ועדת הקנאביס, בראשות ח"כ שרן השכל, התכנסה שוב הבוקר (25.01.2022) בכנסת לדיון נוסף בנוגע להצעת החוק להסדרת נושא הקנאביס הרפואי בישראל. הנושא בו התמקדה הוועדה הבוקר היה מחקר ופיתוח בתחום הקנאביס בישראל, במטרה להעמיק את ההבנה והידע של חברי הוועדה על הקשיים והצרכים של האנשים האמונים על המחקר בקנאביס ברפואה הישראלית.
בוודאי לא תופתעו כי מדובר בקשיים של ממש. בעוד קנאביס כבר מחולק ל-108,000 מטופלים בישראל, מרבית הרופאים חסרים את הידע הרצוי על-מנת להעניק למטופליהם את המענה המיטבי. הסיבה היא בראש ובראשונה שהידע הזה פשוט לא קיים. בשביל ידע נרחב ומעמיק צריך מחקר, הרבה מחקר. ותחום המחקר בקנאביס בישראל מעוכב על-ידי רצף בירוקרטיות ארוך, מייגע ומתיש, שמאט מאוד את ההתפתחות המדעית וגורם לחוקרים רבים להתייאש ולוותר על התהליך.
את הדברים פתח פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית. משולם נחשב לאחד מגדולי חוקרי הקנאביס בעולם, ודבריו היוו את יריית הפתיחה של התכנסות הוועדה. אחרי פרופ' משולם, התבסס הדיון על שורה ארוכה של חוקרים, רופאים ואנשים אקדמיה שסובלים מקשיים ומעיכובים מהותיים בניסיונם לבצע לערוך מחקרים חשובים בצמח הקנאביס
למה חשוב לעשות מחקר בקנאביס?
"אנחנו רגילים, כרופאים, לתת טיפול על סמך מחקר", אומר פרופ' יעקב אבלין, ראומטולוג ומנהל מחלקה במרכז הרפואי איכילוב: "אנחנו מדברים פה על חומרים שאין עליהם הרבה מחקר ואין בסיס מוצק. זה גורם להרבה מאוד תסכול אצל רופאים. אין מספיק מידע בגלל היעדר מחקר בסיסי ומחקר קליני. לייצר מחקר טוב בקנאביס זה קריטי, כי הקנאביס כבר פה. אלפי חולים מקבלים קנאביס ואנחנו צריכים לקבל את המחקר שייתן לנו את הכלים לעבוד איתו".
"ברור לכולם שהמטרה בסופו של דבר היא שהרופא ירגיש בנוח עם המטופל ועם התרופה שהוא נותן, מוסיף ד"ר יגאל לוריא, מנהל המרכז לחקר הקנאביס בביה"ח רמב"ם. "הנושא של תגובות בין תרופתיות של קנאביס הוא קריטי, ואין שום מידע על הדבר הזה. הקנאביס כבר בחוץ, הטיפולים כבר ניתנים, ואנחנו צריכים מערך של תמיכה בדבר הזה".
כמה קשה להוציא לפועל מחקר בקנאביס?
"אנחנו מנסים לעשות מחקר בסיסי בחולות פיברומיאלגיה, לתת להן באופן חד פעמי קנאביס ולראות איך זה משנה את ההולכה העצבית שלהן", מציג פרופ' אבלין דוגמה לתהליך המתיש של הוצאת מחקר לפועל. "המחקר נתקל באינספור קשיים מהיק"ר. מדובר פה במחקר שבו כל נבדקת מקבלת קנאביס באופן חד פעמי, ולא צריכה אפילו להסתובב אתו ברחוב.
למרות זאת כל החוקרים נדרשים לתעודת יושר ממשטרת ישראל, ונדרש שכל משתתפת באופן פרטני תקבל את הרישיון כאילו היא הולכת להיות מטופלת בקנאביס, וזאת על אף שזה חד פעמי. הדבר הזה הוא לא סביר. כל חוקר שאינו אובססיבי לנושא יעדיף פשוט לוותר ולעבור לנושא אחר. בראיה של היק"ר מתייחסים לקנאביס כאילו הוא סם מסוכן. זה בניגוד מוחלט למצב בשטח, שבו אלפים רבים של חולים כבר מטופלים ב"סם המסוכן" הזה. אנחנו חייבים לייצר בסיס מחקרי שיתמוך בטיפול הזה".
