מכוניות בתערוכה - מוזיאון רנו פתוח לקהל הרחב

צילום: שי ווליץ

כבוד למסורת ולמורשת העבר הוא נדבך חשוב בבנייתו ותחזוקו של מותג. בעולם הרכב הישראלי נראה שאך אחד מהגורמים המובילים לא ממש הקפיד לשמר עד כה את המורשת כמו לשמר קומץ של דגמים חשובים מהיסטוריית המותג. לפיכך, מרגש לראות תחילתו של שינוי כשקרסו, יבואנית רנו בישראל, חונכת מוזיאון קטן ובו תיאור של היסטוריית מותג הרכב הצרפתי לצד היסטוריית מדינת ישראל ומשפחת קרסו.

המוזיאון הוקם במרכז הלוגיסטי הגדול של החברה שממוקם בפארק ראם בסמוך לצומת כנות. עבודות ההקמה ארכו כשנה וחצי ובעיצוב החלל שנעשה על ידי חברת SDG המתמחה בעיצוב והקמת חללי תצוגה הושקעו כמיליון שקלים. החלל מעוצב כרחוב תל אביבי מהימים שלפני קום המדינה.

עם הקמת מדינת ישראל ב-1948 החל משה קרסו בייבוא דגמי רנו לאחר שהסוכן המקומי, שהיה בכלל איש עסקים מצרי, החליט לנטוש את עסקיו בארץ עם הקמת המדינה הציונית. למשה קרסו כבר היה ניסיון קודם ביבוא מכוניות (דווקא מבית ג'נרל מוטורס שאת הסוכנות המקומית הראשונה שלה הקים קרסו בחלל הכניסה של בית קולנוע אופיר שהיה בבעלותו בשנות השלושים).

במוזיאון יוצגו 11 דגמי רנו משנתונים שונים המגיעים מהאוספים הפרטיים של בני המשפחה מכבי ויואל קרסו המציגים את אבולוציית המותג כמו גם את ההוויה הישראלית המשתקפת מהמכוניות שזכו להצלחה בארץ בכל תקופה ותקופה.

המכונית הישנה ביותר באוסף היא משנת 1937. מדובר ברנו Juvaquatre שהייתה הניסיון של רנו ליצר מוביל עממי קטן וזול בימים שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.

בשנות החמישים כמה דגמי רנו יוצרו בחיפה | צילום: שי וליץ

עוד באוסף ניתן לפגוש גם את הקאטרה שבו (רנו ארבעה סוסים) התשובה של רנו לדה שבו, שני הסוסים של סיטרואן משנות החמישים. הקאטרה שבו, אגב, הורכבה בישראל במפעלי קייזר אלין בחיפה. גם הרנו דופין שהייתה אחת המכוניות הפופולריות בארץ בעבור מי שהפרוטה הייתה מצויה בכיסו בראשית שנות השישים הורכבה בארץ ונמצאת באוסף. עוד באוסף רנו 10, רנו 12 וגרסת הסטיישן שלה - ה14 משנות השבעים, שהיו פופולריות באותה תקופה בארץ ושימשו בסיס לדאצ'יה הרומניה הכושלת שנמכרה כאן בשלהי שנות השמונים. עוד בתצוגה רנו 16, שהייתה אחת המכוניות המשפחתיות הראשונות בתצורת האצ'בק שימושית המאפשרת הפיכת המכונית למעין סטיישן על ידי קיפול שורת המושבים האחורית. מועדוני הקצב והנהנתנות שאפיינה את הבועה התל אביבית של שנות השבעים מיוצגות על ידי הרנו 17 הספורטיבית. העוסקים הזעירים של אותן שנים פגשו לראשונה נישה חדשה של רכבי שירות שימושיים וקומפקטיים דוגמת הטנדרון שהיה מבוסס על הרנו 4.

אך יותר מכל, באותן שנים מרכזיות, הצבא היה מרכז הווייתה של המדינה הצעירה ומוקפת האויבים ואין כמו הרנו 4 שהיה רכב המפקדים של צה"ל במשך מרבית שנות השבעים ותחילת שנות השמונים. הרנו 4, על הפשטות המכנית שלו, מוט ההילוכים המשונה שהיה ממוקם במרכז הדשבורד וחייב תנועות יד מאוד מיוחדות הלקוחות מעולם הקארטה לתפעולו ומרכבו הגבוה והחסון היה חצי ג'יפ בעבור מפקדי הצבא שהצליחו להגיע איתו לכל מיני חורים שהרבה רכבי פנאי מודרניים רק יכולים לחלום עליהם.

רנו 4: אייקון מוטורי עם קשר חזק למדינה | צילום: שי ווליץ

"אחת ממטרות המוזיאון היא לנסות ולשקף את ההוויה הישראלית וכיצד המותג רנו השתלב בה", כך לדברי יואל קרסו יו"ר קבוצת קרסו מוטורס. "לא היה טעם להקים מוזיאון נוסף לתולדות רנו כדוגמת מוזיאונים הקיימים ברחבי העולם. במוזיאון המבקרים יפגשו עם אנקדוטות הלקוחות מהזיכרון הכל-ישראלי".

המוזיאון החדש יהיה פתוח לקהל בימים ראשון עד חמישי בין השעות 09:00 ל-17:00. הכניסה חופשית.

>> האוטו שלנו: סובארו DL