ניו יורק נכנסת השבוע לעידן חדש, בו חנויות קנאביס חוקיות (Dispensaries) ימכרו מוצרי קנאביס שונים באופן לגיטימי לחלוטין. במילים אחרות, שנה וחצי אחרי שעוגנה בחוק, הלגליזציה נכנסת לתוקף רשמי. מתוך 36 העסקים הראשונים שזכו לקבל רישיון להפעלת חנות קנאביס חוקית, יש אחד שמעניין אותנו במיוחד.
הכירו את הרב ג'יימס קאהן, מהבעלים של אחת מהחברות הראשונות שזכו לרישיון לפתיחת חנות קנאביס חוקית בניו יורק. את החנות פותח הרב קאהן ביחד עם ארבעה שותפים, וגם יש לו לא מעט ניסיון בעולם הקנאביס בעצמו: על פי ה-Jewish Telegraphic Agency, הוא משמש כמנהל של Liberty Cannabis Cares, חנות קנאביס מוכרת במרילנד. בנוסף, הוא עזר בניהולה של חנות קנאביס בוושינגטון, שנמצאת בבעלות משפחתו.
"אני אפילו לא הרב הראשון שיש לו דיספנסרי. גם אבא שלי רב, ויש לו דיספנסרי בוושינגטון"
"למען האמת, אני אפילו לא הרב היהודי הראשון שיש לו דיספנסרי", הוא מספר בראיון ל-mako קנאביס. "אבא שלי הוא גם רב, ויש לו דיספנסרי בוושינגטון. אבי, אמי ואחי הם הבעלים של החנות, והם מנהלים אותה ביחד. זו אחת מחנויות הקנאביס הראשונות בוושינגטון די.סי. היא נקראת Takoma Wellness Center. זו החנות הגדולה ביותר בוושינגטון, והיא מאוד מצליחה. בארצות הברית יש הרבה קהילות חרדיות שמקבלות את הקנאביס. יש אפילו חברות. בקליפורניה יש חברה של מוצרי קנאביס אכילים כשרים. הקהילה החרדית מורכבת בסופו של דבר מבני אדם, ובני אדם חולים לפעמים, וכולם מרוויחים מהקנאביס".
דור שני לרבנים שיש להם חנות קנאביס
אז איך הפך ג'יימס קאהן להיות דור שני לרבנים שמחזיקים בחנות קנאביס? מתברר שכמו רבים אחרים, גם הרב קאהן למד את סגולותיו של הקנאביס בדרך הקשה. "את החנות פתחו בני משפחתי לזכר סבא וסבתא שלי", הוא מספר. "שניהם הזדקקו לקנאביס אבל לא הצליחו להשיג אותו כשהם היו הכי צריכים. סבא שלי סבל מטרשת נפוצה, ולסבתא שלי היה סרטן. היא טופלה בכימותרפיה, איבדה את התאבון. שניהם גרו במקומות שלא התירו שימוש בקנאביס רפואי.
"בני המשפחה שלי תמיד עמדו מאחורי מה שהם חשבו שהכי נכון. בנוגע לקנאביס, רוב הזמן הנושא לא נגע להם, אבל אז זה הפך למשהו מאוד אישי עבורם. הם הבינו שאבא שלי יכול להשתמש בכוח שלו כרב, כדי לעזור לנרמל את זה. וכך גם אני. זו שליחות לעזור לנרמל ולהעלים את הסטיגמות לגבי קנאביס. יש כל כך הרבה אנשים שיכולים להרוויח מזה, אבל חוששים או מתביישים להשתמש בו. אז הם בוחרים לא להשתמש, כי הם פוחדים שישפטו אותם. והם סובלים, או משתמשים באופיאטים במקום, מבלי שהם זוכים ליתרונות של הצמח.
"אני לא יודע אם היית פעם לצד מישהו על ערש דווי. פעמים רבות יש במצבים האלה שימוש כבד באופיאטים לשליטה בכאב, ואתה מאבד את הרגעים האחרונים ביחד, הרגעים האחרונים בהם אפשר לתקשר עם אותו אדם, בגלל המינונים הכבדים של התרופה. אני מאמין גדול ביכולת של קנאביס לשנות את החוויה של ימי החיים האחרונים של אנשים, של תעשיית ההוספיס שעוזרת לתמוך באנשים בימים האלה. אנחנו רק בהתחלה של כניסת הקנאביס לחיים המודרניים".
"אנחנו מנסים לרפא את הפצעים שהמלחמה בסמים יצרה"
"החנות של המשפחה שלי בוושינגטון פועלת באוריינטציה רפואית, אבל תחת האמונה שכל אדם זכאי לקנאביס. רוב האנשים שצורכים קנאביס עושים זאת כדי להרגיש טוב יותר; כי הם מנסים להתמודד עם סיטואציה מלחיצה בעבודה, עם אובדן, או שהם סתם מנסים למצוא פרספקטיבה אחרת. הקנאביס מגביר תחושות. הוא יכול לגרום לאוכל להיות טעים יותר, למוזיקה להיות מובנת יותר, הוא יכול לשמש לדברים רבים והוא צמח מאוד מיוחד. ונראה את זה יותר ויותר ככל שהוא יתקבל בחברה.
