומר שהרצון לא לצאת פראייר טבוע לך באגו. וכולם הרי יודעים שבשוק היד השנייה, ישראלי לישראלי זאב, וכל מציאה של "יד שניה מרופא" בסופו של דבר מתגלה כ"יד רביעית מאחמד ברמאללה".

אז שים לב, בנינו עבורך צ'ק ליסט מפורט ומדויק, כדי שתדע בדיוק מה לבדוק לפני שאתה שולף פנקס צ'קים, ואיך לא לצאת עם וואחד חתול בשק. כזה ששורט, מתמרד וגם מחרבן לך על השטיח. כן, אנחנו מודעים לזה שאנחנו מצפים ממך לארגן חתיכת הפקה שכוללת תיאומים, פרטים, מסמכים, ריגולים, עבודת נמלים והמון המון זמן וסבלנות. לא בראש שלך? אין בעיה. נתראה באיילון, גבר. אתה תהיה זה שתקוע עם טרנטע מעשנת בשולי הכביש, אנחנו נהיה אלה שחולפים על פניך וצופרים את ההמנון של מכבי.

השיחה הראשונה

לפני הכל, כדי לדעת בדיוק עם מי יש לך עסק, חשוב שתדע לשאול את השאלות הנכונות. תתחיל מלהגיד למוכר שאתה רוצה פרטים על הרכב אבל אל תציין את סוגו. אם הוא ישאל איזה רכב - הוא לא סתם מוכר אלא סוחר, ועם סוחרים אתה לא מתעסק. עכשיו תמשיך עם שאלות ברורות מאליהן (איזו יד, כמה ק"מ, טסט, טיפולים, תאונות), ואז תפציץ אותו בטבעיות עם כמה שאלות לגמרי לא צפויות, כמו למשל "מה אמרת שלא בסדר ברכב?" או "מתי הייתה התאונה האחרונה?". המטרה: ממש כמו בשאלון 300, פשוט לבדוק עקביות. אם המוכר מתחיל לגמגם - משהו לא בסדר.

עוד שאלה חשובה היא "למה אתה מוכר?", ואל תסתפק בתשובה צולעת של "אני רוצה להתקדם הלאה". סליחה, אתה מנהל פה חקירה צולבת ועד שאתה לא שומע ממנו אליבי קביל בנוסח "אשתי ילדה תאומים והם צריכים רכב גדול יותר", אתה פשוט לא מפסיק. לסיום, שאל אותו אם באמת מדובר ברכב שלו ורק שלו. אם הוא מוכר את הרכב של בת-דודה שלו, תגיד לו תודה רבה ותאחל לבת-דודה בהצלחה: אתה לא מתעסק עם סוחרים, זוכר?

תבוא מוכן לבליינד-דייט

סמוך עליי, זה כדאי. יד ראשונה ממנתח מוח | צילום: jupiter images

שיחת הטלפון עם המוכר זרמה טוב - הוא ענה לך על כל השאלות, הציע מחיר סביר וקבעתם פגישה. אחלה. וודא רק שהפגישה מתקיימת ליד הבית שלו או מקסימום ליד מקום העבודה שלו - כך תוכל לרכוש מידע חשוב על המצב הסוציו-אקונומי שלו, וגם תדע איפה לחפש אותו אם עניינים יגלשו לפסים אישיים. תדאג גם שזה יקרה באור יום, כדי שלא תפספס אף שריטה והכי חשוב - אל תתבייש. אם אתה לא מבין גדול במכוניות, תביא איתך חבר שמבין. איך שאתה מגיע, בקש קודם כל לראות את תעודת הזהות של המוכר, והצלב את השם שלו מול רישיון הרכב. ואם אתה כבר מול הרישיון, תבדוק אם במקרה המילים "הפקדת סוחר" מודפסות בתחתית. אם זה המצב, תגיד יפה שלום (טוב, אולי לא יפה) ותלך. כי, כולם ביחד עכשיו - אתה לא מתעסק עם סוחרים.

