מה היא הדרך הנכונה ביותר לגלגל ג'וינט? לכאורה מדובר בתהליך פשוט, אבל מחקר חדש מציג את החשיבות הגדולה שיש לייחס לפרטים שונים שאולי אפילו לא העליתם על דעתכם, במטרה לייצר את הג'וינט המושלם. הדבר חשוב כפליים כשמדובר בצרכנים העושים שימוש רפואי בקנאביס, אשר ניצול אידיאלי של החומרים שמכיל הצמח ייטיב עמם במיוחד.
הרבה אנשים אוהבים לעשן קנאביס, אבל כל אחד עושה את זה באופן די שונה. על פניו, ההליך דומה: לוקחים קצת תפרחת גרוסה של קנאביס, מוסיפים קצת טבק, מגלגלים ומציתים. אבל למעשה, ההבדלים הם רבים: קודם כל, כמובן, השונות בין זן לזן היא שקובעת את אופי ההשפעה של הצמח על הצרכן. אבל יתרה מכך, גודל הג'וינט, כמות הטבק, עובדי הגריסה ועומק השאיפה שלוקחים, לכולם השפעה משתנה, ולכן אין שכטה אחת דומה לחברתה.
זו אחת הסיבות לכך שמטופלי קנאביס זוכים פעמים רבות להמלצה על שימוש בשמן, בו כמות החומרים הפעילים בכל טיפה היא מדודה וידועה מראש. זאת כמובן בנוסף לנזקים הבריאותיים הנלווים לפעולת העישון. אבל אין זה משנה את העובדה שהרוב המוחלט של צרכני הקנאביס בעולם עדיין מעדיפים את השיטוה המסורתית של צריכת קנאביס – דרך הריאות.
איך בודקים ג'וינט באופן מדעי?
לכל צרכן קנאביס יש שיטה משלו, בה הוא נוהג לגלגל את הג'וינט שלו. אבל האם ידועה לכם מה היא הדרך הנכונה ביותר לעשות זאת? "יש חוסר בידע כמותני על עישון ג'וינטים", אומר מרקוס רוגן בראיון ל-Scientific American. רוגן הוא הנשיא של מכון המחקר Delic Labs בוונקובר, העוסק בחקר הקנאביס ובפטריית פסילוסיבין. "אני רוצה להבין מה קורה במהלך השאיפה מההיבט הכימי".
רוגן וצוותו ערכו מחקר מעמיק על המכניקה של העישון, אותו הציגו בחודש שעבר בכנס הכימיה של קנדה בוונקובר. במהלך המחקר, הם בחנו שני זני קנאביס: האחד בעל ריכוז דומיננטי של THC והשני בעל ריכוז דומיננטי של CBD (THC ו-CBD הם שני החומרים הפעילים הנפוצים ביותר והנחקרים ביותר בצמח). בשלב הבא, הם גרסו את התפרחות בשלושה גדלים שונים: קוטר של 1 מ"מ, 3 מ"מ ו-5 מ"מ. הם השתמשו בניירות מגולגלים מראש שנמכרים באופן מסחרי, על מנת לשמור על אחידות, והכינו ג'וינטים במשקל 0.5 גרם בדיוק. את הג'וינטים המוכנים חיברו החוקרים לסימולטור המדמה את פעולת העישון – מכשיר המדמה שאיפה הנמשכת 3 שניות ולאחר מכן נושף את העשן החוצה. כל השאיפות והנשיפות היו זהות, כמובן, ופילטר שקיים במכונה אסף את האירוסולים (חלקיקים המרחפים באוויר) שנפלטו מהג'וינט בכל אחת מ-6 השאיפות שביצעה המכונה מתחילת הג'וינט ועד סופו.
הממצאים
קודם כל: עובי הגריסה. מהמחקר עולה שככל שגורסים את התפרחות דק יותר, כך כמות ה-THC וה-CBD שעוברת מהג'וינט אל המעשן גדולה יותר, והדבר נכון בעבור שני הזנים שנבחנו. כלומר – מתפרחות שנגרסות לקוטר של 1 מ"מ, מגיעים לגוף הצרכן יותר רכיבים פעילים, לעומת תפרחות הנגרסות יותר בגסות. הסיבה לכך היא שתפרחות הגרוסות באופן דק יותר, חושפות לאש שטח פנים גדול יותר של הצמח ובכך מייצרות שריפה יעילה יותר. בשל כך, גריסה גסה יותר הביאה לכך שהג'וינט החזיק יותר זמן, גם אם ביעילות מופחתת של מיצוי החומר הפעיל מכל שאיפה.
פרט מעניין נוסף הוא שלא הייתה אחידות בין ריכוז החומרים הפעילים בכל אחת מהשאיפות. מתברר שלקראת סוך הג'וינט, ריכוז ה-THC וה-CBD שנכנס לגוף בכל שאיפה הוא גבוה יותר. טרפנים וחומרי טעם וריח, לעומת זאת, נצפו בריכוזים גבוהים יותר דווקא בתחילת הג'וינט, וחלה ירידה הדרגתית ברמתם משאיפה לשאיפה. על פניו מדובר בחומרים פחות חשובים מהחומרים הפעילים המוכרים, אבל כל מטופל שחווה את ההבדלים בין זן אחד למשנהו מכיר את החשיבות של "אפקט הפמליה", מושג המתאר את הפעולה המשותפת של רכיבים רבים בצמח שיוצרים ביחד את האפקט הרצוי. בכל אופן, ברמה השטחית ביותר – הטעם של הג'וינט יורגש בעיקר בתחילתו, ואילו ריכוז הקנבינואידים העיקרי יגיע בעיקר בסופו.
ממצא מעניין נוסף עוסק בהבדל בין CBD ל-THC בכל הנוגע לאופן שבו הם מושפעים מפעולת השריפה. מתברר שהמיצוי של CBD בתהליך השריפה הוא הרבה יותר יעיל: מכל ג'וינט, משכה המכונה כמות של 19-28 מ"ג THC, זאת לעומת 200-400 מ"ג CBD. הדבר מעיד על כך שגם אם אתם צורכים זנים בעלי ריכוז THC דומיננטי, קיים סיכוי טוב שהרכיב הפעיל העיקרי שאתם שואפים הוא CBD.
גורם אחד שבולט בחסרונו במחקר הוא המשמעות והחשיבות של שריפת טבק, שצרכנים רבים משלבים אותו בג'וינט. עם זאת, גם את הממצאים הללו בהחלט ניתן להשליך לג'וינטים הנצרכים עם טבק, גם אם ההשלכות של שריפת טבק על מיצוי הקנבינואידים אינו ברור.
"המחקר של רוגן מעיד על כך שאחוז ה-THC משנה פחות מגודל החלקיקים", אמרה אמבק ווייז, חוקרת בכירה בתחום, ל-Scientific American. "יצרני פרה-רולז (ג'וינטים מוכנים מראש, נמכר גם בארץ) יוכלו להיעזר מאוד במידע הזה". ואכן, ייעול התהליך של ייצור ג'וינטים, לרבות התחשבות בעובי הגריסה של התפרחת, יוכל לשפר את החוויה של הצרכן ולמקסם את התועלת הרפואית שהוא מפיק מפעולת העישון. יתרה מכך, המחקר נותן כלים שיאפשרו להדריך מטופלים באופן מדויק יותר, ולהסביר להם את פערי הטעם, ואולי גם ההשפעה, שהם חווים בעקבות העישון של חלקים שונים של אותו הג'וינט.