תקדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב: אישה שרכשה 3 ק"ג CBD (קנבידיול) קיבלה את החומר בחזרה, לאחר שהוחרם על ידי משטרת ישראל. ההחלטה התקבלה אמש (שלישי) בעקבות עתירתו של עו"ד יניב פרץ לאחר שהוכח כי החומר, על אף שהוא אחד מרכיבי צמח הקנאביס, אינו מוגדר כסם מסוכן בפני עצמו על פי פקודת הסמים המסוכנים. עו"ד פרץ: "ההחלטה הזו מתירה מעכשיו שוק חופשי של CBD טהור. זו פעם ראשונה שהחלטה כזו מתקבלת בבית משפט מחוזי".

CBD, כאמור, הוא אחד מהרכיבים הפעילים העיקריים בצמח הקנאביס. הוא משמש אנשים רבים להקלה על כאבים, חרדות, דלקות ובעיות שינה. פעמים רבות הוכח כי הוא אינו גורם לתחושת "היי" או לכל אחד מהאפקטים המוכרים האחרים של קנאביס, ההופכים את השימוש בצמח לבלתי חוקי בכל כך הרבה מדינות. אלו מיוחסים לרכיב אחר בצמח, שנקרא THC. למעשה, מבין רכיבי הקנאביס, THC הוא החומר ששמו רשום בפקודת הסמים המסוכנים בישראל, כמו גם ברוב שאר מדינות העולם.

החלטת בית המשפט

במדינות רבות נחשב ה-CBD כחומר חוקי לחלוטין לשימוש, ביניהן ארצות הברית וכל מדינות האיחוד האירופי. בישראל, לעומת זאת, מדובר בתחום אפור. CBD לא רשום בפקודת הסמים המסוכנים, אבל המשטרה מתייחסת אליו כאל חלק מצמח הקנאביס לכל דבר ועניין. על פי הפקודה, אסור השימוש ב"כל צמח מסוג קנבוס וכל חלק ממנו, לרבות שורשיו". לטענת עו"ד פרץ, CBD הוא רכיב כימי, וכשהוא מופרד לחלוטין מהצמח הוא אינו מהווה "חלק" ממנו. עם זאת, ניסיונות משרד הבריאות להוציא את ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים מראים שבמדינה עדיין מתייחסים אליו כסם מסוכן, על אף שעיון בפקודת הסמים המסוכנים מראה כי למעשה הוא כלל אינו רשום בה.

במקרה המדובר, האישה שרכשה את החומר, בת 62, היא חולת סרטן במצב קשה. השימוש ב-CBD מסייע לה בשגרת הטיפולים, והיא מזמינה כמויות גדולות שלו שמגיעות בדואר בצורת אבקה, כתוסף מזון. ההזמנה האחרונה שביצעה נתפסה במכס ונשלחה למשטרה, שזימנה את האישה לחקירה. לאחר שאוימה כי החומר שרכשה הוא למעשה סם מסוכן, טענה האישה כי ה-CBD אינו שלה, והוא הוחרם. בעקבות הטענה כי החומר כלל אינו שלה, נדחתה עתירתה לבית משפט השלום.

עו"ד יניב פרץ (צילום: נווה בן שמואל)
עו"ד יניב פרץ | צילום: נווה בן שמואל

בשלב הזה, החליט עו"ד פרץ, בייצוג פרו בונו, לפנות אל בית המשפט המחוזי. שם הציג את הטענות על כך שההחלטה לדחות את העתירה שלא קשורה לממצאי החקירה, וכי בשורה התחתונה החומר שהוחרם אינו כלול בפקודת הסמים המסוכנים, ולכן יש להחזירו אל בעליו החוקיים. בית המשפט קיבל את הטענות, ובהחלטת השופט ציון קאפח נרשם: "החומר אשר נשלח אל העוררת לא זוהה על פי פקודת הסמים המסוכנים, ואין אסמכתא של משרד הבריאות כי מדובר בחומר מסוכן. יש להחזיר לעוררת את החומר שנתפס".

עו"ד יניב פרץ: "זו החלטה תקדימית. זה אומר שמעכשיו, בתי משפט השלום במחוז תל אביב לא יוכלו יותר לא להתחשב בהחלטה הזו. וגם אם יתפסו את זה במכס, מי שיבוא ויגיש את אותה הבקשה, צפוי לקבל תוצאה דומה. הקאץ' הוא התהליך: לפני שמזמינים חומר, אנשים חייבים לבקש דגימות מעבדה, לוודא שהם עשו את הכל כדי להבין שאין שם סם, ורק אחר כך להזמין, וממקום מוסמך".