כל אמצעי המניעה שיעזרו לכם להשאר עם הרישיון בכיס

למראה המצלמה הזו אף אחד לא יחייך רבים מכם לא יודעים, עוד לא הפנימו או לא שמו לב אבל ב- 1.1.2012 עולם התחבורה בישראל השתנה. לא, אנחנו לא מדברים על עליות המחירים של אלפי שקלים במחירי מרבית המכוניות החדשות כתוצאה משערי המטבע המשתוללים וגם לא על מסקנות ועדת זליכה להגדלת התחרותיות בשוק הרכב שהודלפו אלא לפרויקט א 3' שעבר לשלב המבצעי שלו.

למי שעדיין לא יודע במה מדובר, נציין כי פרויקט א 3' הוא שם הקוד  שניתן למיזם במסגרתו ירושתו כבישי ישראל במאות מצלמות אוטומטיות דיגיטליות מתקדמות שיתעדו עבירות תנועה וינפיקו באופן ממוחשב בתוך 96 שעות דו"חות שישלחו לנהגים. בשלב זה אושר תקציב ל-300 מצלמות מהירות ול-100 מצלמות רמזור.

מאז שהפרויקט הגרנדיוזי הזה, שעלותו מוערכת במעל לחצי מיליארד שקלים (קניה, תחזוקה ותפעול ל-10 שנים) אושר (כמובן תוך חוסר שקיפות ציבורית או הצגת מחקרים רציניים המוכיחים כי הפרויקט עשוי לצמצם את מספר הנפגעים בדרכים) הוא עורר לא מעט ביקורת חריפה מצד גורמים רבים, כולל שרים ומומחי בטיחות, שטענו שמדובר בפרויקט שיתרום רק להעשרת קופת המדינה ולא לבטיחות בדרכים.

בעקבות הלחץ הציבורי, לפני קצת יותר משנה החליט שר התחבורה להורות על שינויי המיקומים של חלק מ-40 המצלמות שיוצבו בשלב הראשון של הפרויקט מישורות רחבות בכבישים מרובי נתיבים לכבישים אדומים והסבת חלק מהמצלמות ממצלמות מהירות למצלמות רמזור.

עברה עוד שנה של בירוקרטיה ועיכובים וכאמור בתחילת 2012 הפרויקט נכנס לשלב המבצעי שלו והפלא ופלא, בניגוד להבטחות, המצלמות מצאו גם מצאו את דרכן לישורות ארוכות בכבישים מהירים ומרובי נתיבים ומצלמות הרמזור, שאין מחלוקת באשר לחשיבותן,  יתעדו לא רק עבריינים החוצים את הצומת באור אדום אלא גם נהגים החוצים צמתים באור ירוק מלא אך במהירות הגבוהה מזו המותרת.

השלב הראשוני של הפרויקט כולל כאמור כ-40 מצלמות בכל הארץ  וניתן להעריך שחלק גדול מהנהגים ילמד במהרה את המיקומים של המצלמות הרלוונטיות למקומות בהם הוא נוהג לנסוע, אך לכשיושלם הפרויקט בעוד שנתיים יהיה מדובר כבר בלא פחות מ-300 מצלמות מהירות, 100 מצלמות רמזור (שכאמור מתפקדות גם כמצלמות מהירות) ועוד כמה מאות עמודי מצלמה לא פעילים, חלקם דחלילים להתרעה וחלקם כאלה הכוללים עמדות שניתן להסב למבצעיות בקלות.

בקיצור, אין סיכוי שתוכלו, אפילו אם יש לכם זיכרון פנומנלי, לזכור בעל פה את כל מקומי המצלמות או לסמוך על העיניים שלכם שיזהו את הסכנה מבעוד מועד, כי כדי לא פספס כל כך הרבה מצלמות המוצבות על עמודים גבוהים תצטרכו בעיקר להסתכל על שולי הכביש ולא על נתיב נסיעתכם.

המצלמות מותקנות בעיקר בקטעי כביש ישרים ורחבים בהם הפריצה קוראת גם לכל נהג נורמטיבי | צילום: חדשות 2

גם ציפיה שבתוך זמן קצר לחץ ציבורי של הנהגים שיפגעו מהפרויקט הפולשני יביא לביטול הפרויקט היא לא ריאלית בלשון המעטה וכבר ראינו בקיץ האחרון שאפילו המחאה החברתית העזה שהוציאה מאות אלפים לרחובות בסופו של דבר לא גרמה לשינוי ולו הקל שבקלים במדיניות המדינה ביחס למעמד הביניים.