אוקיי, הוא הבעלים והכל טוב ויפה. עכשיו תבדוק:

• שרישיון הרכב לא בלוי וניתן לקריאה (אם הכול מטושטש, עדיף לא לקחת סיכון).
• את תאריך הנפקת הרישיון – אם הרישיון חדש, צריכה להיות לכך סיבה; ברר אותה.
• שיש ברכב ספר טיפולים. אם אין אז במוסך המטפל צריך להיות, ותבהיר למוכר שאתה רוצה לראות אותו.
• מתי הוחלפו בפעם האחרונה בלמים, קלאצ' ורצועת טיימינג, ושכל ההחלפות האלה מופיעות שחור על גבי לבן בספר.

ולגולת הכותרת: הפגישה הראשונה

עכשיו, ורק עכשיו, הגיע זמנך לבדוק את הרכב עצמו. אם בשבילך מדובר בלא יותר מחתיכת פח שעוזרת לך לעבור בין שתי נקודות, אל תשכח את החבר שמבין קצת יותר. שים לב ש:
• אין הפרשי צבעים בפח (מה שיכול להעיד, למשל, על שיפוץ שאחרי תאונה).
• הצמיגים לא שחוקים, הם שייכים לאותו יצרן ותואמים למידה שרשומה ברישיון הרכב.
• השמן אינו שחור ושרוף – כי זה אומר שהרכב לא עבר טיפול מזה זמן רב.
• אין בועות בשמן – כי זה אומר שיש מים בשמן, ועל זה אפילו ג. יפית תגיד "עזוב, לא כדאי".
• יש נוזל קירור נורמאלי ברדיאטור ולא מים רגילים מלאים בחלודה.
• המצבר לא בן יותר משנתיים.

קח את הדייט שלך לסיבוב בעיר

יאללה, הגיע הזמן לנהוג קצת. בזמן הנהיגה תבדוק ש:
• נוריות החיווי נדלקות כולן לאחר ההתנעה.
• לא יוצא עשן מהאגזוז, אלא אם כן זה עשן לבן של אדים.
• ההגה מסתובב בלי להשמיע נקישות ולא רועד לך בידיים.
• ההילוכים עוברים באופן חלק (כולל הרוורס), ובזמן.
• האוטו לא משמיע רעשים מוזרים.
• האוטו לא רועד בזמן בלימה.
• כל האבזור עובד וקיים: חלונות, מזגן, רדיו, מגבים, נעילה חשמלית, מראות, אורות, צמיג רזרבי וכלי נהג.

הצעד הבא: פגישה עם הבוחן

ואם אחרי כל זה אתה עדיין חושק ברכב, קח אותו ואת המוכר לבדיקה. אם יש מכון שאתה מכיר, לך עליו. אם יש מכון שהמוכר מכיר, אל תלך עליו. תדאג גם שהמוכר יחתום על מסמך כלשהו שאומר שבמידה ויש נזק לשסי, עלות התיקון עליו – אתה לא רוצה להתעסק עם השסי, וחוץ מזה המוכר הבטיח לך שהאוטו לא עבר תאונות אז אין לו, כביכול, מה לדאוג. בתום הבדיקה, דרוש מהבוחן להסביר לך את כל הממצאים ועד כמה הם חמורים – ותראה שאתה באמת מבין אותו. אם נמצאו בעיות אבל הן לא קריטיות, לך עם המוכר למוסך וקבלו ביחד הצעות מחיר על הטיפול (מחיר שאותו, כמובן, תנכה מההצעה המקורית של המוכר).

כמעט סיימת, כל שנותר הוא לבדוק ברשם המשכונות אם הרכב משועבד או ממושכן. אם הכול תקין, הגיע הזמן להעביר בעלות ולשלם. וזהו, קנית את המציאה שלך. שיהיה במזל ותאמין לנו, אם עברת בהצלחה את כל הסעיפים, זאת באמת מציאה.