"לגבי ניו יורק: קיבלנו רישיון לפתוח דיספנסרי בלונג איילנד, אנחנו עדיין מחפשים מיקום מדויק. בשלושת החודשים הקרובים נפתח שירות משלוחים, והחנות עצמה תיפתח בעוד ששה עד תשעה חודשים. יותר קרוב לששה, אני מקווה. יש לי שותפים מעניינים מאוד. אישה בשם קים סטץ שהיא פסיכותרפיסטית; מרקיז הייז, שהוא סלבריטי-שף, בישל בכמה מהמסעדות הטובות בעולם. כשהוא היה צעיר הוא מכר קנאביס עד שנעצר. הוא ישב חמש שנים בכלא, בגלל המלחמה בסמים. כשהוא יצא משם, הוא הקדיש את חייו לעזור לאנשים אחרים שנפגעו באותו האופן. הוא פגש אנשים שיצאו מהכלא והוא דאג שיישארו מחוץ לכלא. אז הוא הקים ארגון ללא מטרות רווח בשם Recipe for Humanity (בעברית: מתכון לאנושיות) שהחנות שלנו הולכת לתמוך בו. הוא מלמד מבוגרים צעירים ששוחררו ממאסר ונערים שיצאו ממוסדות לעברייני נוער כישורים שונים שקשורים באירוח, בבישול, כדי שיהיה להם עיסוק שישאיר אותם מחוץ לכלא. כי אנשים שהולכים לכלא נוטים לחזור לשם. אז אנחנו מנסים לא רק לסיים את המלחמה בסמים, אלא גם לרפא את הפצעים שהמלחמה הזו יצרה. כי ברגע שאתה הולך לכלא, זה יכול לשנות את כל החיים שלך לעד. למנוע ממך להתקבל לבתי ספר, לקבל מלגות, למצוא עבודה. זה אתגר אמיתי, אז אנחנו מקדישים את עצמנו למצוא משאבים ממכירת קנאביס חוקית כדי לעזור לרפא את הפצעים שהאיסור על קנאביס יצר".
"למדנו לקדש יין, נלמד גם לקדש קנאביס"
כשמדברים עם איש דת יהודי שמגלה אהדה כה חזקה לקנאביס, קשה שלא לשאול אותו גם עלינו, על ישראל. באופן מפתיע משהו, הרב קאהן מכיר היטב את ישראל, והמשפחה שלו מכירה את הארץ אפילו טוב יותר. "המשפחה שלי עשתה עליה", הוא מספר. "אח שלי, שמנהל את הדיספנסרי בוושינגטון. שירת בצבא בנח"ל. להורים שלי יש דירה בחריש, אנחנו מאוד מחוברים לישראל. מבחינתי ישראל היא לב לבה של תעשיית הקנאביס הרפואי. אחרי הכל, זה המקום ממנו הגיע פרופ' רפאל משולם, הסנדק של הצמח".
"הפרדיגמה היהודית של מציאת הדרך להפוך דברים רגילים לקדושים, זה כוח גדול בשביל הקנאביס. כי אנחנו צריכים למצוא את הדרך לקחת את הצמח ולוודא שהשימוש בו יעשה 'לשם שמיים', למשהו טוב"
"אחד הדברים שאני הכי אוהב בנוגע ליהדות זה היכולת שלה לרומם ולקדש את החיים", מסכם הרב, ומחזיר אותנו לנושא שעניין אותנו בו מלכתחילה. "הרי אנחנו שותים יין בשבת, והופכים אותו לאמצעי לאושר ולקדושה, אבל אנחנו יודעים שיש אנשים שעושים שימוש רע ביין ובאלכוהול ומשתמשים בו למטרות שליליות. קנאביס הוא נייטרלי, הוא בסך הכל צמח. אנשים עשויים לנצל אותו לרעה, כמו שהם עשויים לקחת כסף ולנצל אותו לרעה. וברור שאנשים יכולים לעשות שימוש לרעה בקנאביס, אבל אני חושב שהפרדיגמה היהודית של מציאת הדרך להפוך דברים רגילים לקדושים, זה כוח גדול בשביל הקנאביס. כי אנחנו צריכים למצוא את הדרך לקחת את הצמח ולוודא שהשימוש בו יעשה 'לשם שמיים', למשהו טוב.
"בתנ"ך, בספר בראשית, נכתב 'ויאמר אלהים: הנה נתתי לכם את כל עשב זֹרֵעַ זֶרַע אשר על פני כל הארץ, ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זֹרֵעַ זֶרַע – לכם יהיה לאכלה'. אלוהים נתן לנו את הצמחים הללו כדי להשתמש בהם. זה לא מקרה שקנאביס גדל מכל מקום בכדור הארץ. זו מתנה, ואנחנו צריכים לאמץ אותה וללמוד איך לקדש אותה. כמו שיהודים עשו במשך אלפי שנים; עם השבת למדנו איך לקדש זמנים, עם הכשרות למדנו איך לקדש אוכל, בקידוש למדנו איך לקדש יין – זה מה שאנחנו עושים. יש הרבה יהודים בתעשייה, ואני מקווה שזה יעזור לנו למצוא את הדרך לקדש גם את הקנאביס".