מחקר ישראלי חדש מוכיח כיצד קנאביס רפואי מקל על כאב

מחקר ישראלי חדש מוכיח כיצד קנאביס רפואי משפיע על מצבם של חולי כאב כרוני. למחקר גויסו מעל 1,500 מטופלים הסובלים ממחלות כאב כרוניות שטופלו בקנאביס רפואי. התוצאות: שיפור משמעותי באיכות החיים, ירידה ניכרת ברמת הכאב הממוצעת והפחתה בצריכת תרופות אופיואידיות לשיכוך כאב

מחקר ישראלי שנערך על ידי ד"ר יהושוע (שוקי) אבירם, בעברו אח בבי”ח רמב”ם אשר ביצע את מחקר הדוקטורט שלו בחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה, תחת הנחייתם של פרופ’ אילון אייזנברג ופרופ' דורית פוד, ובהמשך הרחיבו בלימודי הפוסט דוקטורט בהנחייתו של פרופ' דוד מאירי בפקולטה לביולוגיה בטכניון, בחן את השפעת הטיפול בקנאביס רפואי על הסובלים מתסמונות כאב כרוני מסוגים שונים. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעות השונות של הטיפול בקנאביס רפואי על מצבם של המטופלים בטווח הקצר ובעיקר בטווח הארוך.

המחקר נערך בשיתוף הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה, הטכניון, מרפאת הכאב של בי”ח רמב”ם, מרפאת הכאב של בית החולים תל השומר ומספר רופאים מומחים בטיפול בכאב מרחבי הארץ. הוא התקיים בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון נבחנו לא רק תוצאותיו של הטיפול בקנאביס הרפואי, אלא גם רמת הבטיחות שלו, שנמדדה בין היתר לפי סוג וחומרת תופעות הלוואי שנגרמו למטופלים. במהלך המחקר המטופלים מילאו שאלונים עצמיים בהן תוארו ההשפעות השונות ותופעות הלוואי המאפיינות את מהלך הטיפול שלהם לפני תחילת הטיפול, ולאחר כל שלושה חודשי טיפול (כלומר, לאחר שלושה, ששה, תשעה ושנה) .

בשלב הראשון של המחקר שפורסם בירחון המדעי'European Journal of Pain' בשנת 2020, מתוך 1,045 מטופלים בגילאי 18 עד 95 (גיל חציוני 49) להם אושר הטיפול על ידי יחידת הקנאביס הרפואי של משרד הבריאות, אשר התחילו את המחקר ומילאו את שאלון הבסיס (לפני תחילת הטיפול). כאשר 829 מהמטופלים דיווחו על מצבם לאחר חודש ו-551 מטופלים סיימו את כל מהלך המחקר המלא לאורך שנה שלמה והיוו בסיס להסקת המסקנות. בקרב קבוצת מטופלים זו נמדדה ירידה ממוצעת של 20% בעוצמת הכאב הממוצעת, זאת בזמן ש-20% מהמטופלים הפסיקו לגמרי את נטילת התרופות האופיואידיות החזקות (ביניהן אוקסיקודון ופנטניל) שצרכו לשם שיכוך כאבים לפני תחילת הטיפול בקנאביס הרפואי. בנוסף, נצפתה בקבוצה זו הפחתה משמעותית עוד יותר של כ-42% במינון התרופות האופיואידיות (לפי כמות חומר פעיל במ"ג) לשיכוך כאב שצרכו המטופלים במקביל לטיפול בקנאביס. לצד שינויים אלה, נמדדו במחקר שינויים לטובה (שיפור או הפחתה, בהתאם למדד) של בין 10% ל-30% בכל הפרמטרים שנבדקו, כולל רמת כאב מקסימלית, רמת כאב מינימלית, רמת כאב אפקטיבית, רמת חרדה, רמת דיכאון, איכות השינה ורמת חיים כללית שמציגה מדד אינדיבידואלי משוקלל, כאשר ההבדל המשמעותי ביותר ברמת השיפור נמדד בחודש ה-3 לטיפול בהשוואה לחודש הראשון, אם כי יש לציין כי השיפור במדדים השונים נמשך גם לאחר מכן.

