הכי מכוערות שיש

לא בדיוק המכוניות שהיו זוכות בתואר מלכות היופי

אחד האלמנטים החשובים ביותר שמביאים לכך שדגם זה או אחר של מכונית יצליח להגיע לנתוני מכירות נאים הוא העיצוב החיצוני. מראה חיצוני מוצלח יכול להקפיץ את המכירות של מכונית בינונית למדי ויכול להעביר תחושה של חדשנות, אופי צעיר, יוקרה ודינאמיות.

לא כל מכונית חייבת להיות מלכת יופי לעיתים גם מכונית במראה המשדר אפרוריות בלתי מזיקה יכולה להיות דגם מנצח, כל עוד התוצאה הסופית לא כואבת בעין.

ועל כן, בשל ההשפעה העצומה של עיצוב הדגם על הצלחתו בעידן המודרני, כדי שלא יקרו טעויות על העיצוב מופקד צוות גדול של מעצבי מכוניות שעובדים בצמידות למהנדסים ולאנשי השיווק של החברה.

התהליך ארוך וכולל הפקת איורים והדמיות מחשב, בניה של דגמים תלת מימדיים בקנה מידה קטן ואפילו אב טיפוס בגודל מלא. החברות מעסיקות גם קבוצות מיקוד ובוחנות אלמנטים עיצובים חדשים בתערוכות רכב. אחרי כל התהליך הארוך הזה הנהלת החברה בוחנת את התוצאה ומחליטה אם לתת לפרויקט אור ירוק ולשלוח אותו אל פס היצור.

לכאורה, נראה שעד שבסופו של דבר דגם חדש מתגלגל לאולמות התצוגה ולכבישים כל כך הרבה עיניים של מומחים כבר בחנו אותו  כך ששום דבר לא יכול להשתבש.
ובכל זאת, בין קומץ היפהפיות ועדר האפרוריות מדי פעם מבליח לו דגם בעל אפקט בלתי נשכח, לאו דווקא באופן חיובי, ומעורר את התהיה מה בדיוק חשבו שם בסטודיו העיצוב? איך כל כך הרבה אנשים לא העזו להגיד את זה ישר בפנים  – "האוטו הזה פשוט מכוער !" ?

אמנם, על טעם וריח אין על מה להתווכח ומה שיפה בעיני אחד יכול להיות מכוער בעיני אחר, ולהיפך, אבל בכל זאת, במהלך השנים תעשיית הרכב הצליחה להציג כמה דגמים שזכו לקונצנזוס מקיר לקיר, חוצה גבולות ותרבויות, באשר למידת כיעורם.

קבלו עשר דוגמאות בלתי נשכחות:

10. טאטא נאנו

בניגוד לציפיות, המכונית הזולה ביותר בעולם לא מסתמנת, בשלב זה, כלהיט שישנה את פני התחבורה בהודו. המכונית סבלה מכמה מחלות ילדות שהסתיימו בכמה וכמה אקזמפלרים שהפכו ללפידים בוערים, אבל גם העיצוב לא תרם יותר מדי ל(חוסר) ההצלחה. הנאנו לא רק זולה, היא גם נראית זולה. מאוד. הקווים אמנם במחוזות מודרניים, אך בדרך לחסכון נכללו כמה אלמנטים כמו צמיגים ובתי גלגלים קטנטנים יחד עם משטחי פח וחומרים זולים בשפע שלא משארים מקום להתבלבל ולא לחשוב שמדובר בקופסה הזולה ביותר שניתן לרכוש על גלגלים.

נאנו. הודית זולה

9. ב.מ.וו X6

אמנם זה יהיה מוגזם לכנות את ה-X6 כאחת המכוערות ביותר אי פעם, אבל אין ספק שהשילוב בין מימדים וגובה של רכב שטח לתצורת קופה יצרו תוצאה וולגרית ולא נעימה לעין שבדרך כלל תואמת בצורה יוצאת דופן את אופי הלקוחות שרוכשים בסכומי עתק את המכונית הזאת.

M6 - וולגרית

8. רנו מגאן האצ'בק 3 דלתות (דור שני)

מומחי העיצוב אולי יוכלו להסביר שמדובר בעיצוב פורץ גבולות ומקורי, אבל למרות המקוריות וההשקעה, במציאות על הכביש, בכל פעם שאנו נתקלים באחוריים של אחת כזאת אנחנו שואלים את עצמנו "מה לעזאזל הם חשבו שם, ברנו ?" החלק האחורי הקטום עם החלון האחורי האנכי והתפיחה בקו המותניים תחתיו מזכירים לרבים צריח מלוח שחמט, ולאחרים מגהץ עצום מימדים שחסרה לו רק ידית על הגג כדי שיהיה מושלם. גרסת 3 הדלתות כללה בנוסף גם קורה אחורית משונה ביותר, כשנראה שהחלון האחורי מפלל לקווים ספורטיביים נורמליים.
למזלו של היבואן בארץ  גרסת הסדאן של הדור השני לא כללה את המוזרויות הללו וזכתה להצלחה.

