שנתיים של קורונה נתנו גם השפעתם על הרגלי צריכת קנאביס וכמות הצריכה. ההערכה היא כי בישראל יש כמיליון צרכני קנאביס, וכשכולם תקועים בבית - אפשר להניח שגם הרגלי הצריכה משתנים. בין סגר אחד לאחר, שליחי הסוחרים בטלגרם עבדו מסביב לשעון כדי לספק קנאביס איכותי מגידולי מעבדות הידרו למאות אלפי צרכנים ברחבי הארץ, בדגש על תל-אביב וסביבותיה. "עבדנו 24 שעות ביממה כדי לספק קנאביס לעשרות אלפי לקוחות", שיחזר אלון, בעל מעבדת הידרו גדולה בחולון. "גידלתי עשרות אלפי צמחים. הפעלתי מערך שליחים גדול כדי לספק קנאביס בזמן. נתתי בונוסים לשליחים כדי להמריץ אותם לעבוד יותר שעות. הביקוש היה מטורף.
היו חודשים שהרווחתי 100 אלף שקל בחודש, נקי אחרי כל ההוצאות. חברים טובים שלי בענף הרוויחו מיליון שקל ויותר. הם הפעילו כמה מעבדות הידרו גדולות. הלקוחות הגדילו את ההזמנות לעשרות גרמים כי פחדו שיתקעו בלי או להפר את הסגר". הסוחרים, מצידם, ניצלו את הסיטואציה.
הבנתי שעשיתם הנחות ללקוחות שהזמינו יותר מק"ג קנאביס?
"היו מבצעים רבים שמטרתם הייתה לעודד את הצרכנים שלא להסתכן ולהזמין כמויות גדולות ממה שהם רגילים, כדי שיוכלו לשמור עצמם מבלי לצאת מהבית", מספר אלון. "מי שהזמין כמות גדולה קיבל הנחה של עשרה אחוז. השתדלנו שלא לעלות מחירים ואם זה קרה זו הייתה עליה מינורית כדי לממן את השליחים שעבדו קשה מאוד".
האנשים שהקורונה עשתה להם טוב
נגיף הקורונה עשה טוב למגדלי המריחואנה. מעבדות הידרו הוקמו בכל רחבי הארץ ובלא מעט מקומות יצירתיים - בבתים פרטיים, בבניינים ובווילות גדולות בישובים, מנהרות מתחת לבתים תמימים או מתחת לבית מלון. על פי מידע שהגיע ל-Mako קנאביס, בשנתיים וחצי האחרונות מאז פרוץ מגיפת הקורונה נפתחו בישראל כ- 1,000 מעבדות הידרו שסיפקו עשרות טונות של קנאביס למאות אלפי לקוחות.
בנוסף, הוקמו כ-10,000 חממות בפזורה הבדואית שבנגב בין רמת חובב לבין מצפה רמון - בעיקר בשטחי אש, בוואדיות, בנקיקים ובמערות. כ-300 חממות הוקמו במושבים ברחבי הארץ כאשר חקלאים ומגדלים חברו יחד כדי לעשות כסף גדול במהלך משבר הקורונה. הוקמו גם עשרות מנהרות תת-קרקעיות באזור ראשון-לציון והנגב, וכן בהאנגרים ובמבנים באזורי תעשייה מרוחקים.
זו הייתה תקופת הפריחה של בעלי מעבדות ההידרו בישראל. על כל מעבדה או שתיים שנסגרו על-ידי המשטרה, נפתחו עשר. "המשטרה הייתה עסוקה בלאכוף מפירי סגר ובידודים, ולרדוף אחרי אנשים שהסתובבו בלי מסיכות. אנחנו פחות עניינו אותם", הסביר רון, בעל מעבדת הידרו גדולה שפועלת באזור ראשון לציון. "היום יש יותר אכיפה, אבל העסק שלי ושל האחרים כבר התבסס והקמנו עוד מעבדות במרכז הארץ".
עלות הקמת מעבדה עם כל הציוד המשוכלל נע בין 50 ל-100 אלף שקל, כמובן שהרבה תלוי באיכות הציוד שנקנה וכולל מנורות, מאווררים, מערכות חשמל ומים, זרעים, חומרים כימיים, יריעות ניילון, ספקי כוח וחשמל. עוד הוצאות שנדרשות הן שכירת מאבטח, מטפל בצמחים, דמי שכירות ועוד.
"אין ספק שזה עסק משתלם להקים מעבדת הידרו. הרווחים עצומים, ויותר מכך - העונשים שבתי-המשפט מטילים על בעלי המעבדות הם לצערי מגוחכים ונעים בין מאסר על תנאי לעבודות שירות. במקרה הכי גרוע - שנת מאסר בפועל וקנס כספי של אלפי שקלים", הודה קצין מודיעין במשטרה. "התחושה היא לצערי שבתי-המשפט מקלים מאוד עם המגדלים, ולכן התופעה הזו ממשיכה לקבל תאוצה ויותר ויותר צעירים שמחפשים הכנסה קלה מבלי לעבוד יותר מדי קשה עברו לגדל קנאביס במעבדות הידרו".
מההייטק - לקנאביס הלא חוקי
והכסף הגדול מושך גם עובדי היי-טק. כשההשקעה מצריכה כסף קטן - עם רווחים בלתי נתפסים והוצאות חודשיות נמוכות.. כך למשל רן שעזב עבודה מכניסה כמתכנת בחברת הייטק גדולה, והקים יחד עם כמה חברים מעבדות הידרו.
"נניח שיעצרו אותי, רוב הסיכויים שלא יכניסו אותי לכלא. גם השופטים מבינים את החשיבות בשימוש בקנאביס גם לצרכים רפואיים ובכלל. זה לא מה שהיה לפני עשר שנים, שהענישה הייתה חמורה יותר והיחס למגדלים היה כמו אל סוחרי סמים גדולים",הוא מוסיף. "יעשינו עבודת מחקר איך להקים את המעבדות, באילו חומרים להשתמש כדי לגרום לאיכות גבוהה ביותר של חומר, והלקוחות די מרוצים. זה לא כמו החממות של המריחואנה שבנגב, שם האיכות של הקנאביס נמוכה מאוד".
במשטרה סגרו בשלוש השנים האחרונות מאות מעבדו הידרו ברחבי הארץ, השמידו כ-7,000 חממות בפזורה הבדואית ובאתרי טבע כולל שטחי אש, וכן נחשפו כ-20 מעבדות הידרו בתוך מנהרות תת קרקעיות.