נראה כי כיום, יותר מאי-פעם במאה השנים האחרונות, צמח הקנאביס זוכה סוף סוף להכרה הראויה בסגולותיו החיוביות, הן בתחום הרפואי והן בתחום הפנאי. הכרה זו לא הייתה מתרחשת לולא פעילותם של אקטיביסטים אמיצים במדינות שונות אשר במשך שנים קראו תיגר על מדיניות ההפללה בכל האמצעים היצירתיים שעמדו לרשותם, לא פעם תוך כדי עבירה על החוק עליו קראו תיגר.

לולא אותם פעילים, נראה כי הפוליטיקאים לעולם לא היו מתעוררים ויוזמים תיקון חקיקתי לאותו עוול היסטורי שנגרם לצמח כאשר הוא הוצא אל מחוץ לחוק בארה"ב בשנת 1937. מי יודע, לולא אותם פעילים, אולי חלומם הרטוב של מתנגדי הלגליזציה היה מתממש והצמח היה פשוט נכחד, נעלם מן העולם?

כיום, ישנן תכניות בארה"ב למחוק את כל התיקים הפליליים על עבירת החזקת קנאביס ובכך לאפשר למאות אלפי אזרחים לקבל "תעודת יושר". אולם עד לפני שנתיים, המצב עדיין היה שונה: מספר האזרחים בארה"ב שנעצרו באשמת החזקת קנאביס בשנת 2019 היה גבוה ממספר האזרחים שנעצרו בגין כל יתר הפשעים האלימים גם ביחד. כפי שדווח על ידי ה-FBI, בשנת 2019 בוצעו 545,602 מעצרים על עבירות מריחואנה (קנאביס), 92% מהם בגין אחזקת כמות קטנה לשימוש עצמי. כחצי מיליון מעצרים בשנה - בגין שימוש עצמי!

הודות לפעילותם של מאות הפעילים ברחבי העולם, אנו צועדים כיום בבטחה לעבר מציאות הגיונית וצודקת יותר, שבה אזרחים לא נרדפים ולא נעצרים בגלל צמח שנמצא כי הוא פחות מזיק מסיגריות ומאלכוהול.

האנשים שהתוו את הדרך

קשה לאמוד את מספרם הרב של אותם פעילים: בויקיפדיה מוזכרים מאות פעילים מרחבי העולם אשר המאחד אותם הוא תחושת חוסר הצדק העמוק שנעשה לצמח הקנאביס על ידי חוקי הסמים הנוכחיים. רבים מהם חוו התנגשויות עם החוק ואף מעצרים עקב פעילותם זו, אבל מסתבר בתחום הקנאביס, העבריינים של אתמול הם הגיבורים של היום:

הפעיל הראשון למען לגליזציה של צמח הקנאביס היה ג'ק הרר מארה"ב, אשר זכה לכך שזן קנאביס איכותי נקרא על שמו. ג'ק הרר נתפס בעיני רבים, בצדק, כאבי המאבק למען הלגליזציה. בתחילת שנות ה-70 הוא החל להפגין למען ביטול האיסור על צריכת הצמח. בשנת 1985 הוא פרסם את ספרו "המלך הוא עירום" אשר חשף את השלבים השונים של הוצאת המריחואנה אל מחוץ לחוק ואת הסיבות הבלתי מוצדקות שהביאו לכך. הספר הפך לרב מכר והוליד פעילים רבים, כולל את עבדכם הנאמן. ג'ק הרר נפטר בשנת 2010 ולא זכה לראות את חלומו מתגשם.

ג'ק הרר (צילום: Carolmooredc, ויקיפדיה)
ג'ק הרר | צילום: Carolmooredc, ויקיפדיה

תומאס קינג פורסד, הידוע גם בשם גרי גודסון, היה עיתונאי אמריקאי שהקים וייסד בשנת 1974 את מגזין "היי-טיימס" המופיע מידי חודש עד היום. המגזין, המפרסם כתבות בתחום הפוליטיקה, האקטיביזם החברתי, סמים שונים (לא רק קנאביס אבל בעיקר קנאביס), סקס, מוסיקה, קולנוע, אומנות ועוד, הפך מהר מאד להיות הדובר העיקרי של התנועה לשחרור הקנאביס בארה"ב ולאחד מאבני היסוד של תרבות הקנאביס.