בנוגע לתופעות הלוואי שזוהו במחקר, ציינו החוקרים כי "התופעות שדווחו היו נפוצות אך לא חמורות" והוסיפו כי “עייפות וסחרחורות הן תופעות הלוואי הנפוצות ביותר ולאחריהן בלבול, חשיבה לא רציפה, צמא ויובש בפה", ממצאים שתואמים גם הם את תוצאותיהם של מחקרים קודמים רבים, שבחנו את נושא היעילות והבטיחות של הטיפול בקנאביס רפואי לחולי כאב כרוני, בעיקר בהשוואה לתופעות הלוואי של התרופות האופיואידיות ואמצעים נפוצים אחרים לטיפול בתסמונות כאב כרוניות. בגרפים המתארים את תופעות הלוואי של המחקר, מצאו החוקרים כי ככל שחלף יותר זמן מתחילת הטיפול כך פחתו שכיחותן של תופעות הלוואי. נקודה מעניינת נוספת שעליה הצביעו החוקרים, היא ששכיחות תופעות הלוואי הייתה גבוהה יותר בקרב מטופלים מבוגרים יותר וכן בקרב מטופלים שצרכו את הקנאביס הרפואי בצורת שמן.

החידוש המשמעותי שהראה המחקר בהשוואה לתוצאותיהם של מחקרים קודמים, הוא שמדדים ספציפיים במצבם של המטופלים לפני תחילת הטיפול בקנאביס הרפואי יכולים לנבא את הצלחת הטיפול העתידית בהקשר של הפחתת הכאב באופן קליני משמעותי (30 אחוז או יותר הפחתה בעוצמת הכאב). בנושא זה נמצא שמטופלים בעלי משך שינה ארוך משש שעות, מדד מסת גוף נמוך, רמת דיכאון נמוכה וללא זיהוי של מרכיב עצבי של כאב כרוני לפני תחילת הטיפול, היו בעלי סיכוי גבוה יותר להגיב לטיפול באופן קליני משמעותי.

בשלב השני של המחקר, בו התבצע ניתוח שניוני של הנתונים מהמאמר הראשון ותוצאותיו פורסמו החודש (מאי 2021) בירחון המדעי 'Pharmacological research', בחנו החוקרים לעומק את הקשר המדויק בין שיעור הפחתת הכאב המובהקת קלינית ושיעור תופעות הלוואי עליה דיווחו המטופלים, לבין קבוצות שונות של מינונים של קנאבינואידים ממקור צמחי (פיטוקנאבינואידים) הקיימים בצמח הקנאביס. בחינה זו נעשתה בשיתוף פעולה עם מעבדתו של פרופ' דוד מאירי מהטכניון, בה נבדקו כל הסוגי הקנאביס הרפואי אותם צרכו המטופלים בכדי לברר את ריכוזם של כלל הפיטוקנבינואידים (כיום ידועים 144) באמצעות ספקטרומטר מסה. הסיבה להחלטתם של החוקרים לבחון לעומק נושא זה, כך לדבריהם, היא כיוון שהראיות המדעיות המדויקות הקיימות כיום בנוגע להשפעותיהם של כל אחד מהפיטוקנבינואידים הקיימים בקנאביס, פרט לTHC ו-CBD, הן מוגבלות מאד ויש להרחיבן בצורה משמעותית, כדי להצליח להבין את התמונה מלאה והנכונה יותר של מנעד ההשפעות השונות שיש לטיפול בקנאביס רפואי על מטופלים הסובלים מתסמונות כאב כרוני.

