מעל למאה ימים בלי לאחוז בהגה
יותר ממאה ימים חלפו מאז נסגרו דלתות בית האח ונראה שששת הדיירים האחרונים בבית כבר התרגלו לשגרת היום האינטנסיבית.
הדיירים התנתקו לא רק מהמשפחה, מהחברים ומהעולם מסביב אלא גם משלל מנהגים ודברים שהרכיבו את שגרת היום יום שלהם.
נראה לכם לא ביג דיל? דבר של מה בכך? כדאי שתחשבו שוב ואולי תנסו להזכר כמה פעמים בשנים האחרונות נפרדתם ליותר מכמה שעות מהטלפון הנייד או מהאפשרות לנוע בחופשיות ולצאת אל הכבישים.
בשגרה לא בטוח שאנו יודעים להעריך את שלל הדברים הקטנים שמרכיבים את פסיפס החיים שלנו או לוקחים פסק זמן ועוצרים את רצף היום יום כדי להבין שחווינו משהו מיוחד. רגע לפני שהדיירים נכנסו לבית האח שאלנו אותם על רגעים בלתי נשכחים ועל חוויות יוצאות דופן שחוו והקשר שלהם עם כמה מהדברים עליהם יאלצו לוותר בזמן השהות בבית האח. בין היתר נזכרו הדיירים בסיפורים על גלגלים, מכוניות וכבישים.
סיוון - בנתיב הנגדי
חוקרת המוח של בית האח, סיוון אברהמי, בזבזה את מרבית השהות בבית במחשבות על הקשר המשונה שלה עם עמיר אבל למרות ציון של 740 במבחן הפסיכומטרי המהווה הוכחה רשמית שיש בקלבסה שלה לא מעט תוכן מסתבר שממש כמו שיחסיה עם עמיר פנו שוב ושוב לדרך ללא מוצא גם בנהיגה סובלת יפהפיית הבית מכשל מסוים:
"באופן כללי לא נולדתי לנהוג, אלא נולדתי להיות זו שיושבת מקדימה ליד הנהג", מעידה על עצמה סיוון. "קרו לי המון פאדיחות של נהיגה. למשל זמן קצר לאחר שקיבלתי את הרשיון נכנסתי לנתיב הנגדי בכביש באזור הבית שלי ורק אחרי איזה דקה של נהיגה קלטתי שאני אמורה להיות בנתיב אחר, ביננו מפרידה מדרכה וגדר ובכדי להגיע אל הנתיב הנכון אני צריכה לעשות רוורס ארוך ועוד בשיפוע ופיתול, כל זה רגע לפני שהרמזור שמולי יתחלף לירוק והמכוניות יתחילו לדהור לכיווני", מתארת סיוון וממשיכה בהתנהגות כמוה ראינו לא מעט בבית האח: "נלחצתי והתחלתי לבכות בהיסטריה עד שהגיע בחור אחד ופשוט גירש אותי מהאוטו, נכנס לתוכו, הוציא אותי משם ברוורס ויתכן שאף הציל לי את החיים". אבל, מסתבר שגם בימים אלה המחשבות של חוקרת המוח שלנו כנראה נמצאות בספרות אחרות. "לפני כמה חודשים", היא מודה בחצי בושה, "נכנסתי בטעות שוב לנתיב נגדי בכביש, הפעם בשדרות רוטשילד בתל אביב".
"בחור אחד לקח את הפיקוד ואולי הציל את חיי"
עמיר גולדברג - 12 שעות ברציפות
כחובב כסף וחוויות גם עמיר גולדברג יצא לעבוד מעבר לים אחרי הצבא וכמו ישראלים רבים מצא עצמו עובד בחברת הובלות בארצות הברית.
מרבית חברות ההובלות בהן עובדים ישראלים נמצאות בבעלות יורדים, ישראלים לשעבר שמציעים לקהל האמריקאי מחירים אטרקטיביים בזכות העסקת עובדים לא חוקיים ואחזקת משאיות שלא היו עומדות בתקנים של שום איגוד מקצועי מסודר.
עמיר עבד בחברה כזאת בלוס אנג'לס (אבל לא פגש את ליהיא ולא שמע את צחוקה המתגלגל) ולא פעם היו לו הובלות מלוס אנג'לס ללאס וגאס, מה שאומר נהיגה של 12 שעות הלוך חזור במשאית כבדה ומיושנת עם חלון שבור, מנוע מתפרק ובלי מזגן או רדיו.
