אוהדי הכדורסל בוודאי זוכרים את השעייתו של טייסון תומס, שחקן הפועל ירושלים, לשלושה חודשים לאחר שהתגלו שרידי קנאביס בבדיקת סמים אקראית שנערכה לו לפני משחק. והנה, שנתיים מאוחר יותר, מודיעה מנהלת ה-NBA על הפסקתן של הבדיקות הללו. מדוע? משום שבאחת הליגות המקצועניות בעולם מתחילים להבין שאין קשר בין קנאביס לבין חומרים כמו סטרואידים אנבוליים שנועדו להשיג יתרון בלתי ספורטיבי.
בעיית הסמים בספורט היא מוכרת ולצערנו גם נפוצה. ספורטאים רבים, הן בספורט הקבוצתי והן האישי, נתפסו בשנים האחרונות כששרידים של חומרים אסורים משפרי ביצועים כמו סטרואידים נמצאו בגופם. מקצועות האתלטיקה, ריצה, שחייה, הרמת משקולות ורכיבת אופניים תחרותית הם המועדים ביותר לפורענות, אך לא רק וגם ענפי הכדורגל, הכדורסל ובייסבול נגועים בתופעה.
המלחמה בשימוש בחומרים אסורים ומסוכנים אלו היא חשובה וחיונית, גם כדי לשמור על בריאות הספורטאים וגם כדי לשמור על תחרות הוגנת ולמנוע יתרון בלתי ספורטיבי. במהלך בדיקות לאיתור סמים נוהגים איגודי הספורט לערוך גם בדיקות לגילוי שרידי שימוש בקנאביס, השאלה האם זה מוצדק עולה בשנים האחרונות יותר ויותר. חומרים אסורים בספורט הם חומרים שמעניקים יתרון פיזיולוגי אמיתי לספורטאי שמשתמש בהם על פני אחרים. לא כך הקנאביס, שצריכתו רלוונטית ליתרון ספורטיבי בערך כמו לשתות קפה או יין לצד ארוחת הערב. הוא אינו מסייע בבניית מאסת שריר, אינו ממריץ ואינו גורם לנזקים בריאותיים כפי שעושים הסמים ה(לא) ספורטיביים.
בפועל, בניגוד לשימוש קבוע בסטרואידים, לקנאביס סגולות רפואיות לסיוע בהתמודדות עם סימפטומים שונים, בעיות רפואיות וגם נפשיות של ספורטאים. נראה שהסיבה היחידה שבגללה ממשיכים רוב ארגוני הספורט ברחבי העולם לערוך בדיקות לגילוי שימוש בקנאביס היא מכיוון שקנאביס נחשב לסם מסוכן שאף נמצא בפקודת הסמים המסוכנים במרבית מדינות המזרח והמערב. יחד עם זאת, תהליכי הלגליזציה והרגולציה של שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים ולצורכי פנאי ברחבי העולם, מתחילים להוביל מגמה של שינוי גם בגישה הספורטיבית אליהם. זאת כאמור, בעידוד ורוח גבית של מגפת הקורונה שסיפקה לאיגודי הספורט סיבה טובה לשנות מדיניות.
"אנחנו לא שואלים, אתם אל תספרו"
באופן כללי, ברחבי העולם כבר הספיקו בכמה ענפי ספורט לחדול מבדיקות לאיתור שרידי קנאביס בקרב ספורטאים, כך למשל בענף אומניות הליחה MMA, אך דווקא החשובות שבהן והפופולריות ביותר כמו NBA (כדורסל) ו-NFL (פוטבול) המשיכו לדבוק במדיניות קשוחה. אך לא לעולם חוסן. ראשית, שחקני פוטבול אמריקאים, ספורט פיזי ורווי פציעות, גילו בשנים האחרונות את סגולות ה-CBD של צמח הקנאביס והחלו לדבר על כך בגלוי. שנית, הגיעה הקורונה שסיפקה תירוץ להפסקת הבדיקות הללו בגלל הצורך להקפיד על ריחוק חברתי.
עולם הספורט מתייחס למהלך vזה כאל הכרה במציאות הקיימת ואמנם כלפי חוץ מבהירים מנהלי ה-NBA ו-NFL כי היחס שלהם לשימוש בקנאביס אינו השתנה, אבל בפועל מדובר במדיניות של "אנחנו לא שואלים, אתם אל תספרו". חלקם כבר מתחילים גם לדבר. כך למשל, כדורסלן העבר שון קמפ, אישר לאחרונה בראיונות עמו שעישן מריחואנה במהלך הקריירה שלו וכמעט באופן יומיומי כדרך לטיפול עצמי בעיקר לכאבי מפרקים וכאבים שונים הסובלים מהם ספורטאים רבים.
כיצד יראה עתיד הספורט והשימוש במריחואנה? אין לדעת בוודאות באיזו גישה ינקטו ראשי הליגות הגבוהות ועד כמה הנושא עומד להיות פתוח ומדובר, אך נדמה שההחלטה הנוכחית היא פתח חשוב להכרה דווקא בסגולותיו הרפואיות של הקנאביס וביכולתו להקל על כאבים ולטפל מנטאלית בספורטאים.