תהליך המחקר בשלב השני התמקד בשתי נקודות זמן, אחת שבחנה את מצבם של המטופלים בטווח הקצר לאחר חודש ואחת בטווח הארוך לאחר שנה שלמה. במקביל, עקבו החוקרים בצורה מדויקת אחר הכמות של כל פייטוקנאבינואיד שצרך כל מטופל במהלך כל שלב בטיפול, במטרה לחלק את המטופלים לקבוצות בהתאם לכמות הקנאבינואידים היומית הנצרכת ולנסות למצוא תאימות עקבית בין כמות זו לבין איכות ההשפעה של הטיפול בהיבט של הירידה הממוצעת ברמת הכאב ו/או לבין בטיחותו של הטיפול בהיבט של כמות וחומרת תופעות הלוואי שחוו המטופלים.

משום שרוב המטופלים במחקר צרכו סוגי קנאביס שונים במקביל באותו החודש, ממצאיו של השלב השני במחקר התמקדו בזיהוי תרכובות פייטוקנאבינואידים ספציפיות ששונות אחת מהשנייה במובהק. בהקשר זה החוקרים דיווחו שלא נמצאה תרכובת ספציפית שהמטופלים שצרכו אותה הביעו שיפור משמעותי יותר ולכן ניתן להצביע עליה כיעילה יותר בהיבט של הפחתת עוצמת הכאב. עם זאת, נמצאו במחקר תרכובות ספציפיות אשר המטופלים שצרכו אותם, דיווחו על שיעור גבוה באופן מובהק של תופעות לוואי נוירולוגיות ופסיכולוגיות. כאשר התוצאה המשמעותית ביותר שזיהו החוקרים בטווח הארוך (לאחר שנה של טיפול), היא הפרש משמעותי בין קבוצת המטופלים שסבלה מהכי פחות תופעות לוואי (28% ו-,20%, בהקבלה) אשר צרכה את "תרכובת מספר 9" שהכילה את המינון הגבוה ביותר של THC, מינון נמוך יחסית של CBD, מינון מתון יחסית של THCB ומינונים גבוהים יחסית של CBN, CBG, CBC ושל THCV, לבין הקבוצה שסבלה מהכי הרבה תופעות לוואי (5% ו-0%, בהקבלה) אשר צרכה את "תרכובת מספר 2" שהכילה את המינון החודשי הגבוה ביותר של CBD, מינון גבוה יחסית של CBC, והמינון הנמוך ביותר של THC, THCV, THCB.

לדברי החוקרים, ממצאים אלו מצביעים על כך שפיטוקנבינואידים אחרים מלבד THC ו-CBD הם האחראים על שכיחות תופעות הלוואי שעלולות להתקיים לאחר צריכה של קנאביס רפואי. תוצאות אלה קיבלו חיזוק מכך שהממצאים לאחר חודש של טיפול (טווח קצר), היו דומים לאלו שנמדדו לאחר שנה, אם כי החוקרים ציינו כי סביר שבטווח הקצר המטופלים במחקר טרם הספיקו להתייצב ולמצוא את שילוב סוגי הקנאביס שיותר טוב עבורם.

בעקבות שני המאמרים הללו, מסקנתם והמלצתם הסופית של החוקרים היא שיש להמשיך את המחקר המדויק והממוקד שבוחן את תופעות הלוואי של הטיפול בקנאביס בקרב הסובלים מתסמונות כאב כרוניות שונות ואת הקשר הישיר בינן לבין צריכה של פיטוקנבינואידים אחרים מלבד THC ו-CBD. הם סיכמו כי "מממצאי המחקר הנוכחי, כל תרכובות הפיטוקנבינואידים הפחיתו את עוצמת הכאב של המטופלים בשיעור דומה" ובנוסף, "בפעם הראשונה, זוהו תרכובות מינונים של פיטוקנבינואידים שנוטים לגרום ליותר תופעות לוואי ובאמצעותן ניתן להכווין את הרופאים לטיפולים בטוחים יותר".