צמח הקנאביס מכיל מאות רכיבים שונים הנבדלים זה מזה, כגון טרפנים, פלבנואידים וחומרים נוספים. זאת בנוסף ליותר מ-100 חומרים הידועים כקנבינואידים, והם ייחודיים לזנים של צמח הקנאביס. ריבוי הרכיבים אינו תכונה הייחודית רק לקנאביס, והוא נכון גם לצמחים אחרים, אבל במקרה של קנאביס, המשמש ככלי לטיפול בחולים, עולה מאוד החשיבות של הבנת הרכב הצמח, רכיביו, והאינטראקציה ביניהם.
כשעוסקים ברכיביו הפעילים של צמח הקנאביס, כמעט תמיד מתמקדים בשני חומרים עיקריים: THC (החומר הפסיכואקטיבי, הממסטל, האחראי בין השאר לתופעות של אדמומיות בעיניים, צחוק ועייפות) ו-CBD (חומר שאינו ממסטל או ממכר, משמש לטיפול בילדים אוטיסטים, באפילפסיה, לשיכוך כאבים ולהתאוששות ממאמץ). ועם זאת, כאמור, קיימים עוד רכיבים רבים הייחודיים לצמח. בצדק הם זוכים לפחות התייחסות, וזאת בשל כך שהם מצויים בזני הקנאביס השונים בריכוזים מזעריים לעומת ה-THC וה-CBD, אך עדיין מדובר בחומרים ששווה לתת עליהם את הדעת. בשנים האחרונות עולם המחקר מתייחס אל אותם החומרים ובוחן את סגולותיהם בנפרד מאלו של צמח הקנאביס בכללותו, וגם חברות הקנאביס נכנסות אט-אט לתמונה. בעבר הרחבנו כאן ב-Mako קנאביס על שניים מהחומרים הללו: CBN (קנבינול) ו-דלתא-8-THC. כעת, נרחיב על חומר נוסף שרוב הציבור לא יודע עליו יותר מדי: CBG, או בשמו המלא – קנביגרול.
>> מה אנחנו באמת יודעים על רכיב הקנאביס CBN?
>> ממסטל, אבל פחות: החומר הכי דומה ל-THC בצמח הקנאביס
המדען הראשון שהצליח לבודד את מולקולת CBG ולאפיין אותה, כבר בשנת 1964, היה פרופ' רפאל משולם, אותו החוקר שהצליח לבודד גם את הרכיבים המוכרים והנפוצים יותר בצמח הקנאביס – CBD ו-THC.
CBG הוא החומר ממנו נוצרים רכיבים קנבינואידים רבים אחרים, ביניהם CBD ו-CBN. זו גם אחת הסיבות לכך שכשמגיע השלב בו עושים שימוש בצמח, לרוב אחוזי ה-CBG בו יהיו נמוכים ביותר. לכן, על מנת ללמוד את הצמח ותכונותיו, נעשה לרוב שימוש בחומרים המגבילים את פעילות האנזימים שהופכים את CBG לחומרים אחרים, ובכך מתאפשרת שמירה על רמות גבוהות יותר של החומר בצמח.
CBG הוא לא חומר פסיכואקטיבי, כלומר הוא לא ממסטל ולא גורם לתחושת "היי". בכך, הוא שונה מ-THC, ודומה למעשה ל-CBD. עוד בדומה ל-CBD, הוא מחזיק בתכונות אנטי-דלקתיות ואנטי-בקטריאליות ומפחית תחושת כאב. תכונות אלו מעידות על הפוטנציאל הרפואי הקיים בו. CBG נקשר לקולטני המערכת האנדוקנבינואידית (המערכת בגוף שבעיקר דרכה משפיע צמח הקנאביס), אבל במידה פחותה בהרבה מאשר THC, אולם הוא מגביר את זמינותו בגוף של אננדמייד, הקנבינואיד הטבעי שנמצא אצלנו בגוף, ובכך מגביר גם באופן עקיף את פעילות המערכת.
המחקר המדעי אודות CBG עדיין בחיתוליו, ואין בנמצא הרבה מידע מבוסס. רוב הנתונים הידועים מבוססים על מחקר בסיסי, בתרביות תאים או בבעלי חיים, ולעתים מדובר בנתונים סותרים. לא מדובר בעניין חריג כשמדובר במחקר בסיסי של חומר שלא הרבה ידוע עליו, אבל בהתחשב במיעוט המחקרים, הסתירה הזו בעיקר מעידה על כך שחייבים לחקור ולהעמיק עוד רבות על מנת להסיק מסקנות משמעותיות. כך למשל ,מחקר שהראה כי ל-CBG תכונות הפוגעות בתאים סרטניים – ובדגש על תאים של סרטן השד וסרטני מעי – מעיד על כך שיתכן והתמקדות יתרה בחומר זה עשויה להבהיר את מקור האפקט האנטי-סרטני שלא מעט אנשים טוענים שקיים בקנאביס. מנגד, מחקר ישן יותר מעלה את האפשרות ש-CBG מעכב מוות תאי, ובכך מעלה את הסיכון לחלות בסרטן. מחקרים נוספים הראו כי ל-CBG תכונות נוירופרוטקטיביות, העשויות לסייע לטיפול במחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון וטרשת נפוצה, אולם גם הם מועטים מאוד.
הידע המועט שקיים בנוגע ל-CBG תלוי במידה רבה בכמויות המזעריות בהן הוא מצוי בזני הקנאביס השונים. עם זאת, הפוטנציאל הרפואי שמתגלה במחקר נראה מבטיח מאוד, וקיימות חברות המנסות לייצר דרכים של הנדסה גנטית זני קנאביס בעלי ריכוזי CBG גבוהים יותר, או לחלופין לבודד אותו ולנסות ללמוד את השפעותיו כשהוא מופרד משאר רכיבי הצמח. כיום לא ניתן לייחס ל-CBG סגולות רפואיות ברורות לחלוטין, ובמידה ואתם נתקלים בהבטחה בריאותית כלשהי הכרוכה בו, כדאי שתנהגו בזהירות ותקחו אותה בערבון מוגבל. עם זאת, יתכן שבעוד כמה שנים נדע כבר הרבה יותר, וה-CBG יזכה למעמד מכובד יותר לצד רכיב הקנאביס המוכר והידוע, CBD.