לפני מספר שבועות פנה אלי כתב של אחד מערוצי התקשורת: "אני מכין כתבה על קנאביס, אולי אתה מכיר מישהו שמתנגד לקנאביס ויהיה מוכן להתראיין?". "איך שהגלגל מסתובב", חשבתי לעצמי. היום, התקשורת צריכה את עזרתי באיתור מתנגד לקנאביס, זן נדיר בימינו אשר לשמחתי, הולך ונכחד. מכל המומחים שהבטיחו לנו עד לפני שנים לא רבות כי מי שישאף קנאביס יהפוך חיש מהר לנרקומן שמזריק הרואין לווריד, לא נותרו כיום רבים שישמחו לחזור על אותן טענות בפרהסיה.
אבל לא תמיד זה היה כך. בעבר, ההופעות שלי בתקשורת היו, מבחינתי, כמו כניסתו של הגלדיאטור לזירה. כך למשל, בתוכנית משאל עם בהנחיית מני פאר ז"ל, ששודרה בסוף שנת 1994: "אנחנו רוצים להכיר לכם בעיה שעולה אחת לכמה חודשים בחברה הישראלית, ויתכן שהכנסת הבאה שתיבחר בשעה טובה, אולי היא תעשה את המהפך בנושא הזה של הסמים?" פתח מני פאר את הדיון בשאלה שהיא רלבנטית עדיין היום, 27 שנים (והרבה ממשלות) מאוחר יותר.
מתנגדי הרבים באולפן לא הניחו למני פאר לשוחח איתי יותר מדקות ספורות בטרם קטעו אותו: "אני רוצה להגיד לך דבר אחד לגבי שלומי" נטל לעצמו את רשות הדיבור ד"ר יעקב ברג אשר מעולם לא פגש אותי קודם לכן: "הוא מזכיר לי הרבה פעמים את החבר'ה שאני פוגש והם אומרים אני שולט במצב, אני לא מכור", אמר ד"ר ברג והצביע עלי: "דבר ראשון - אני לא יודע מה האינטרסים הכלכליים של החבורה הזאת ודבר שני - אני בטוח שהם לא שולטים במצב. הייתי מציע להם לבוא להירשם לועדות קבלה אצלי", הוסיף ד"ר ברג, מנהל כפר גמילה מסמים, לקול מחיאות הכפיים של הקהל.
וכך, ללא היסוס וללא היכרות מוקדמת רמז ד"ר ברג שהבמאי דורון צברי, אשר התארח איתי בתכנית ואני, הננו כנראה מכורים לסמים ואולי אפילו סוחרים. מה הפלא שהקהל מחא כפיים? האם יכול להיות שילוב מסוכן ולא אמין יותר מאשר מכורים לסמים שיש להם "אינטרסים כלכליים"?
"מחקרים אחרונים מוכיחים כי בבעלי חיים, סימני הגמילה של חשיש הם בדיוק כמו סימני הגמילה של אופיום, מורפין או הירואין", המשיך ד"ר ברג. באותם ימים, איש לא ערער על המשפט שמתנגדי הרבו להשתמש בו: "מחקרים מראים". היום, אנחנו פחות ממהרים לאמץ כל אמירה שמתחילה בצמד המילים "מחקרים מראים".
"בא אלי סטודנט, אומר לי אני עישנתי חשיש ואיבדתי את הראייה למשך שעתיים!" המשיך ד"ר ברג והפליג בתיאור נזקי המריחואנה. אינני יודע אם ד"ר ברג הנכבד שיקר ביודעין, או שפשוט נפל קורבן לסטודנט שמצא את התירוץ המקורי ביותר להעדרותו מהמבחן האחרון ("אל תשאל דוקטור, לא יכלתי לבוא למבחן כי עישנתי חשיש ואיבדתי את הראיה לשעתיים!").
"שלומי, אתה יודע מה זה שנופל אחד (לסמים קשים), לא עשר, אחד! יחד איתו נופלים שלושים איש, אתה יודע מה הנזק למשפחה של אדם שהוא מכור?" פנתה אלי אשה בשם שולה שהציגה את עצמה כאמא של נרקומן. ניכר היה על פניה כי הכאב הינו אמיתי. ניסיתי להסביר לה שהסיבות לכך שאדם הופך לנרקומן הן רבות, בעיקר נפשיות וסוציאליות, אולם היא נותרה משוכנעת שהאשמה היא אך ורק בחשיש.
