שלוש שנים וחצי היה עמוס סילבר, מייסד טלגראס, במעצר לפני משפט בכלא רימונים. כתב האישום מייחס לסילבר עבירות רבות, בין היתר ניהול ארגון פשיעה, תיווך לסחר בסמים מסוכנים וסחר בסמים מסוכנים. בכתב האישום הוא מוגדר כ"ראש ארגון פשע". אחרי שלוש שנים וחצי במעצר, ב-20 באוקטובר 2022 שוחרר למעצר בית, בבית אמו בצפת. הוא סידר לעצמו פינה במחסן בחוץ, שם אנחנו נפגשים, כשבאוויר סימן שאלה ענק: מתי כל זה יסתיים?
במשך ארבע שנים סילבר הוא אדם ללא חירותו, נע ממעצר למעצר בית בתנאים לא קלים. לא ברור מתי יתקיים המשפט, לא ברור מה יעלה בגורלו, ובאופן פרדוקסלי – כמעט קפקאי – אנשים נכנסים לכלא לאותו מספר שנים על עבירות אלימות, אונס ופדופיליה, עיין ערך משה קצב (חמש שנים) או חנן גולדבלט (ארבע שנים). סילבר מגיע ממשפחה חרדית. אימו וששת אחיו הם חרדים (הצעיר שבהם לומד בטכניון), יש לו 40 אחיינים, ורובם מתגוררים בצפת. "היום אני מציין חמישה חודשים במעצר בית", הוא מספר. "בסך הכל, אני אחרי 43 חודשים של מעצר מלא, וחמישה חודשים במעצר בית בהגבלות הזויות שלא קיימות ב-99% ממעצרי הבית בישראל".
מה הכוונה להגבלות הזויות?
"זה התחיל עם שני מפקחים בכל רגע נתון, שזה כבר הגבלה חריגה. מפקח אחד הוא מישהו מהמשפחה הקרובה שהוא לא אמא שלי, ומישהו ממעגל שני, זאת אומרת חברים משפחה רחוקה, שחייבים להיות נוכחים. השופטת החליטה שלאחותי הקטנה יש סמכות עלי ולאמא שלי לא. לך תבין. לך תתווכח עם טיעון כזה. החיים שלנו פה משוגעים. אסור לי אינטרנט, טלפון, מחשב. עד לפני שבוע אסור היה לי לקבל מבקרים. בידוד מוחלט. אסור לאף אחד לבוא, ובמשך חמישה חודשים אני לא יכול לתקשר עם אף אדם בשום פלטפורמה.
"החליטו שאני אדם בעל מסוכנות גבוהה. בגלל האישומים שתלויים נגדי, אני מוגדר כמסוכן לציבור. בפועל אני לא חושב שתמצאי מישהו מהציבור שיגיד שאני מסוכן. ובגלל ה'מסוכן' הזה הם שוללים לי זכויות באופן מאוד קיצוני ודרמטי. הגבלות חמורות מאוד, והם לא צריכים אפילו לנמק. מספר שתיים בתיק שלי, שגם היה מסוכן לציבור, התחיל להגיד לקצינת המבחן שהוא מצטער, ולאט לאט הורידו ממנו את ההגבלות. הוא כבר לא מסוכן, הוא יכול ללכת לאן שהוא רוצה. הכל בסדר. התובע הסביר ש'הוא שינה עמדות, ולכן המסוכנות שלו ירדה. עמוס לא שינה עמדות'. זה מזעזע. באיזו מדינה דמוקרטית בעולם אתה יכול לשלול חירות של אדם בגלל עמדות? הציבור בישראל לא קולט שהם חיים במדינה שעוצרת אנשים בגלל הדעות שלהם. זאת המציאות".
"מדברים עכשיו הרבה על הרפורמה המשפטית, ואחד הדברים שמציקים לי הרבה זמן זה החופש הבלתי הגיוני שיש לבתי המשפט ולפרקליטות להגדיר אדם כמסוכן לציבור. ברגע שהם אומרים את זה, זה הופך מיד לאמת. הם לא צריכים אפילו להסביר במה הוא מסוכן, או מה יקרה אם הוא ישתחרר. הם לא צריכים לנמק".
