לפני ששה שבועות הלך לעולמו פרופ' רפאל משולם בגיל 92. משולם ז"ל נודע בכל העולם כ"אבי חקר הקנאביס". מחקריו בתחילת שנות ה-60 פרצו את הדרך לחקר הצמח, ולאורך יותר מ-60 שנות קריירה הוא פרסם אינספור תגליות מדעיות שעיצבו את רוב הידע הקיים כיום על קנאביס, והעניקו כלים למאות חוקרים ברחבי העולם לייצר ידע חדש אודות רכיבי הקנאביס והשפעותיהן השונות. כל אדם שעוסק בקנאביס מכיר את פועלו של פרופ' משולם, אבל לא רבים יודעים שבצעירותו נראה כי הגורל ניבא לו חיים אחרים; קודרים יותר, קצרים הרבה יותר.
רפאל משולם נולד בנובמבר 1930 בסופיה, בירת בולגריה. אביו, שלמד רפואה בווינה, היה המנהל של בית חולים גדול בעיר, וגם אימו רכשה השכלה. "עבורם, חינוך נרחב בשפות רבות נחשב כמסלול המובן מאליו בשביל הילדים שלהם", תיאר פרופ' משולם את הוריו, במאמר שפרסם ביולי 2022 בכתב העת Annual Reviews. "במשך כמה שנים הלכתי לבית הספר האמריקאי בסופיה. גב' וודראף, מנהלת בית הספר, היא מבחינתי הטוב ביותר שהיה לאמריקה להציע. המסר שלה, שאני תמיד אזכור, היה 'עזרו לאלו שאין להם מזל והיאבקו נגד הרשע בעולם'."
המאמר המצוטט לעיל נראה כמעין סיכום אישי שכתב פרופ' משולם על הקריירה של עצמו. הוא סוקר את הישגיו המדעיים, וזאת לצד סיפורו האישי; ז'אנר לא אופייני לכתבי עת מדעיים, אבל כזה שמצדיק את עצמו. שם הוא גם מספר כיצד מלחמת העולם השנייה הגיעה לבולגריה וטרפה את כל הקלפים שהעולם חילק לו בצעירותו.
לגדול במדינה אנטישמית
יהודי בולגריה הרגישו את נחת זרוע האנטישמיות כמעט מן הרגע הראשון של המלחמה. שורה של תקנות מחמירות, לצד שילוחים מסיביים של עובדי כפייה, הפכו את חייהם לכמעט בלתי נסבלים. מנגד, ובאופן אירוני, דווקא נוכחותה של ממשלה פרו-גרמנית ואנטישמית מנעה מהצבא הנאצי את הצורך לכבוש את בולגריה, דבר שבוודאי היה הופך את חיי היהודים במדינה לגיהינום גדול הרבה יותר.
עם זאת, בתחילת 1941 חלה תפנית נוספת לרעה ביחס אל היהודים. זו החלה בחקיקה דרקונית במיוחד כנגד יהודים, ונמשכה בהצטרפותה הרשמית של בולגריה אל המלחמה, כבעלת ברית של מדינות הציר. "ב-1941, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הממשלה הפרו-גרמנית סגרה את בית הספר האמריקאי, ולאחר מכן אף הכריזה מלחמה על ארצות הברית", נזכר פרופ' משולם. "חוקים אנטישמיים אושרו והפכו את חיי היומיום של היהודים לקשים במיוחד. הוריי האמינו שהמשפחה שלנו תהיה בטוחה יותר בכפרים קטנים בבלקן שנזקקו נואשות לרופאים. העברנו את רוב שנות המלחמה בשלושה כפרים עניים, מקומות בהם מעט מאוד השתנה מזה עשרות שנים. אני זוכר את הטיולים היומיים שלי אל המשאבה של הכפר, להביא דליים של מים הביתה. קראתי את הספרים הבודדים שהיו זמינים, בישיבה ליד נר בערבים".
הנאצים משתלטים על העסק
הצטרפותה של בולגריה למלחמה כבת-ברית של היטלר הבטיחה כי סבל נוסף יבוא על היהודים בקרוב. בולגריה סיפחה לשטחה אזורים שנכבשו על ידי הצבא הגרמני, ואלו נוקו עד מהרה מיהודים, שנשלחו מערבה אל מחנות השמדה. גם יהודי בולגריה עצמה היו נתונים בסכנה, וחלקם ניצלו ממוות ודאי בדרך נס. כך גם פרופ' משולם זוכר את הדברים:
"בסתיו 1942, הממשלה הבולגרית תכננה לשלוח 50,000 יהודים למחנות המוות בפולין, כפי שעשתה עם יהודים בטריטוריות הכבושות מיוגוסלביה. אבל אז אירע נס: הפילדמרשל הגרמני הבלתי-מנוצח ארווין רומל הפסיד את הקרב באל-עלמיין במצרים והחל לסגת. בתוך מספר חודשים, הגרמנים הפסידו בצפון אפריקה והובסו גם בסטלינגרד. המלך הבולגרי הדיקטטור בוריס, הבין ככל הנראה שהגרמנים עשויים להפסיד במלחמה וכי שליחת היהודים למחנות המוות לא תסייע לו לשמור על הכתר אחרי המלחמה. נטען כי התנגדות הכנסייה הבולגרית לגירוש, כמו גם של מספר פוליטיקאים, הובילה לשינוי עמדתו של המלך, והוא ביטל את הגירוש".
אבל ביטול הגירוש, לא היה בו כדי להבטיח את שלומם של היהודים. כאמור, הנאצים היו מעורבים בנעשה בבולגריה, ועשו כל שביכולתם כדי להבטיח את השמדתם של כמה שיותר יהודים בכל שטח שבו הם דרכו. במאי 1943 גורשו אלפים רבים מיהודי סופיה אל מחנות ההשמדה, וגירושים נקודתיים נמשכו ממש עד לרגע שבו התרחשה בבולגריה מהפכה קומוניסטית, שהפילה את הממשל הפרו-נאצי, חברה אל הצבא האדום והכריזה מלחמה על גרמניה. כל זה קרה באוגוסט 1944, אבל עד אז, שילוחי היהודים נמשכו. "למרות שאבי היה הרופא היחיד באזור, הוא נלקח למחנה ריכוז ב-1944", מתאר פרופ' משולם. למרבה המזל אביו שרד, ובסופו של דבר שוחרר ושב אל חיק משפחתו לאחר המלחמה.
בשנת 1949, ארבע שנים מתום המלחמה, היגרה משפחת משולם לישראל. רפאל הצעיר, שכבר היה בן 19, נרשם ללימודי ביוכימיה באוניברסיטה העברית. קצת יותר מעשור אחד מאוחר יותר, הוא עתיד לפרסם את המחקר הראשון שלו מבין רבים, שישנה את פני חקר הקנאביס העולמי לעד.