מגאן האצ'בק (דור שני). מה קורה שם בחלק האחורי?

7. רנו סימבול

בעוד שבמקרה של המגאן מדובר בעיצוב יתר הרי בסגמנט "מודבקות הישבן" שהסימבול משמשת כאן נציגה שלו מדובר בדיוק במקרה ההפוך: חוסר עיצוב שמתבטא בתוספת קופסת  פח לא פרופורציונלית למכונית סופר מיני קטנה על מנת להוסיף לה שימושים משפחתיים בעלות נמוכה.

מכוניות ז'אנר התת משפחתיות  המתאפיינות במבנה צר ותא מטען עצום זוכות לפופולריות בשווקים מתפתחים (כינוי יפה למדינות עולם שלישי) ובחברות ליסינג. מעבר לעיצוב הכעור, הישבן הים תיכוני תורם גם להתנהגות כביש רופסת במיוחד.

רנו סימבול. סמל לכיעור

6. סובארו אימפרזה STI (דור שני)

סובארו אימפרזה הוצגה בשנת 1993 ובזכות גרסת הטורבו שלה שניצחה מאות מרוצים ברחבי העולם היא הפכה לאייקון מוטורי בלתי נשכח שהקפיץ את מעמדה של החברה הקטנה ברחבי העולם.
ההצלחה הייתה פנומנלית ועיקר המכירות היו של הגרסה הספורטיבית ששילבה בין אמינות יפנית לביצועים שניתן היה לפגוש רק במכוניות ספורט של יצרני יוקרה במחירים כפולים ומשולשים.

לכאורה, לא היתה סיבה הגיונית שמשהו ישתבש, אבל הצורך של החברה הקטנה ומוגבלת התקציב לערוך עדכוני עיצוב ובאותה עת לשמור על קשר בולט וברור למלכת המרוצים האהובה הביאו לאוויר העולם, ב-2001, את אחד מהניתוחים הפלסטיים הכושלים בעולם הרכב שכלל את אחד הפרונטים  המכוערים ביותר הזכורים בשנים האחרונות. הפרונט שדמה בצורתו לצפרדע פוזלת בשילוב שמה של הגרסה הסופר ספורטיבית – STI - נתנו לסופר אימפרזה את הכינוי העברי הבלתי נשכח: "אסתי המכוערת".

איזה פרונט יש לאסתי המכוערת

5. פורד טאורוס

אמריקה היא אומה שחייה בגדול במידה אקסטרא לארג'. זה מתחיל בבגדים ונמשך בארוחות סופר סייז, חנויות כלבו עצומות, בתים גדולים וכבישים רחבי ידיים. כצפוי, גם את המכוניות אוהבים באמריקה במידה פול סייז, לאורך חמישה מטרים של פח לפחות.

במשך שנים מרבית העיצובים של המשפחתיות האמריקאיות היו די רבועים ופשוטים למראה בתצורת שלוש קופסאות ממש כמו שילד מצייר בגן.

אבל ברוח המודרניזציה, באמצע שנות התשעים, החליטו בפורד שהגיע הזמן להתקדם ושאפשר גם במכונית במימדי פול סייז לעשות משהו עיצובי יותר מעניין אבל מסתבר שמה שעובד טוב במכוניות קטנות כמו ניסאן מייקרה ופורד קה לא בדיוק מסתדר במכונית בגודל של מעל לחמישה מטרים. הטאורוס מנופחת וביצתית, כוללת זוויות משונות וחלונות עצומים ופרונט עצוב ועכוז נפול.
באופן מפתיע, למרות העיצוב הכושל, היא זכתה להצלחה לא מבוטלת.

טאורוס. כיעור באורך מלא

4. AMC פייסר

משבר הנפט ב-1973 והחדירה המסיבית של המכוניות היפניות לשוק האמריקאי הביאו את יצרני הרכב האמריקאיים למסקנה שהם חייבים, אחרי שנים של יצור "אוניות" ענק, להתחיל ליצר גם כלי רכב במימדים הגיוניים.
רוב הנסיונות הראשונים לייצר מכוניות קומפקטיות אמריקאיות היו כשלון תכנוני חרוץ ומכוניות גרועות בכל קנה מידה, אבל ה-AMC פייסר, בנוסף לכך, היתה גם מכוערת במיוחד.

המכונית שמוכרת לחדי העין מביניכם כמכונית של החבר'ה מהסרט "עולמו של וויין", עשתה שימוש בקווים מעוגלים, ביצתיים מאוד וקו חלונות נמוך שמעליו חלונות ענקיים.

אין ספק שהפייסר הציגה משהו שונה לגמרי ממה שתעשיית הרכב האמריקאית יצרה עד לאותו מועד, אבל לפעמים, כדי להתחיל במשהו חדש בצורה מוצלחת רצוי לקחת השראה, אולי אפילו להעתיק, מאשר להביא לאויר העולם את היצירה הזאת.