אפילו התשת מערכת אכיפת החוק ופיצוץ בתי המשפט בדרישות להישפט במקום תשלום הקנס ודחיית דיונים וסחבת יזומה אמנם לא יזיקו ויגרמו לבלבול מוח לא קטן למשטרה אבל לא יצליחו להביא ברוב המוחלט של המקרים לביטול הדו"חות ובוודאי לא לביטול הפרויקט.

אם כן, מכיוון שלא צריך להיות מומחה הסתברות או בעל יכולת אנליטית קיצונית כדי להבין שהמצלמות הן כאן כדי להישאר וזה רק עניין של זמן עד שתקבלו בדואר רשום מכתב בצירוף תמונה למזכרת ממשטרת ישראל, אין מנוס מלהבין שצריך להסתגל ומהר למצב החדש ולמצוא אמצעי מניעה אפקטיביים ביותר כדי למנוע מהמדינה לשלוח יד עמוק לכיס שלכם ולרישיון שלכם.

מדוע, בעצם, לא לנסוע כחוק?
פסגה מוטורית מהסבנטיז חוקי המהירות הנהוגים ברוב המוחלט של כבישי ישראל נקבעו לפני עשרות שנים, בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים. באותה תקופה היו בארץ מעט מאוד כבישים בין עירוניים מרובי נתיבים ומחלפים והיו נפוצות כאן מכוניות כמו סוסיתא, פיאט 127 או מקסימום פורד אסקורט, שבעליהן התרגשו כשהן הצליחו לעלות את הקסטל מבלי להתחמם.

40 שנה ויותר קדימה וכל המכוניות המודרניות, אפילו הבסיסיות שבהן, מציגות רמות אחיזה, ביצועים ובטיחות שאין ביניהן לבין אותם כלי תחבורה מיושנים דבר.

אבל, החוקים כאמור כמעט לא השתנו וגם אם המהירות המותרת הועלתה מ-90 ל-100 קמ"ש בכביש ירושלים-תל אביב עדיין גם דודה או סבתא סופר-זהירות בטויוטה קורולה ישייטו בלי להרגיש בכך במהירות גבוהה מזה של 115 ו-120 קמ"ש - לא בגלל שהן רוצת לקרוע את הכביש אלא בגלל שתנאי הדרך, התנועה מסביב והמכונית המודרנית מאפשרים זאת בבטחה.

ואיזה פלא, בדיוק באותם מקומות בהם גם סבתא שלכם תסע במהירות מופרזת מוצבות מצלמות המהירות החדשות: בישורות בכביש ירושלים-תל אביב, בישורות בכביש חיפה-תל אביב ועוד.

נכון, באותם כבישים מתרחשות יותר תאונות מאשר בכביש שומם ברמת הגולן, אבל זה לא בגלל המהירות מופרזת של הנהיגה בהם, אלא בשל נפח התנועה העצום בהשוואה לכבישים צרים במקומות שאינם מרכזיים, בהם באמת יש צורך להקפיד על מהירות נסיעה בגבולות החוק ובהתאם לתנאי הדרך.

כדאי שתבינו את זה כבר עכשיו: לא קיימת אופציה אמיתית להצליח להקפיד על המהירות המותרת ולא להיות מצולם.

עולה את הקסטל? - משהו התקדם כאן בכל זאת מאז שנות השישים | צילום: נעם וינד

עזרים ספציפיים ללוחמה אלקטרונית
בניגוד למה שרבים חושבים, כבר מאז שנת 2001 שימוש בגלאי מכמונות רדאר הוא חוקי לחלוטין בישראל, כמו ביתר העולם.

בשוק יש מספר לא מבוטל של גלאים, אך בגלל שאנחנו נמצאים בעידן בו האוויר מלא בתשדורות וגלים אלקטרוניים מסוגים שונים, חלק לא מבוטל מהגלאים בעיקר מצפצפים ללא הפסקה ומטריפים את נוסעי המכונית. אמנם, רובם ידעו לצפצף בדרך אחרת כשיגלו מכמונת אמיתית, אך ניתן להניח שנהג שרוצה לשמור על שפיותו יזרוק אותם מהחלון הרבה לפני כן.

