לפני כשנה התיר משרד הבריאות למגדלי הקנאביס הרפואי לעשות שימוש בחומרים מווסתי גדילה (PGR). מדובר בחומרים כימיים אשר השימוש בהם גורם לתפרחות הקנאביס להיות דחוסות, שמנות, כבדות וקשות יותר, כך שהן נראות טוב יותר ומצטלמות טוב יותר. לכן, כנראה, הביקוש עבורן מוגבר בקרב הצרכנים, המחשיבים אותן בטעות לאיכותיות יותר. אולם, שוב אנו למדים שלא כל הנוצץ זהב. מחקר שבדק את הנושא גילה כי עישון או אידוי של שאריות של החומרים הללו, בעיקר של פקלובוטרזול (Paclobutrazol), שהוא הנפוץ מבניהם, עשוי להיות מסוכן: יש לו השפעה שלילית על מערכת הפוריות והוא אף יכול לגרום לנזקים בכבד. "הדאגה העיקרית היא מהנזק הפוטנציאלי שעשוי להיגרם כתוצאה משאיפת שאריות החומר בבערה. עד שיהיה בידינו מידע נוסף בנושא, מומלץ להימנע מעישון תפרחות קנאביס שטופלו במווסתי גדילה", כתב עורך המגזין הבריטי "איי-סמוק".

"בגדול, אכן יש שימוש מאוד מסיבי בחומרים הללו", אומר דור זלמנסון, מחברת "זלמנסון דשנים". "בשנה האחרונה זה ממש הפך ללהיט בארץ עד כדי כך שהמגדלים הסטנדרטים כמו מגדלי אגסים, תפוחים אבוקדו וכו' מצאו את עצמם תקועים בלי חומר כי שוק הקנאביס בלע הכל! השימוש בחומרים מווסתי גדילה מגדיל מאד את הרווחים של חברות הקנאביס, אבל אני אישית נגד זה ומעדיף לא להכניס אותם לדשנים שלנו. רק אם הלקוח יבקש ורק אם יש לו רישיון להשתמש בחומרים הללו, אני אמכור לו.

מעשן קנאביס (צילום: guruXOX, shutterstock)
מעשן קנאביס | צילום: guruXOX, shutterstock

"הבעיה היא שמשרד הבריאות בחר לאשר חומר אשר מצד אחד הוא מאוד יעיל אך מצד שני, יש הרבה מחקרים שמראים שהוא עשוי להיות מסוכן כשהוא נצרך בעישון או אידוי. חולה אונקולוגי שמעשן או מאדה קנאביס רפואי שטופל בחומרים הללו, מכניס למעשה לגוף שלו חומר שעשוי להיות מסרטן. אז מה עשינו? תראה, זהו חומר טוב מאוד לגידולים חקלאיים אבל בספק אם הוא טוב לגידולים רפואיים ובוודאי שלא לגידולי קנאביס רפואי המיועדים לאנשים חולים. בארה"ב הייתה תקופה שהחומר היה ממש להיט בקרב מגדלי הקנאביס עד שהממשלה עצרה את זה, בגלל החשש מהסכנות הבריאותיות העשויות להיגרם כתוצאה משריפה ושאיפת שאריות החומרים הללו".

גם יאיר רביב, ממחברי "המדריך הישראלי לגידול קנאביס", נמצא באותה עמדה: "יש הרבה חומרים מווסתי צמיחה אבל החומר הידוע ביותר לשמצה הוא פקלובוטרזול, שבארה"ב נאסר לצריכה במוצרים אכילים ואילו כאן בארץ, משרד הבריאות אישר להשתמש בו בגידולי קנאביס רפואי. בחימום, החומר הזה מייצר 4 מולקולות חדשות ומסרטנות. מאוד לא בריא לשאוף את זה. לצערי השימוש בחומר מאוד נפוץ. מאחר ומשרד הבריאות אישר אותו, אז למה לא להשתמש?".

תפרחות קנאביס (צילום: Michele Ursi, shutterstock)
תפרחות קנאביס | צילום: Michele Ursi, shutterstock

"זהו חומר רעיל מאוד שמזיק בעיקר כשהוא נצרך בעישון או אידוי", אומר ניר יופטרו ("ניר המלאך"), אחד המומחים הגדולים בישראל בתחום הקנאביס. "אני מניח שמשרד הבריאות התיר את השימוש בו בעקבות לחץ מצד המגדלים, שמעוניינים לייצר תפרחות כבדות ויפות יותר".

משרד הבריאות אינו מחייב את יצרני הקנאביס לסמן על גבי האריזה את סוגי החומרים ששימשו אותם בשלבי הגידול, לכן לא ניתן לדעת בוודאות האם נעשה שימוש במווסת הגדילה. עם זאת, ישנם מספר סימנים המאפיינים את השימוש בו: הפרחים קשים, דחוסים מאד וכבדים יחסית לגודלם, ריבוי שערות (פיסטילים) חומות או אדומות, כמות קטנה יחסית של קריסטלים על העלים, ריח חלש יחסית והשפעה קצרה יותר.

עלי קנאביס (צילום: Brandon Crawford, shutterstock)
עלי קנאביס | צילום: Brandon Crawford, shutterstock

בנוסף, נמצא כי החומר פוגע בכמות הטרפנים שהצמח מייצר ועקב כך, נפגע הטעם ואפקט הפמליה הטבעי החשוב כל כך לצורך יעילות הטיפול מופר. יש לקוות כי משרד הבריאות יתעשת במהרה ויחייב את מגדלי הקנאביס בישראל לציין על גבי האריזה בצורה בולטת אם נעשה שימוש בחומרים מווסתי גדילה בשלב כלשהו של גידול הצמח. עד שזה יקרה, נראה כי הקנאביס היחידי אשר הינו בטוח לחלוטין לשימוש רפואי הינו הקנאביס שגודל באופן פרטי על ידי המטופל/ת - ללא חומרי הדברה מסוכנים, ללא חומרי דישון כימים, ללא מווסתי צמיחה וללא הקרנה  אך את זה, משרד הבריאות מסרב בתוקף לאשר.

תגובת משרד הבריאות: "ככל גידול חקלאי אחר, גם גידול של קנאביס מחייב עמידה בתנאים המבטיחים את בריאות הציבור. לחומר המדובר נקבע סף אפסי שניתן לגילוי וזיהוי במעבדות הבדיקה. מטבע הדברים כל תוצרת קנאביס נבדקת לעניין זה על מנת להבטיח שמירה על בריאות המטופלים. אצווה שימצאו בה שאריות כלשהן של החומר נפסלת ואינה מאושרת לשווק למטופלים."