בשנת 1988 הפיק עורך המגזין דאז, האקטיביסט סטיבן הגר את תחרות ה"קנאביס קאפ" (גביע הקנאביס) הראשונה באמסטרדם: מדובר היה בשבוע שלם של חגיגות בהן העיר נצבעה בירוק, תרתי משמע. אלפי תיירים ססגוניים, אוהבי קנאביס מרחבי העולם כולו, גדשו את העיר. מי שזכה להיות שופט בתחרות נתבקש לצרוך בכל יום 5 גרם של אחד הזנים שהתחרו על הזכיה בגביע:

"אינני יודע אם כל השופטים עמדו במשימה, אך עיניהם היו אדומות וחיוך רחב היה נסוך על פניהם", דיווח אחד הכתבים שנכח באירוע. התחרות המשיכה להתקיים מידי שנה בשנה, עד שנת 2018.

אמסטרדם בראש ובראשונה

הסיבה שסטיבן הגר בחר באמסטרדם לצורך קיום התחרות הייתה משום בזמנו, הולנד הייתה המדינה היחידה שהפגינה סובלנות כלפי צרכני הקנאביס. מי שתרם להיווצרותה של אותה סובלנות יותר מכל היה ללא ספק צעיר בשם הנק דה-וריז, סוחר סמים מקומי שהחליט למסד את העסק (הלא חוקי) שלו ובשנת 1975, פתח את הקופי-שופ הראשון באמסטרדם - ה"בולדוג". 
"המטרה שלי הייתה להעניק לאנשים שאוהבים קנאביס מקום בו יוכלו להיפגש, לשמוע מוסיקה טובה, לצרוך את מוצרי הקנאביס - חשיש ומריחואנה ואף לרכוש אותם במקום וכל זאת בסביבה בטוחה, מוגנת ומופרדת מצרכני סמים אחרים", מספר דה-וריז שהוא, אגב, עד היום, הבעלים של המקום שהפך בינתיים לרשת מצליחה.

בחודשים הראשונים המשטרה נהגה מידי פעם לפשוט על המקום ואף לעצור את הנוכחים, אולם לאחר שהנק הבטיח לכל מי שיעצר כי יפצה אותו על החומר שהוחרם, בחרה המשטרה בסופו של דבר במדיניות של עצימת עין לאחר שהבינה את התועלת המעשית שבהפרדת צרכני הסמים הקלים מצרכני הסמים הקשים. כיום, ישנם באמסטרדם קצת יותר מ 160 קופי-שופ'ס!

דה בולדוג קופי שופ (צילום: Tupungato, shutterstock)
"דה בולדוג" - הקופי שופ הראשון באמסטרדם | צילום: Tupungato, shutterstock

מרק אמרי, יליד 1958, הוא פעיל זכויות אדם ופעיל נמרץ למען הלגליזציה: אמרי, המכונה "נסיך העשב", בילה מספר שנים מאחרי סורג ובריח בשל פעילותו שכללה בזמנו בין הפעלת חנות שבה נמכרו מוצרי עישון, ניירות גלגול ומוצרים שונים. כיום ניתן למצוא את אותם מוצרים בכמעט כל פיצוציה בארץ אולם בזמנו, מדובר היה בקריאת תיגר משמעותית על חוקי הסמים ועל אכיפתם.

קיץ הלגליזציה

בשנת 2003 הכריז אמרי על "קיץ הלגליזציה" במהלכו חרש את קנדה והגיע ל-18 ערים בהן עישן מריחואנה בגלוי - מול תחנת המשטרה המקומית.
בדצמבר 2016 פתחו הזוג מרק וג'ודי אמרי בבת אחת 6 סניפים של מרכזי חלוקת קנאביס, כשזה עדיין היה בלתי חוקי. הזוג הגדיר את הפעולה כ"אי ציות אזרחי", אולם החוק ראה זאת אחרת, ועצר את בני הזוג. לאחר שחרורו ממאסר המשיך אמרי לפתוח מרכזים לא חוקיים לחלוקת קנאביס ולבלות בשל כך תקופות ממושכות בכלא. כיום אמרי הינו פעיל פוליטי בקנדה.

ההיסטוריה מראה כי במקרים בהם מדובר בעבירה ללא קורבן, כמו בתחום הקנאביס, אין מנוס מלחצות, מידי פעם, את הקו הדק המפריד בין לבן לאפור, או בין ירוק לשחור. כמו שאמר בוב מרלי ז"ל: "אם נחכה שהפוליטיקאים יעשו זאת, נאלץ לחכות לנצח".

שלומי סנדק הינו יועץ בכיר בעץ הדעת - המרכז לקנאביס רפואי