אל מול ההיצע המגוון, במשך שנים גלאי אחד בלט מעל כל השאר וזכה לביקורות מצוינות מרוב המשתמשים שציינו את מיעוט התרעות השווא ואת יכולת הגילוי המוקדמת של מכמונות מהירות אמיתיות בהשוואה לאחרים.

למרות עיצובו המיושן, גודלו הגדול ומחירו הגבוה, ה"ולנטיין 1" נהנה משליטה כמעט מוחלטת בשוק בקרב אלה שבאמת רצו לנסוע מהר ולהישאר עם הרישיון ביד אך בעוד יכולות הגילוי המצוינות שלו לרדארים מסוג מולטנובה, דבורה ואפילו לייזר (אם כי, לעתים כמו בכל גלאי, בלייזר הגילוי מגיע אחרי שהקרן ננעלה על המכונית ולמעשה כבר נתפסתם), מצלמות המהירות החדשות בלתי ניתנות לגילוי – לא על ידי הולנטיין ולא על ידי אף גלאי אחר הקולט תדרים, תשדורות, קרניים  וגלים באוויר, זאת מפני שבניגוד לאמצעי אכיפת המהירות שהופעלו עד כה, מצלמות המהירות האוטומטיות החדשות מסוג גאסטו שנרכשו במסגרת הפרויקט אינן מופעלות על ידי מכ"מ והטריגר להפעלתן מבוסס על 2 לולאות המוטמעות בתוך האספלט בכל נתיב במרחק של כמטר אחת מהשנייה ואשר באמצעותן המערכת יודעת לחשב את המהירות של הרכב שעבר מעליהן על ידי מדידת ההשראות שהרכבים יוצרים.

המדידה מתבצעת לכל נתיב בנפרד והמערכת יודעת לזהות באופן ברור גם בכבישים של עד 4 נתיבים עם תנועה ערה איזה רכב באיזה נתיב נסע במהירות גבוהה מהמותר.  

כפי שאתם מבינים, מכיוון שהמערכת לא משדרת שום אות אף מכשיר לא מסוגל לקלוט אותה בשום דרך שהיא ועל כן הפתרון היחידי להתמודד עם מצלמות המהירות החדשות הוא להיעזר בגלאי מכמונות המצויד במקלט GPS היודע לזהות את מיקומך המדויק על הכביש ואת כיוון נסיעתך ולהתריע בפניך על המצלמות בדרך.

ולנטיין 1 - המשתמשים הנאמנים לא מוכנים להחליף אותו

בשוק קיימים כמה מכשירים מבוססי GPS המיועדים בדיוק למטרה זאת. הם מגיעים כשהם מעודכנים בכל מיקומי מצלמות המהירות בארץ ובמדינות רבות אחרות, מאפשרים גם לסמן באופן ידני מיקומים של מצלמות במהלך הנסיעה וכוללים אפשרות לעדכון תקופתי ממאגר הנתונים העולמי השולח לתיבת המייל הודעה בכל פעם כשיש עדכון רלוונטי למדינות עליהן ביקשת לקבל מידע.

יבואני המכשיר ולנטיין 1 מייבאים מכשיר משלים לגלאי הרדאר הותיק והמוצלח, מבוסס GPS, הנקרא "צ'יטה" וכולל בבסיס הנתונים שלו מיקומים של כל מצלמות המהירות והרמזור הקבועות הנמצאות בישראל, כולל הישנות מסוג מלטנובה המופעלות באמצעות רדאר.

חבילה של מכשיר "צ'יטה" ו-"ולנטיין 1" מוצעת בכמה חנויות, ביניהן גם חנויות ברשת האינטרנט, במחירים של בין 3,000 ל-4,500 שקלים.

בשנה האחרונה, קם לחבילת ההגנה שהולנטיין 1 והצ'יטה מציעים מתחרה דומיננטי נוסף בדמותו של ה"Passport 9500" המשלב במכשיר אחד קומפקטי למדי גם יכולות גילוי רדאר ולייזר וגם מקלט GPS המעודכן במאגר נתונים של החברה וכולל את כל מצלמות המהירות באירופה ובישראל.

מחברת "אפריל טקליין" יבואנית ה "Passport 9500", מדווחים על עליה גדולה בביקושים למוצר בשבועות האחרונים ויצאו במבצע מכירות המוזיל את מחירו של המכשיר מ-4,200 שקלים ל-3,300 שקלים בעשרה תשלומים ללא ריבית.

