קנאביס שימש לאינספור מטרות לאורך ההיסטוריה. הוא שמש כפולחן דתי, צמח מרפא וכתרופה. הוא אמנם נתפס כחומר שגורם להירגעות ומגביר תחושות של קשר חברתי, אז מדוע לאורך ההיסטוריה עשו בו שימוש כנשק מלחמה נפוץ? החל מהלוחמים ההודים הקדומים, דרך הכוחות האמריקאיים בוויטנאם ועד לילדים שמגויסים לצבאות באפריקה בימינו.

היסטוריון הקנאביס המוערך רוברט סי קלארק (Robert C. Clarke) דיווח בשנת במגזין Cannabis: Evolution & Ethnobotany כי "נעשה שימוש בסמים מבוססים על קנאביס בהודו ועוד בתקופות המקדמות יותר על מנת להתגבר על עייפות ודאגה, ליצור אופוריה ולעניק אומץ לחיילים בעיתות לחץ".

בספר In Marihuana: The First Twelve Thousand Years"" קובע הכותב: "שירי עם הודים עוד מהמאה ה-12 לספירה מזכירים את הגנג'ה (סלנג שמתאר קנאביס או חשיש) כמשקה של לוחמים. כמו שחיילים שותים לפעמים ויסקי לפני שהם יוצאים לקרב, בימי הביניים בהודו, לוחמים שתו באופן שגרתי כמות קטנה של גנג'ה כדי להפיג את תחושות הפאניקה.

קיימת מחלוקת בשאלה האם\ הכת האיסלאמית המיליטנטית מהמאה ה-11 שכונתה בני האיסמעיל ניזרי, בהנהגת המיסיונר חסן אל סבאה, השתמשה בחשיש. רבים מאמינים שהם שניתן להם על ידי הצלבנים, נובע מהמונח הערבע "חשישין", או משתמש חשיש.

מלחמת וייטנאם

ישנן עדויות רבות המוכיחות כי שימוש בקנאביס היה נפוץ בקרב החיים האמריקאיים שהוצבו בוויטנאם. ההערכה היא שהזינוק בפופלריות של הקנאביס בארה"ב בשנות השישים ושבעים ניתן לייחס ישירות לחיילים שחזרו הביתה. יותר מכך, החשש מפני זרם מאסיבי של חיילים שחוזרים הביתה עם הרגלים כאלה, הם שגרמו לניקסון, נשיא ארה"ב דאז, להכריז על מלחמתו בסמים בשנת 1971.

איש חיל הים תיאר את זה כך, "זה כבר היה בשפע והשתמשתי בזה כמעט כל יום כמקל על המתח ולהכנה לקרבות קשים". על פי לוקאש וקניסקי בספר A Short History of Drugs and War, רופאים שונים טענו כי שימוש שקנאביס בקרב כוחות בוויטנאם סייע להם "לשמור על התסגלות פסיכולוגית נאותה תוך לחצים בסביבה קרבית".

ילדים חיילים באפריקה

בשנת 2012, בית הדין הפלילי הבינלאומי מצא את תומאס לסונגה, הלוחם בקונגו, אשם בשלושה סעיפים של גיוס יילדים. במהלך משפטו העידו חיילים לשעבר כי "קיבלו או נאלצו לעשן מריחואנה לפני הקרבות, מכיוון שנטילת סמים גרמה להם להיות תקפניים יותר".

נראה כי נעשה שימוש בקנאביס על מנת להפחית לחצים ופחדים. לקנאביס יש יתרונות מובהקים שכבר נחקרו שמסייעים להפחית את החוויה הסובייקטיבית בקרב אנשים שסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית. הוא עשוי להפחית רגשות אשם, פחד וחרדה.