אי אפשר לגמרי להתכחש לעובדה שנעצרת על עברות פליליות
"בסדר גמור. עצרתם אותי, הגשתם כתב אישום. זה היה לפני ארבע שנים. מאותו רגע תעמידו אותי למשפט ותתנו לי עונש. אתם חושבים שהייתי ראש ארגון פשע? תכניסו אותי ל-20 שנים לכלא. איך זה קשור לזה שאני מסוכן לציבור? מה אני אעשה לציבור? שלא לדבר על זה שעדיין לא הורשעתי כראש ארגון פשיעה. רק בגלל שהפרקליטות הגדירה אותי ככה, מבחינת בית המשפט אני כבר עבריין. ברגע שהגישו כתב אישום, זה כבר סיים את הסיפור. זה הזוי. את יודעת כמה כסף המדינה כבר השקיעה בתיק נגדי?".
מה אתה עושה כל היום?
"בעיקר חי. לא פשוט. כל מה שיש לי לעשות זה להתמודד עם המצב. לא קל. לא יודע כמה זמן זה עוד ימשך. שואף לטוב".
יש מועד להמשך המשפט?
"לא, אין שום דבר ספציפי שאמור להמשיך. יש עכשיו פגרת פסח, אז אין דיונים. אחר כך ממשיכים. ככל שמעצר הבית מתמשך, יש יותר מקום לבקש הקלות, להוריד הגבלות. להוריד אזיק. זה יהיה יותר קל עם הזמן. אדם רגיל שנמצא במעצר בית, אסור לו לצאת מהבית ובגדול זהו. מותר לו לדבר בטלפון, מותר לו אינטרנט. האיסור שחל עלי להשתמש באינטרנט הוא מאוד חריג. אם אני אעשה משהו לא בסדר אז תעצרו אותי. למה להגביל מראש? אבל עזבי אינטרנט. מה עם טלפון? מה עם מבקרים? ביקשתי לצאת לקרוא את המגילה בבית כנסת, ולא אישרו לי כי אני לא דתי. בית המשפט קיבל את הטענות של הפרקליטות, שאמנם המשפחה שלי דתית אבל אני לא.
"בשבוע שעבר ביקשנו הקלות, טענו שבמשך חמישה חודשים לא היו הפרות. הטיעון של הפרקליטות היה 'אנחנו לא יודעים אם יש הפרות או לא כי אנחנו לא בבית שלו'. זה משפט כל כך טיפשי. ואז דיברו על העובדה שאני מעלה פוסטים בפייסבוק. עורך הדין שלי אמר שיש אנשים שמעלים בשבילי, כי לי אין אינטרנט. הפרקליט לא הסתפק בזה, והראה לשופטת את כל הפוסטים, עם טיעונים הזויים שיש משפטים שרק אני יכולתי לעלות. השופטת גיחכה ודחתה את כל הטענות שלו, ואמרה שיכולתי לבקש ממישהו אחר שיעלה את הפוסטים. ולמרות שגיחכה, היא קיבלה את כל הבקשות שלו ודחתה את כל הבקשות שלנו. לא קיבלתי הקלות. ביקשתי לרדת לקבר של סבתא שלי לא הייתי שם עשר שנים, ואני מקווה שיתנו לי".
אז אין לך מושג למה מחכים?
"הייתי עכשיו בתהליך גישור. ישבתי עם שופט בכיר, הוא ניסה להגיע להסדר בתיק שלנו ואני הסכמתי בלב כבד לקבל מספר הזוי של שמונה שנים בכלא, שמתוכן ארבע כבר ישבתי. בפרקליטות לא הסכימו, הם אמרו שהם לא מוכנים לפחות מעשר שנים. אני גם לא רציתי את השמונה. הסכמתי כי נלוו להסכמה שלי עוד דברים שרציתי והיה שווה לי לקחת".
מה התקווה?