"אני הייתי ילד טוב ממשפחה טובה ובשביל להרגיש שייך, התחלתי לעשן חשיש", חיזק את דבריה מישל אבן-חן, מדריך טיפולי ברשות העירונית למלחמה בסמים: "אני התחלתי בחשיש, ויש לי הרבה חברים אחרים שגם הם התחילו בחשיש, והגענו להרואין. מניסיון שלי, אם אתה לוקח ג'וינט - הכל מתחיל להידפק!". שוב, הקהל הגיב במחיאות כפיים, וכי מי יכול לערער על העדות האישית, הכל כך נוגעת ללב, של מישל?
"אני רוצה לשאול את שלומי אם יש לו אח או קרוב משפחה שנפגע מסמים", פנתה אלי מירים נחמני, קורבן נוסף לשטיפת המח של ד"ר ברג וחבריו. גם היא, כמו רוב הקהל באולפן, האמינה בזמנו כי לולא השאיפה הראשונה של החשיש (מריחואנה כמעט ולא הייתה אז בארץ), גורלו של יקירם היה שונה. "הוא מחפש פרסומת על חשבון הילדים שלנו, להרוס את הנוער!" היא ניסתה להסביר למני פאר את המניעים שלי, תוך כדי קריאות הסכמה מתלהמות של חבריה.
"אתה יודע דורון שד"ר ברג אומר שיש גידולים בפנים (כתופעת לוואי של עישון חשיש)?" פונה מני פאר לדורון צברי בניסיון להשתלט מחדש על הדיון. "מאיפה אתה ממציא את הדברים האלה?" שואל אותו בעניין דורון צברי, וד"ר ברג משיב: "אני לא ממציא אותם! כל דבר (שאני אומר) אני יכול להביא אותך לספרות המקצועית המתאימה! עשו מחקר השוואה בין אנשים שלא מעשנים לבין אנשים שמעשנים חשיש וגילו שיש יותר תופעות של גידולים בפנים (אצל מעשני החשיש)".
במשאל הטלפוני המייצג שנערך בתום הדיון הצביע הרוב המכריע נגד הפיכת הסמים הקלים לחוקיים, אולי מתוך חשש להופעת גידולים בפנים, מאבדן הראיה למשך שעתיים או מתוך האמונה כי רבים ממעשני החשיש / מריחואנה יהפכו לנרקומנים: 85% מהנדגמים שוכנעו מדבריו של ד"ר ברג וחבריו, ו- 15% בלבד תמכו בלגליזציה.
השינוי הגיע רק בשנים האחרונות
תשע שנים מאוחר יותר, בשנת 2003, בהיותי נציג מפלגת "עלה ירוק", התארחתי בתכנית הרדיו "סמים סוף לסמים ולאלימות" בהנחייתו של ד"ר אייל מדני. הדיון התנהל במתכונת של פאנל שבו נכחו נרקומן לשעבר ופעיל נגד סמים נוסף, שהיו אגרסיבים ביותר כלפי. "מי שרוצה להגיב למפלגה הזאת, עלה שחור.. " פתח ד"ר מדני, המנחה, את השעה בטעות מכוונת: "ירוק מבחינתי זה משהו מלבב, נעים", נימק ד"ר מדני את הטעות שלו ומיהר להעלות לשידור "מאזינה שמגיל 14 התחילה להשתמש בצמח מרפא שלך". המאזינה, נרקומנית כמובן, הזהירה את המאזינים מפני הצפון להם אם חלילה יתפתו לעשן חשיש או גראס: "הגראס הזה הורס לבנאדם טוטלית את החיים!". "בכפר גמילה אצל ג'קי כולם, ללא יוצא מן הכלל, התחילו עם הסמים שלך!" סיכם את הדיון המנחה.
לא פעם, בתום התכנית בה השתתפתי, מיהרתי להדליק ג'וינט עוד בטרם הורדתי את האיפור מעל פני, כדי להירגע. והנה, אחרי כל כך הרבה שנות פעילות, אנחנו עדיין מחכים ש"הכנסת תעשה את המהפך", אבל השאלה התמימה של הכתב שפנה אלי ושאל אם אני מכיר, במקרה, מישהו "שמתנגד לקנאביס ויהיה מוכן להתראיין" גרמה לי להבין שבכל זאת, למרות שהכנסת עדיין לא עשתה את המהפך, אנחנו בדרך הנכונה.
שלומי סנדק הינו יועץ בכיר בעץ הדעת המרכז לקנאביס רפואי