בחברה מדגישים גם שבעוד שמכשירי הפספורט הנמכרים על ידם או כאלה המגיעים ממדינות אירופאיות כוללים עדכון למיקומי מצלמות המהירות בישראל ומוגבלים לטווחי התדרים הרלוונטיים בהם משתמשת משטרת ישראל, הגרסה שמשווקת בארצות הברית, במחיר זול יותר מהמחיר בארץ או באירופה, כוללת טווח תדרים רחב יותר שעלול לגרום להתרעות שווא רבות ואינה מתאימה למאגר הנתונים הרלוונטי למצלמות המהירות כאן.

מחירי הגלאים המובילים בשוק בהחלט לא זולים ולא שווים לכל נפש ועל כן יש להניח שבשלב ראשון לא מעט מהנהגים יבחרו לנסות להתמודד עם המכה החדשה באמצעים זולים יותר, אך ניתן להעריך שככל שיעבור יותר זמן והפרויקט יתרחב יותר יבינו כולם שמול המלחמה האלקטרונית שהרשויות מפעילות נגד הנהג הישראלי חייבים להשתמש בכל אמצעי לוחמת הנגד האלקטרונית הקיימים.

פספורט 9500i - הטוען החדש לכתר כולל גם התרעה על מצלמות בעזרת מיקום GPS

חשוב להבהיר כי גם עם הגלאי המתקדם ביותר גילוי של המצלמות החדשות הוא רק על בסיס מאגר נתונים ומכיוון שמפעילי פרויקט מצלמות המהירות מתכוונים להציב גם לא מעט דחלילים או עמודים ריקים שניתן לנייד ביניהם מצלמות, בסיס הנתונים הזה עלול להיות לעתים מעט בעייתי ויקח עוד זמן עד שיספק מידע אמין וכולל, עם מינימום התרעות שווא.

לנווט בין מכמונות המהירות

בפניה הבאה, מימין, שים לב: מכמונת לפניך

הפתרון האולטימטיבי הוא רכישת גלאי מהירות חדישים (כמו פספורט 9500 או ולנטיין הותיק בצירוף צ'יטה) הכוללים גם מקלטי GPS ומעודכנים על מאגר מידע עולמי ומקצועי למצלמות ומכמונות מהירות, אך מכיוון שהפתרון הזה הוא יקר למדי (בין 3000-4000 שקלים) רבים בוודאי יחפשו דרכי הגנה זולות יותר.

מכיוון שגם במכשירים היעודיים התרעה על מיקום המצלמות החדשות למעשה מתבססת על התקרבות לקואורדינטת GPS למעשה גם מכשירי הניווט (היעודיים ואלה הנמצאים במכשירים הסלולרים) יכולים גם הם לספק נתונים והתרעות בקשר למצלמות המהירות החדשות.

עד לאחרונה חלק מתוכנות הניווט כללו מאגר נתונים מסוים לגבי מצלמות מהירות אך הוא לא היה מעודכן וחסר מידע. כעת, לקראת הפעלת פרויקט המצלמות, אנו מקבלים דיווחים מהחברות המרכזיות בתחום הניווט הלווייני על הערכות ועדכון מקיף של תוכנות הניווט באשר למיקום של מקומות בהן מתבצעת אכיפה.

בחברת "NAVN'GO", האחראית תוכנת הניווט הפופולרית ביותר בארץ למכשירי ניווט ייעודים iGo, החליטו להציע ללקוחותיה התחברות במינוי שנתי למאגר מידע מעודכן הנרכש על ידי החברה מגורם מומחה בתחום שבודק בצורה מקצועית את מיקומי המצלמות. העדכון הראשוני כולל 548 נקודות התראה שונות ממיקומים מדויקים של מצלמות המהירות החדשות ועד כבישים ונקודות בהם מתבצעת אכיפה מוגברת.

מאגר הנתונים יתעדכן בצורה רציפה ומנויי השירות יקבלו הודעה בכל פעם שיש צורך לעדכן את מאגר הנתונים במכשיר.

עלות המינוי עומדת על 99 שקלים לשנה. בחברה מציינים שבניגוד לתוכנות אחרות בשוק המציעות מידע שאינו מתעדכן בצורה שוטפת ואשר לרוב מבוסס על מידע חסר מאתרי אינטרנט שונים, הם מציעים בחבילה המעודכנת את הפתרון המקצועי והמדויק ביותר שקיים כיום המבוסס על מידע מדויק המתעדכן אחת לשבועיים.

את ההצטרפות לשירות ניתן לעשות דרך שירות הלקוחות של החברה, החנות המקוונת או למשתמשי אפלקציית iGo בסמארטפון - דרך חנות האפליקציות.

תוכנת הניווט "Mio maps" תציע החל מהחודש הבא עדכון חד פעמי למיקומי מצלמות המהירות ונקודת האכיפה בעלות של 30 שקלים.

חברת טלמפ הישראלית מוסרת שבאפליקציית הניווט Navigator הפעילה במכשירי הדור השלישי אצל 4 מפעילות הסלולר - סלקום, אורנג', פלאפון ומירס – עודכנו לאחרונה המיקומים של 44 מצלמות המהירות החדשות וברגע שמצלמות המהירות יכנסו לפעולה משתמשי התוכנה יקבלו התרעות ברגע שהם יתקרבו לאחת ממצלמות המהירות החדשות אשר יתווספו לשלל המצלמות הישנות שכבר מופיעות במערכת.

תוכנת הניווט החינמית "Waze" למכשירי סמארטפון שזוכה בשנתיים האחרונות לפופולריות גדולה בארץ כוללת מאז ומתמיד שלל דיווחים על ניידות משטרה, מכמונות מהירות ומצלמות קבועות. משתמשי התוכנה מדווחים שהמיקומים של מצלמות המהירות החדשות כבר עודכנו על ידי משתמשי האפליקציה.

Waze זוכה לא פעם לשבחים רבים על דיוק ההתרעות שעודכנו על ידי משתמשיה אך ניתן לציין שהיתרון הגדול שלה עלול, בשלב יותר מאוחר בו כבישי הארץ יהיו מוצפים במצלמות מהירות ועמודי דחליל, להיות גם לרועץ כי בקהילת משמשים כמו בקהילת משתמשים יש הרבה מאוד מידע אבל לא תמיד לגמרי אמין.

מערכות ניווט מסוגלת לתת מענה חלקי לבעיה

מי אמר תביא גלון נפט וגפרור?
כאן ב-mako רכב אנו אנשים שומרי חוק ולא ממליצים לאף אחד לעשות שום פעולה אקטיבית המנוגדת לתקנות ולחוקי המדינה.

עם זאת, ברחבי העולם, במדינות בהן אכיפת המהירות הפכה למטרד משמעותי, היו שמצאו דרכים שונות כדי להתמודד עם הצרה.

אל מול אקדחי הלייזר נמכרים באופן לא חוקי בשוק מגוון משבשי לייזר המונעים מהממל"ז "לנעול" את הקרן על המכונית, אבל חלק מאקדחי הלייזר שבשירות השוטרים מסוגלים לזהות כשמופעל מולם שיבוש וכאמור מדובר באמצעי לא חוקי.

אל מול מצלמות המהירות מהסוג הישן היו מי שניסו למצוא כל מני דרכים כדי שמספר הרכב לא יצולם באופן ברור – על ידי שימוש בספריי צבע מחזיר אור, כיסויי פלסטיק המטשטשים את המספר מזווית מסוימת, פלאשים קטנים המחזירים פלאש למצלמה ועוד.

מרבית האמצעים הללו התגלו, ברוב המקרים, כלא יעילים במיוחד וכמובן לא חוקיים. לטענת המומחים – מצלמות המהירות האלקטרוניות החדשות מצוידות במגוון פילטרים שאמורים לאפשר להן להתגבר על כל מיני ניסיונות טשטוש והחזרי אור.

יש כמובן את אלה שמחליטים ללכת עוד צעד קדימה ולהלחם במצלמות המהירות באופן ישיר, תרתי משמע, וכבר לפני כניסת המצלמות לשירות מבצעי שמענו בחודשים האחרונים על שני מקרים בהם נהגים ממורמרים החליטו לכלות את זעמם במצלמות שהבזיקו עליהם, ככל הנראה כחלק משלב הפיילוט.