כששאלנו אותו על חוויה יותר נעימה הוא ציין שפעם הוא שמע סיפור על שוטר כאן בארץ שעצר מכונית בצד הדרך אחרי שהבחין בזוג המקיים בה יחסי מין תוך כדי נהיגה ו"זה מאוד מעניין", ציין עמיר "אבל נראה לי בלתי אפשרי".
עם חלון שבור ובלי מזגן ורדיו | צילום:
CNN
את רוב חייה העבירה ליהיא גרינר בחיקה של האומה שחיה על גלגלים אבל החוויה המוטורית הכי חזקה שלה הייתה דווקא כאן בישראל. באחד מביקוריה בארץ ליהיא נהגה בפולקסווגן גולף 89' מתפרקת עם הילוכים ידניים שהיא לא כל כך הייתה רגילה אליהם בשל מגוריה בארצות הברית, שם אין כמעט מכוניות עם גיר ידני. המשימה הייתה לכאורה לא מסובכת מדי, למרות שעת הלילה המאוחרת: להגיע מרמת גן לקריית אונו, שני יעדים שלא יותר מ-10 קילומטרים מפרידים ביניהם. למרות המרחק הקצר בין נקודת המוצא ליעד, גרינר איבדה חוש כיוון ופתאום מצאה את עצמה באיזו שכונה שכוחת אל באשדוד. הבלבול נמשך ולאחר ביקור בעוד כמה ערים וישובים שונים ומשונים, גרינר הצליחה סוף סוף להגיע הביתה עם עלות השחר.
ליהיא גרינר - הסתובבה כל הלילה
רב המלצרים ג'קי מנחם שמגלה בבית האח חיבה גדולה לדברים קצת לא מושגים כמו נופר ואלכוהול העביר את רוב חייו באיזור רמת גן ועל אף שהוא רוצה לחוות כמה שיותר "דברים של הביוקר" ו"לא לחיות בסטנדרט", קשה היה לו לציין ריגוש מיוחד בעת שהתגלגל.
ג'קי מנחם - עוד לא חווה משהו מרגש על גלגלים, אבל רוצה לחיות על הביוקר
נופר מור - מפחדת מכבישים ומכוניות
על פי התנהגותה הקולנית בבית נראה שאת נופר מור לא הייתם רוצים לפגוש בכביש אבל הפתעה הפתעה, דווקא נופר שקשה להגיד שחוששת מלהתפוצץ על החיים ועל מי שנתקל בדרכה מאוד מאוד מפחדת מכבישים ונהיגה. רק לאחרונה, לאחר שכמה מחבריה הפצירו בה, הסכימה לעשות כמה נסיעות במסלול קארטינג ולדבריה זה היה סוג של חוויה מתקנת שגרמה לה להבין שנהיגה יכולה להיות דבר מאוד כיפי.
בקארטינג גילתה שנהיגה יכולה להיות דבר כייפי | תמונת AVI:
חדשות1 ערוץ 2
פרידה הכט - נולדה עם ההגה ביד
המבוגרת הלא בטוח אחראית של הבית, גברת פרידה הכט, טוענת שהיא נולדה עם ההגה ביד ולא סתם הגה, אלא הגה של משאית. בעוד שמרבית האנשים מתחילים לנהוג רק בגיל 17 פרידה, כבר בגיל 8, נהגה על המשאית של אביה כשהוא ישב לידה. באחת מאותן נסיעות היא אפילו ריסקה את היד שנתקעה לה בתוך גלגל ההגה העצום שהסתובב, אך פרידה הקטנה לא נתנה לכמה עצמות שבורות לגרום לה לזנוח את אהבתה ובשירותה הצבאי אותה אהבה קיבלה ביטוי מקצועי ראשון כשהיא שירתה כנהגת בחיל האוויר.
פרידה הכט - אוהבת כלים גדולים | תמונת AVI:
בולדוזר
נתפסה במהירות של 180 קמ"ש בפורשה
פרידה אוהבת כלים גדולים ובנוסף לאהבה למשאיות הכט התחברה גם לעוד מפלצות מוטוריות ואפילו עבדה באופן מקצועי כנהגת בלודוזר ומכבש כבישים בעת שהותה באמריקה.
פרידה רכבה גם על אופנוע מוטוקרוס מקצועי בחולות געש ופעם אפילו נעצרה בקנדה לאחר ששוטר תפס אותה נוהגת בפורשה 911 של ידיד בדרך מוורמונט למונטריאול במהירות של 180 קמ"ש.
>> אהובתו השחרחורת של יואב מאור
>> ליהיא מתבלבלת ועתי תקוע בתא המטען
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן