בתחילת השבוע (יום א') פרסם משרד הבריאות "טיוטה להערות הציבור לתיקון תקנות התעבורה", ובה הצעה לתיקון המצב הנוכחי לפיו כל מטופלי הקנאביס הרפואי נחשבים אוטומטית ל"נהגים בשכרות", משום ששרידי הצמח נשארים בדם לתקופה הרבה יותר ארוכה (שלושה שבועות ומעלה) מהשפעתו של הצמח על המטופל/ת (עד שלוש שעות).
האם הקנאביס מהווה סכנה לנוהגים ולסביבה? את הוויכוח מנהלים, מן הסתם, אנשים שכנראה מעולם לא התנסו בעצמם בקנאביס. לו היו מתנסים, הם היו מבינים טוב יותר את דבריו של הפסיכיאטר ד"ר אהרן פלשמן שהסביר: "אנשים שמעשנים קנאביס מעדיפים לא לנהוג (תחת ההשפעה). אלכוהול משפיע על השיפוט ונתן לאנשים את ההרגשה שהם יכולים לנהוג למרות שהם ממש לא יכולים. אלה הם לא התופעות של קנאביס. אדם ששתה אלכוהול חושב שהוא יכול לנהוג, למרות שאיננו יכול. אדם שעישן קנאביס חושב שהוא לא יכול לנהוג, למרות שהוא יכול".
כל צרכן קנאביס מנוסה מסכים בודאי עם ד"ר פלשמן. תחת השפעת הקנאביס, הדבר האחרון שתרצה לעשות זה לעלות על הכביש ולנהוג. בעוד שהנהג ששתה אלכוהול עשוי לחצות את הצומת במהירות גבוהה מבלי להאט, הנהג שעישן יותר מידי קנאביס ומשום מה, נאלץ לנהוג – ינהג לאט יותר ויאט עשרים מטר לפני שלט העצור, ולו רק בכדי לבדוק שאין ניידת משטרה שמחכה מעבר לפינה.
זכור לי דיון בועדת הסמים של הכנסת, לפני שנים, שבו נציגת הרשות למלחמה בסמים זעקה: "זה מתחיל בכמה אלפי מטופלים עם קנאביס רפואי וזה יגמר במאה אלף נהגים מסטולים על הכביש, אתם יודעים כמה תאונות יהיו כאן?". ובכן, השנים חלפו וחלום הבלהות של הגברת התממש: יש לנו מעל למאה אלף מטופלים בקנאביס רפואי, רובם הגדול נוהג.
אז יש לנו מאה אלף נהגים "מסטולים" על הכביש, אבל – מספר תאונות הדרכים הקשות לא עלה. האם עובדה זו כשלעצמה איננה מספיקה כדי להעיד על כך שהקנאביס איננו מהווה סכנה לנהיגה? לכאורה, זו בדיוק מטרת התיקון המוצע: להחריג את מטופלי הקנאביס הרפואי כך שזכותם הבסיסית להתנייד לא תיפגע. "מטרת התקנות המוצעות היא לקבוע מתי אדם שמשתמש בסם מסוכן מסוג קנבוס לא יחשב שיכור", מוסבר באתר החקיקה הממשלתי.
האם ההצעה תשיג את המטרה? סעיף 2 בהצעה קובע כי "קנבוס לא יחשב סם מסוכן אם מצוי בגופו של הנהג או הממונה על הרכב עד 3 ננוגרם THC (חומר פעיל) למ"ל דם או עד 6 ננגורם למ"ל פלסמה/סרום". סעיף זה מעקר למעשה את ההצעה מכל תוכן, שכן רבים ממטופלי הקנאביס הרפואי לא יעמדו בו.
הנה למשל שאול (השם המלא שמור במערכת), מטופל שצורך 70 גרם קנאביס רפואי בחודש ע"פ הרישיון שניתן לו ממשרד הבריאות. בשנת 2014 נתבקש שאול לעצור במחסום משטרתי שגרתי לבדיקת רישיונות רכב. השוטר הבחין בריח הקנאביס באוטו ושאול התבקש למסור בדיקת שתן, למרות שהוא לא ביצע עבירת תנועה. בבדיקת השתן נמצאה בגופו רמה של 963 ננוגרם למ"ל, כלומר פי 160 או פי 320 מהמקסימום שמוצע בטיוטת התיקון.
"זה נסגר בסופו של דבר בעיסקת טיעון, קיבלתי שלילת רישיון נהיגה לחצי שנה", מספר שאול: "מאז חלפו 8 שנים, אני ממשיך לעשן מידי יום בקביעות וגיליון הנהיגה שלי נקי, אבל ברור לי שהצעת התיקון הזאת לא שווה את הנייר עליה היא מודפסת. ההצעה שלהם זה כמו לתת לאסירים חצי פרוסת לחם לשבוע ולחשוב שלא יהיה רעב. ככה זה כשאנשים צמחונים צריכים לבחור תפריט למסעדת בשרים", הוא מסכם בעצב.
לסיכום, דעתי האישית היא כי אם ישנו סיכון כלשהו בנהיגה תחת השפעת קנאביס, הוא איננו קיים מצידם של הצרכנים הוותיקים ו/או בעלי המינון הגבוה אלה מצידם של הצרכנים החדשים, שמעולם לא חוו קודם לכן את ההשפעה של הצמח. אולי, ולו רק על מנת למצות את כל אמצעי הזהירות, הייתי מציע כי צרכני קנאביס רפואי חדשים יצטרכו לנהוג עם מלווה בחודש הראשון לאחר קבלת הרישיון. את הוותיקים יותר הייתי פוטר מכל הגבלה. אין ספק שיש למזער את הסכנה לתאונות דרכים. אבל לא צריך לחפש את המטבע דווקא מתחת לפנס.
הכותב הינו פעיל קנאביס ותיק ויועץ לחברת בול-פארמה