ד"ר אורית סטולר, נוירולוגית העוסקת בטיפול בילדים אוטיסטים: "יש לנו כמה בעיות: ברמת המחקר, אני חושבת פעמיים אם אני רוצה להמשיך ולעשות עוד מחקרים כי זה נורא מסורבל. מגישים בקשה, זה מגיע לוועדה שמעירה הערות, לוקח עוד כמה חודשים עד שהם מתכנסים שוב. אפילו ברמת הרישיון – כל מטופל שגייסנו למחקר היינו צריכים לשלוח מישהו פיזית לירושלים להביא את הרישיון. אין בזה שום צורך".
גם ד"ר לוריא חולק חוויות מייאשות בניסיון להוציא מחקרים לפועל: "לוועדת הלסינקי (ועדת אתיקה לאישור מחקרים בבני אדם) זמן ההמתנה הוא בערך חודשיים-שלושה, יכול להגיע גם לארבעה. ואז מגיע השלב של האישור ביק"ר. זה מאוד דינמי – לניסוי רגיל זה לקח לנו חצי שנה. כשביקשנו אישור חירום לקורונה – זה לקח לנו שבועות ספורים. כלומר אם יש רצון זה עובד. אם אני שולח בקשה ליק"ר, צריך שיהיה זמן הגיוני, נגיד תוך חודש או חודשיים לקבל את האישור".
"לא מאושר היום שום מחקר קליני בישראל בלי שהוא עובר הערכות מקיפות", מסכם ד"ר עדי ארן, מומחה לנוירולוגית ילדים מביה"ח שערי צדק. "אני חושב שמבחינת היק"ר אפשר קצת להקל".
למה CBD עדיין נחשב לסם מסוכן?
בין רכיבי הקנאביס, בולט מאוד ה-CBD, אחד משני החומרים הפעילים וכזה הידוע בפרופיל הבטיחות הגבוה שלו. מאוד מאוד קשה להגיע למינון יתר של CBD, וגם אז לא מדובר בחומר מסוכן. הוא אינו ממסטל, לא יוצר את האפקטים השליליים המוכרים שקשורים בקנאביס, ועם זאת הוא עדיין נחשב בישראל כסם מסוכן לכל דבר.
"במדינות אחרות CBD אינו נחשב לחומר מבוקר", אומר ד"ר עדין ארן. "הוא נחשב לחומר עם פרופיל בטיחות מאוד בטוח, שלא קשור לכל התופעות המוכרות הקשורות בקנאביס. הוא בשימוש מאוד נרחב בתחומי הנוירו-פסיכיאטריה, ולכן כדאי לשקול ש-CBD ייצא מהחובה לבקש אישור יק"ר".
"הכל נורא נורא מסורבל" מסכימה ד"ר אורית סטולר. "אני מצטרפת לאמירה שצריך לעשות הפרדה בין CBD לשאר החומרים. כבר די ברור שהוא בטוח, ואני חושבת שצריך להקל בכל המחקרים שעוסקים בקנאביס עשיר ב-CBD".
תגובתו של ראש היק"ר, יובל לנדשפט: "כל מה שמופק מקנאביס, כולל מים, זה סם מסוכן כהגדרתם בחוק. היק"ר אמון על פקודת הסמים המסוכנים ואמון על החוק, וצריך לאשר מחקרים על פי החוק. אם מדינת ישראל תגיד שלא צריך רישיונות – פנטסטי. אנחנו לא שמחים לקחת על עצמנו שום אחריות. ככל שיש בקרת תהליכים ורישוי לפי החוק, לא חייב שזה יהיה על ידי היק"ר. תורידו מאיתנו נטל גדול מאוד".
"הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות" מתכנסת מדי שבוע בכדי לדון בהצעת החוק, שבמהלך אוקטובר האחרון עברה בקריאה טרומית, ואשר נועדה להקל על מטופלי הקנאביס ולהסיר הגבלות מהמגדלים, במטרה לשפר ולייעל את תחום הקנאביס הרפואי בישראל.