מחלת אוסטיאוארטיריטיס היא מחלת פרקים ניוונית כרונית המאופיינת בהרס הסחוס המפרקי. שחיקת המפרק, השמנת יתר ופציעות מהוות גורם סיכון להתפתחות המחלה. כ10% אחוז מהגברים ו-20% מהנשים מעל גיל 60 בעולם סובלים ממנה. בהתחשב בתוחלת החיים ההולכת ועולה בעולם המערבי, שכיחותה צפויה לעלות בשנים הבאות. יותר מכך, כ-200 מיליון אנשים סובלים מהמחלה בדרגות חומרה שונות. רוב החולים מגיעים למרפאה בשלביה האחרונים של המחלה, כאשר נגרם נזק משמעותי למפרק, שמלווה בכאב מקומי ובקושי משמעותי בתנועה.
כיום, אין טיפול לאנשים הסובלים מאוסטיאוארטיריטיס מלבד החלפת מפרק על ידי פרוטזה. למרות שהניתוח להחלפת מפרק נחשב לבעל אחוזי הצלחה גבוהים, הוא מצריך החלמה ארוכה ומוגבל בזמן בשל אורך חיי הפרוטזה (שהינו כ-20 שנה). מחקר של הסטודנט עידן כרמון (DMD-PhD) שנעשה על מנת לתת מזור למחלה, בוחן את השפעתם של תרכיבים כימיים בעלי דמיון רב לקנבינואידים, המיוצרים בימים אלה במעבדתו של פרופ' רפאל משולם. המחקר בוצע במעבדה לחקר הסחוס בראשותה של פרופ' מונה דביר-גינזברג ובדק במודלים עכברים של אוסטיאו-ארטיריטס, כיצד משפיעים הקנבינואידים על שמירת מבנה המפרק. המחקר צפוי להתפרסם בקרוב בכתב עת מדעי, ויוצג לראשונה במסגרת כנס הקנאביס הבינלאומי ICRS2021 של האיגוד הבינלאומי לחקר קנבינואידים, שנערך בימים אלה (בין ה-21 ל-24 החודש), בהובלת האוניברסיטה העברית ומרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה ירושלים.
בשני מודלים שונים שנבחנו, ונמצא כי מתן סיסטמי או תוך-מפרקי של תרכובות קנבינואידית בשם HU308, היטיבה עם מבנה המפרק והורידה את סף הכאב המקומי, ביחס לחיות שמטופלות בפלצבו. למעשה, נראה שמתן של תרכובות אלו מנעו יצירה של אוסטיאופיטים, מעין "קוצים" גרמיים שמופעים במחלה ומגבילים את התנועה. כמו כן, רקמת הסחוס נצפתה עשירה במטריצה ייחודית ששומרת עליה ועל יכולת בלימת הזעזועים של הסחוס המפרקי.
מאחר ואין תרופה שמונעת את התפתחות המחלה, תוצאות המחקר מביאות תקוה ל גישה חדשנית למניעת אוסטיאוארטריטיס במפרקים על ידי הזרקה מקומית "אנחנו מקוים שתוצרי המחקר יפורסמו בקרוב ויהוו תשתית למחקר קליני שיוביל למזור למחלה שכיחה זו", ציינו החוקרים.
HU308 היא תרכובת שיוצרה לראשונה במעבדתו של פרופ' רפאל משולם (החוקר הראשון בעולם שבודד בשנות ה-60 את החומרים הפעילים של צמח הקנאביס, וחתן פרס ישראל לשנת 2000 בחקר הכימיה) והתגלתה בשנת 1999 כסלקטיבית לרצפטור CB2 ( שאינו בעל השפעה פסיכואקטיבית). בשל התכונה הזו, הוא נחשב ל"אטרקטיבי" כאגוניסט קנבינואידי (נקשר לקולטן ומפעיל אותו), שיכול לפעול ברקמות פריפריאליות למערכת העצבים המרכזית כגון עצם, מפרק ומערכת החיסון ובסופו של דבר למנוע מחלות דלקתיות.
מחקר זה ומחקרים רבים ונוספים בתחום חקר הקנאביס יוצגו כאמור בכנס הבינלאומי ICRS2021 שיתקיים בין ה-21 ל-24 החודש, וצפוי למשוך אליו כ-800 חוקרים, רופאים ומדענים מישראל והעולם. הכנס מאגד את החוקרים המובילים מהקהילה המדעית הבינלאומית ומציג את המחקר העדכני ביותר בתחום הקנאביס, ויועבר באופן מקוון דרך פלטפורמת "מרכז הקונגרסים הווירטואלי" של בנייני האומה.