פייסר. וויין וגארת' דווקא אהבו אותה

3. פיאט מולטיפלה

כשפיאט הציגה בשנת 1998 את המולטיפלה אי אפשר היה שלא להתרשם מהמקוריות ומהתעוזה שביצירה שהצליחה להציג במימדים של מכונית משפחתית קומפקטית תא נוסעים סופר מרווח שסיפק שלל מקום לשישה נוסעים. אך את עיקר תשומת הלב משך דווקא העיצוב יוצא הדופן - אחדים יגידו "מקורי", רבים יגידו "מכוער" - של המכונית.
נראה שבפיאט החליטו לחשוב מחוץ לקופסה, ושמו קופסה, או אולי בעצם אקווריום רבוע, על גבי מכונית רגילה עם קו מותניים נמוך. אך לא רק קו חלונות משונה בזוויות לא הגיוניות היה לנו. במולטיפלה אפשר למצוא גם שלל פנסים מפוזרים לכל עבר ומראות ענק משאריות של קו יצור של משאית. בין שלל האלמנטים בולטת במיוחד אותה רצועת מתכת אנכית המחברת בין מכסה המנוע והשמשה וכוללת סט פנסים נוסף.

כפי שכבר ציינו למולטיפלה יש חלל פנימי מצוין ולנוסעים בה יש עוד יתרון גדול: בגלל שהם יושבים בתוך המכונית הם לא רואים את הכיעור הזה אל מול עיניהם.

מולטיפלה. כל מלה נוספת מיותרת

2. סאניאנג רודיוס

נתחיל בחלק החיובי. הרודיוס הוא מיניוואן שימושי ביותר שמציע מרחב פנימי מצוין אבל מעבר לכך באמת קשה להבין על איזה חומרים היו המעצבים הקוריאנים שהביאו את היצירה הזאת לעולם.

היינו מוכנים לסלוח על הפרונט הכולל גריל עצום ופנסים שמזכירים עיניים שמוטות ונראה כמו חיקוי דה לה שמאטה למרצדס ועל הצדודית הגמלונית עם בתי הגלגלים הקטנים  בזכות השימושיות, אבל את מה שקורה מאחורי הדלת האחורית אין שום אפשרות להסביר ואין מנוס מלהגיע למסקנה שחלקו האחורי של הגג נראה כמו תוספת שלאחר מעשה. עושה רושם שהמעצבים סיימו את העיצוב שהציג אחוריים בעלי מראה זורם היורד כלפי מטה וברגע האחרון מישהו ממקבלי ההחלטות בדק את התוצאה וקבע שחייבים באופן דחוף להוסיף עוד מרווח לראש של היושבים מאחור ולהגדיל את תא המטען. מה עושים? מעצבים מחדש? מה פתאום! פשוט מוסיפים קופסה בעלת צורה משונה שיושבת מעל לקורת C ויאללה, לפס היצור.

אה ואת הטוב השארנו לסוף. אתם יכולים לשים את ידכם על אחד כזה מהניילונים, כאמור, מדובר במיניוואן שימושי להפליא אבל אל תתפלאו שאם תעשו זאת רבים ממכריכם ימליצו לכם בחום לסור אל רופא העיניים.

רודיוס. כיעור מקוריאה

קשה להאמין שבאמת יצרו את הכיעור הזה 1. פונטיאק אצטק

רכב הפנאי שטח הזה שיוצר בשנים 2001-2005 לא הגיע מעולם לארץ, אבל ברחבי הגלובוס נודע שמו לשמצה והוא נחשב לאחד כלי הרכב המכוערים שיוצרו אי פעם, אם לא המכוער ביותר.

לעתים צוות מעצבים מקבל דרישה לעשות משהו לא שגרתי שיכלול יחידות תאורה שונות וקימורים ייחודים שיבדילו את התוצאה הסופית מהמראה הבנאלי המוכר.
לעתים זה מצליח בגדול כמו במקרה של הניסאן ג'וק ולעתים, כמו במקרה של האצטק, מדובר באסון מתגלגל.

נראה ששיקולי עלות בדרך מדגם תצוגה מעניין לדגם סדרתי דרדרו את העיצוב של האצטק לקטסטרופה שעיניכם רואות: מוצר מגובב ומוזר במיוחד שמשלב שלל חלונות משונים, זוויות מרכב לא ברורות, דלתות וגלגלים קטנים מדי, פנסים שונים בשפע ותחושה פלסטיקית כוללת שמזכירה יותר משחק לילדים מאשר מכונית רצינית.

המצב כל כך חמור שאין ולו זווית אחת לרפואה שממנה נראה האצטק סביר.
בוב לוץ, אחד מבכירי ג'נרל מוטורס ודמות ססגונית בעולם הרכב, התבטא לפני מספר שנים בנוגע למכונית המוזרה: "היינו מפטרים את מי שנתן אור ירוק לאצטק, אם רק היינו מוצאים מישהו שיודה בזה".

אצטק. אף אחד לא מוכן לקחת אחריות

>> איזו מכונית היא הכי מכוערת לדעתכם? בואו לדבר על זה בפייסבוק

>> עשר המכוניות היקרות בעולם