מהפכן גדול בשם מרקס מגיע ללונדון. לא, זו לא התחלה של בדיחה קומוניסטית, זו התחלתו של הסיפור של אחד מעברייני הסמים הגדולים, ולבטח המפורסם שבהם, שפעלו אי פעם בבריטניה. זהו לא סיפור על אקטיביסט לגליזציה אידיאליסט, אלא על אופורטוניסט מתוחכם, מבריק וכובש לבבות, שהפך לאחד מאייקוני התרבות הגדולים של האי הבריטי.

שמו, כאמור, היה מרקס. הווארד מרקס. הוא נולד בווילס ב-1945 ובימיו כסטודנט שימש כסוחר זוטר ותו לא, כשמכר קנאביס לחבריו הסטודנטים. בחור צעיר וכריזמטי, מרקס מצא מקום בלבו של כל מי שנקרה בדרכו. אבל עסקי הקנאביס הפגישו אותו עם כמה אנשים מפוקפקים, אחד מהם הוא מוחמד דוראני, נצר למשפחת אצולה אפגנית, שעסק בייבוא חשיש לאירופה מבירת החשיש העולמית. דוראני הציע למרקס לסייע לו להפיץ חשיש בבריטניה תמורת סכום מכובד מאוד, ומרקס מצדו ארגן לעצמו קבוצת חברים שיוכלו לסייע לו במשימה הכבדה. ברגע האמת, מוחמד דוראני נעלם, וקבוצת סוחרי החשיש החדשה שהקים מרקס החליטה לפעול בין כה וכה, בלעדיו.

עוד רגעים בהיסטוריה של הקנאביס:

>> נסיך העשב של קנדה

>> אבי מאבק הלגליזציה

>> הג'וינט הראשון של הביטלס

לאט לאט העסקים של מרקס התרחבו. חבר שהתגורר בגרמניה דאג בהפצת העסקים אל העיר פרנקפורט וסביבתה, וחברים נוספים הרחיבו את תפוצת החשיש של מרקס לנקודות רבות בבריטניה. גם מוחמד דוראני, אותו יבואן חשיש אצילי, נכנס בסופו של דבר לשיתוף פעולה עם הווארד מרקס, ובאמצעות ייבוא מסיבי מאפגניסטן הפכה אט-אט קבוצתו של מרקס לאימפריה של ממש.

הווארד מרקס (צילום:  Featureflash Photo Agency, shutterstock)
הווארד מרקס | צילום: Featureflash Photo Agency, shutterstock

כמה גדולה הייתה האימפריה? עסקיו של מרקס הגיעו עד לאמריקה הלטינית. אפילו לארצות-הברית הם הפיצו קנאביס, ובכמויות גדולות, תוך שהם מסווים את פעילותם מאחורי עסקים לגיטימיים, מלבינים כספים בכמויות מדהימות, ומשתמשים בדרכים מתוחכמות לשנע את שארי הצמח ממקום למקום, למשל בתוך כלי נגינה, ציוד למיזוג אוויר או ברהיטים.

המעצר והמאסר

ב-1988 הווארד מרקס נעצר, במבצע משותף של ה"סקוטלנד יארד" ושל מנהל אכיפת הסמים האמריקאי. יחד איתו נתפסו רבים מהפעילים העובדים עמו, בגל מעצרים נרחב שכלל לא פחות מ-9 מדינות שונות, ביניהן ספרד, הפיליפינים, תאילנד, קנדה ופקיסטן. המדינה בה מרקס הועמד למשפט הייתה ספרד, והוא הואשם בעבירות של הברחה וסחר בסמים שנמתחו על פני 17 שנים. "רוב ההאשמות נגדי היו נכונות", הודה מאוחר יותר באוטוביוגרפיה שכתב.

מרקס הוסגר לארצות-הברית, נשפט ל-15 שנות מאסר ונשלח לאחד מבתי הסוהר הקשים, האלימים והידועים לשמצה בארה"ב, המיועד לעבריינים בכירים ומסוכנים בלבד. באפריל 1995, שבע שנים בלבד אחרי שנאסר, שוחרר הווארד לחופשי, כשהוא מקבל מחמאות רבות על התנהגות טובה ועל סיוע לאסירים רבים אחרים.

מר נחמד

אחרי ששוחרר מהכלא, זנח הווארד מרקס את עסקיו הבלתי-חוקיים, ופרסם ספר על חייו בשם "מיסטר נייס" ("Mr. Nice", "מר נחמד" בעברית), שזה גם הכינוי שדבק בו במרוצת השנים בשל יכולתו להתחבב על כולם במהירות, או לחלופין כסרקזם בריטי טהור, תלוי את מי שואלים. האוטוביוגרפיה של מרקס תורגמה לשפות רבות (גם לעברית), הפכה לרב-מכר עולמי, וב-2010 גם עובדה לסרט הנושא את אותו השם:

מברון סמים לגיבור תרבות, מרקס גם שיחק בעצמו בכמה סרטים בריטיים במרוצת השנים, פרסם עוד כמה ספרים נוספים שזכו להצלחה, ושיתף פעולה עם מוזיקאים, כולל בשיר "Hangin' with Howard Marks" ("מבלים עם הווארד מרקס") של ההרכב הוולשי Super Furry Animals:

ב-2016 נפטר מרקס אחרי שחלה בסרטן המעי הגס. על אף שנים רבות של חיי פשע ועולם תחתון, ככל הידוע הווארד מרקס מעולם לא פגע בחייו באף אחד. בזכות הרהיטות, הכריזמה והיותו אדם נחמד וכובש לבבות, כמו גם איש עסקים מהיום שנולד ועד ליום בו נפטר, הווארד מרקס זכור בבריטניה בחיבה: כעבריין לשעבר אמנם, אבל גם כאייקון תרבות.