"שבסופו של דבר התוצאה תהיה שיגידו לי 'ישבת ארבע שנים, זה מספיק'. במדינה הזאת אין מי שיגיד לפרקליטות 'אתם מבזבזים כספי ציבור, אתם מתעללים באנשים'. הם עושים מה שהם רוצים, ואין מי שיעצור אותם. אתם לא קולטים שאנחנו כבר בדיקטטורה. אם הם רוצים, הם ייקחו לכם את החירות ואין מי שישמור עליכם".
איך אמא שלך מתמודדת עם העובדה שאתה במעצר בית בביתה?
"זה סיפור מעניין בפני עצמו. לפני עשר שנים, אבא שלי נפטר ואמא הייתה בדיכאון קיומי. סוג של אין טעם לחיים, הכל על אוטומט. באופן פרדוקסלי, המעצר שלי עשה לה טוב. זה נתן לה מטרה. משהו שהיא נלחמת למענו במקום לשבת בבית ולהיות בדיכאון. היא הייתה נוסעת לבית המשפט, נפגשת עם אנשים, מתראיינת. אחותי אמרה לי שמאז שעברתי לגור אצלה, היא הרבה יותר שמחה. היא אמנם מקטרת כל היום שהיה לה שקט ועכשיו כל הזמן יש אנשים בבית ויש רעש, אבל עם כל הקיטורים היא שמחה. ההבדל במצב רוחה מאוד בולט".
בינואר השנה פורסמה במעריב כתבה של ליאורה גולדנברג-שטרן המבשרת על פרידת עמוס וגלי אשתו. במשך שנים גלי נלחמה למען בעלה, למרות שא התראו כבר ארבע שנים. היא חיה בארה"ב עם בנם דיוויד, לא יכולה להגיע לארץ מחשש שתיעצר. באותו ראיון היא סיפרה שהיא בזוגיות חדשה, ותיארה את הזוגיות עם עמוס סילבר כזוגיות מתעללת.
"היה בלגן גדול ביני לבין גלי", אומר סילבר. "זה היה גהינום רגשי, הכי גדול שעברתי בחיים. היא נפרדה ממני בדרך מאוד תקשורתית, מאוד קשה. לא יכולתי אפילו לדבר בטלפון, לתקשר אתה, ואין דרך להבין כזאת חוויה. היא עשתה את זה בצורה הכי קשוחה שיכולה להיות. אבל זה לא החזיק מעמד. עכשיו אנחנו בסדר. אני מניח שהיא יכולה לבוא לארץ, אבל יש סיכון. למרות שאני לא חושב שהיא תיעצר. זאת סיטואציה מאוד קשה, אנחנו לא יכולים להיפרד ולא יכולים להיות ביחד. קשוח".
*סרט על חייו בבימויו של דן שדור (קינג ביבי) בשם ׳המרד של עמוס׳ ישודר ביס דוקו בהמשך השנה.
תגובת מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה: "קביעת המסוכנות נעשית בידי בתי המשפט, כאשר בעניינו של עמוס סילבר דנו שופטים רבים הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון וניתנו מספר החלטות מנומקות שקבעו כי נשקף מסילבר סיכון ולכן יש להטיל עליו מגבלות כדי לצמצמו.
"עמוס סילבר עומד לדין על ההקמה והניהול של "טלגראס", ארגון ששימש לתיווך לסחר בסמים מסוכנים (לרבות אקסטזי, LSD, קנאביס ועוד). כאשר המדיניות שהתווה סילבר היא לאפשר לכלל הציבור וביניהם גם קטינים לרכוש סמים, וכן להפוך לסוחרי סמים בארגון (כ-250 קטינים פעלו כסוחרי סמים בטלגראס). במסגרת הארגון שהעסיק כ 150 עובדים, פעלו כ-4,000 סוחרי סמים שביצעו עסקאות סמים רבות. בנוסף, לאחר שסילבר נעצר באוקראינה הוא נמלט מגורמי האכיפה באוקראינה וברח מהמעצר לפני שהועלה על מטוס לישראל.
"ביחס לפרק הזמן של ניהול המשפט, חשוב להדגיש כי במסגרת ההליך התקיימו דיונים רבים, כאשר במהלכם חקרו באריכות סניגוריו של סילבר כאשר לא פעם חקירת עד על ידם התבצעה לאורך מספר רב של דיונים."