על פי נתונים שפרסם משרד הבריאות, בחודש פבואר 2021 היו בישראל כעשרים אלף מטופלים בקנאביס רפואי שגילם הינו 66 פלוס. מדובר על כ-2% בלבד מתוך אוכלוסיה שמונה כ 1.1 מליון נפש.
לו חייזר היה נוחת אצלנו בישראל ומקבל את הנתון הנ"ל, סביר להניח שהוא היה מדווח לחללית האם, שבמדינת ישראל בני האדם הינם בריאים יותר ככל שהם מתבגרים, בדיוק כמו יין. אחרת, כיצד ניתן להסביר את מספרם הכל כך נמוך של צרכני הקנאביס הרפואי בקרב גילאי 66 פלוס? המציאות, לצערנו, שונה. ע"פ נתונים של מרכז ידע למחקר הזדקנות האוכלוסיה בישראל, המצב הבריאותי המאובחן והמצב הבריאותי הסובייקטיבי פחות טוב משמעותית בקרב בני 70 ומעלה בישראל.
לאיזה מצבים רפואיים ונפשיים הקנאביס מסייע?
הקנאביס ידוע ביכולת הגבוהה שלו לשכך כאבים, כולל כאבי שלד שמגיעים עם הגיל, כאבים דלקתיים כתוצאה מדלקות פרקים, כאבי פנטום ועוד.. הוא מקל על כאבי ראש ומיגרנות, מסייע להפחתת תופעת הרעידות הנלוות למחלת הפרקינסון כאשר לרוב, השיפור מורגש תוך דקות בודדות משאיפת עשן או אדי התפרחת.
כמו כן, הוא משפר את מצב הרוח, מסדיר את התיאבון, מקל על בעיות שינה, מסייע במקרים של דמנציה ועוד - לכאורה, התרופה אידאלית לבני הגיל השלישי, אולם עד היום, מעטים בלבד מימשו עד כה את זכאותם לטיפול.
למה בעצם?
אין ספק שרבים עדיין נתונים להשפעת מסע הפרסום המוצלח ביותר בהיסטוריה - המסע לדמוניזציה של צמח הקנאביס. במשך שנים הוא הוצג כסם מסוכן שיהפוך את המשתמש התמים למכור שיהיה מוכן למכור את כל רכושו תמורת מנת סם נוספת. "נכון שלא כל מי שיעשן מריחואנה יהפוך לנרקומן", הם אמרו לנו ומיד הוסיפו: "אבל כל הנרקומנים התחילו עם חשיש או מריחואנה". כיום, הדעה כי הקנאביס הוא מקפצה לסמים קשים היא לא יותר מבדיחה. בשנים האחרונות הקנאביס הוכיח שוב ושוב הן את יעילותו והן את בטיחותו. "קנאביס בטוח יותר מאסיפרין", אמר פרופ' משולם, המומחה הבינלאומי מספר 1 לחקר הקנאביס. ובכל זאת, נראה כי עד היום, הפחד להפוך ל"חשישניק" ו/או הפחד "להיות מסטול/ית" עדיין מונע מרבים מבני השישים פלוס מלהושיט את ידם אל הצמח אשר על פי על העדויות, יכול לשפר בצורה משמעותית את איכות חייהם.
בשנת 2011 נעשה ניסוי בבית האבות בקיבוץ נען על ידי צחי קליין, חוקר ומנהל פרוייקט "הדרים" וענבל סיקורין, האחות הראשית.."מריחואנה בבתי אבות?" תהתה העיתונאית לינוי בר גפן בהקדמה לכתבה בנושא. "כן, הגראס הגיע גם לשם, ונדמה שהוא מחולל נפלאות. עושה רושם שיש שיפור דרמטי במצבם של הקשישים, בגלל כמה שאכטות...". למרות התוצאות המדהימות של הניסוי (כמות התרופות שהקשישים נטלו ירדה משמעותית, כמות הסבל קטנה ועוד), לא נערך עד כה ניסוי נוסף, גדול ורחב יותר. אולי עכשיו, כשהפחד של הממסד מפני הקנאביס נמוג, אולי הגיע הזמן להרים את הכפפה ולערוך ניסוי נוסף?
חשוב כמובן להדגיש, שבניגוד לתרופות אחרות, כאשר מדובר בקנאביס - בהחלט יש צורך בליווי והדרכה, לפחות בפעם הראשונה. ניתן לצרוך את הקנאביס גם בצורה של שמן, כטיפות שמטפטפים מתחת ללשון, אולם שיטה זו מתבררת עם הזמן כפחות יעילה ולכן גם פחות פופלרית בקרב המטופלים. בניגוד לשמן, אשר השפעתו איננה מיידית, השפעת הקנאביס כאשר הוא נצרך בעישון או באידוי מורגשת תוך דקות!
צפו בהשפעת הקנאביס על רעד פרקינסוני: בסרטון קצרצר זה (כ 30 שניות) ניתן לראות כיצד הרעד פוסק לחלוטין תוך דקות, והקשיש מסוגל לבצע פעולה שקודם לכן לא יכל לבצע.
כיום, תהליך קבלת הרישיון לשימוש בקנאביס רפואי הינו פשוט וקל, כאשר לא פעם ניתן לבצע את התהליך מבלי לצאת מהבית. אני מאמין כי כמו בארה"ב ובקנדה, גם אצלנו בישראל ילך ויגדל השימוש בקנאביס רפואי בקרב בני השישים פלוס. זה הכל עניין של הגברת המודעות.
שלומי סנדק הינו יועץ בכיר "עץ הדעת" המרכז לקנאביס רפואי