לא ממולץ - צעיר נלחם באופן ישיר ביותר במצלמת מהירות  

יש לציין שאם בעבר השמדת מצלמה היתה משמידה גם את הראיה – משמע את סרט הצילום שתיעד את העבירה – המצלמות המודרניות מחוברות ברשת סלולרית למאגר נתונים ארצי ולבד מאגירת התמונות בכרטיס הזיכרון של המצלמה משגרות אליו במקביל את הראיה המרשיעה, בזמן אמת.
למרות זאת, יש כאלה שחשים שליחות ורוצים להשמיד את המצלמה שתפסה אותם לטובת משתמשי הדרך הבאים. במשטרה מדגישים שכל מצלמה חדשה מותקנת על עמוד בתוך קופסא חסינת ירי המצוידת גם במערכת כיבוי אוטומטית ובמצלמת אבטחה במעגל סגור. ועדיין, ברחבי הרשת, ניתן לצפות בשלל סרטונים ממדינות שונות בעולם בהם מופיעות מצלמות גאסטו המסיימות את חייהן בדרכים מקוריות.

רשימת מיקומי מצלמות חלקית של שלב א' של הפרויקט
כביש 1: (יותקנו בקרוב) ישורת שער הגיא, בין מחלף הראל למחלף מוצא, בין מחלף ענבה למחלף לטרון ובאזור מחלף שורש.

כביש 2 לכיוון צפון: לפני תחנת הדלק של מחלף אולגה (שימו לב - המצלמת מצלמת רכבים המתקרבים אליה), קילומטר לפני מחלף זכרון (אחרי הגשר של ג'סר א-זרקא).

כביש 4 לכיוון צפון: מחלף עד הלום, בין מחלף גהה למחלף מורשה (אחרי בית IBM), צומת מורשה וצומת השרון (מצלמות רמזור שהן גם מצלמת מהירות), קילומטר 158 לכיוון צפון בסמוך לחדרה, קילומטר 166 בין אור עקיבא לבנימינה. 

כביש 4 לכיוון דרום: קילומטר 166 בין בנימינה לאור עקיבא, קילומטר 158 באזור חדרה.

כביש 65: קילומטר 33 לכיוון מערב בסמוך לביאדה, קילומטר 20 לכיוון מערב ומערבית לכפר קרע, צומת חנה (מצלמת רמזור המשמשת גם כמצלמת מהירות), לכיוון מזרח קילומטר 22 בין ערערה לאום אל פאחם

מצלמות רמזור (המתפקדות גם כמצלמות מהירות)צומת פלוגות לכיוון צפון (כבישים 40 ו-35), צומת גבעתי (כבישים 35 ו-232 לכיוון מערב), צומת השבעה (4 ו-44 לכיוון מערב), צומת אחיהוד (85 ו-70 לכיוון מזרח), צומת אבליים (70 ו-781 לכיוון דרום)

במשטרה מתכוונים להמשיך להשתמש גם באמצעי האכיפה הותיקים | תמונת AVI: חדשות1 ערוץ 2

קמצוץ של תקווה
בבריטניה, בה הופעלה במשך מספר שנים תוכנית אכיפה אגרסיבית ביותר שכללה כ-6000 מצלמות בכבישי הממלכה המאוחדת, הבינו לפני שנה שמצלמות המהירות לא הביאו לצמצום במספר תאונות הדרכים ובחומרתן.

יתרה מזאת, מרבית האנשים שנתפסו היו מה שמוגדר "נהגים נורמטיביים" ולא עברייני תנועה סדרתיים שכמובן מצאו את הדרכים להתחמק מן האכיפה.

לפיכך, החליטו בבריטניה לצמצם בצורה משמעותית את מספר המצלמות ולהעלות את רף האכיפה שלהן.

אמנם זה לא יקרה ביום אחד, אבל אם הנהג הישראלי – וזה כולל את כל מי שמחזיק ברישיון נהיגה ועולה על הכבישים – יבהיר שהוא לא מוכן להיות חלק מאותה מסחטת כספים שרירותית במסווה של מלחמה בתאונות הדרכים, ניתן יהיה להפעיל קבוצות לחץ פוליטיות ולמצוא בבוא היום את מי שיחליט לבטל את הפרויקט המטופש והמיותר הזה ולהתמקד באכיפה ובשיפור תשתיות במקומות בהם באמת אפשר למנוע תאונות דרכים.

האם לחץ ציבורי יצליח בסופו של דבר להעיף את המטרד הזה מהכבישים?

עד אז, אם הרישיון יקר לכם ואין לכם כסף מיותר – סעו בזהירות.

>> 174 קטעי הכביש הקטלניים בישראל מול 40 מצלמות המהירות - ורק חפיפה אחת