הסרת מגבלת הבידוד לשבים מחו"ל מגדילה משמעותית את מספר הישראלים שיטוסו השנה לנפוש מחוץ לישראל, ובכללם לא מעט צעירים שחפצים להגיע למדינות בהן ניתן 'להתארגן' בקלות רבה על קנאביס. עבור הרוב, חווית השימוש תעבור ללא שירשמו נזקים משמעותיים בטווח הקצר, אבל ישנם לא מעטים שצריכת החומר תותיר בהם חותם קליני בל ימחה. על פי נתוני הרשות למלחמה בסמים, לא מעט תרמילאים ישראלים מתאשפזים מידי שנה בבתי חולים בעקבות צריכת קנאביס, לרבות במסגרות טיפוליות ושיקומיות. הסיכון שנשקף למטיילים שצרכו קנאביס ונדרשים לטיפול רפואי, אינו מסתכם בהשלכות הבריאותיות או הנפשיות, אלא בהיבט נוסף שגובה מחיר כבד אחר – הצורך לממן באופן עצמאי את עלות הטיפול הרפואי המיידי ועלויות השיקום שנגזרות ממנו.
השאלה היא מדוע עליהם לחשוש מכך, שכן מרביתם מצטיידים בפוליסת נסיעות לחול שאמורה לתת כיסוי ביטוחי למקרה של פציעה או מחלה. על מנת להבין לעומק את הסיכון וסיבתו, להלן מספר שאלות ותשובות בנושא:
למה בכלל צריך להפעיל את הביטוח במקרה של שימוש בסם? הרי לרוב מדובר ב- 'טריפ רע' או על מצב נפשי רעוע, אך זמני לחלוטין
לכאורה, מדובר בעניין איזוטרי שכן ההנחה היא כי לכל היותר, יאלץ אותו צעיר שנטל סם לנוח מספר ימים או במקרים חריגים לקצר את הטיול ולחזור לארץ מוקדם מהמתוכן. אולם לא כך הדבר. אין ספור מקרים של שימוש 'שהסתבך', הסתיימו באשפוז ובצורך בפרוצדורות רפואיות שונות. המכנה המשותף של כולם הוא העלות הכספית הגבוהה. ישנן לא מעט מדינות בהן עלות האשפוז לבדה מגיעה למאות דולרים ליום. תוסיפו לכך בדיקות מיוחדות או שירותים רפואיים שונים ונלווים, ותגיעו בחשבון פשוט לאלפי דולרים, לעיתים עשרות אלפים.
מדוע חברת הביטוח אינה נותנת כיסוי ביטוחי? מהיכן היא שואבת את הזכות לדחות תביעה בנסיבות כאלו?
העוגן המשפטי שמאפשר לחברות הביטוח לדחות תביעות בנסיבות כאלו, טמון בסעיף זניח לכאורה, בשם 'חריגים כלליים לכל חלקי הפוליסה', בו נכתב כי חברת הביטוח אינה צריכה לשלם תגמולי ביטוח במקרה של אירוע שנובע או קשור, בין היתר, בשימוש בסמים. רבים טוענים כי הכנסת קנאביס וקטמין לדוגמא, תחת אותה מטריה של סמים - חוטאת לאמת, אך הפוליסה נשענת גם על הדין הישראלי, שאינו עושה אבחנה בין סוגי הסמים השונים. את התרעומת על ההחרגה הבעייתית אין להפנות לכיוון חברות הביטוח, אלא לאגף שוק ההון והביטוח במשרד האוצר. סעיפי פוליסת הנסיעות לחו"ל נקבעו על-ידי המפקח על הביטוח. למעשה, החוזה שנחתם בין המבוטח לחברת הביטוח בפוליסת נסיעות לחו"ל כולל סעיף שקובע כי היא מתחייבת לשלם למבוטח עבור הוצאות בגין אירוע שנסיבותיו אינן מוחרגות בפוליסה ובכלל זה עבור הוצאות אשפוז, בדיקות, תרופות וכו' - וכל זאת עד לגבול האחריות הכספי שנקוב בפוליסה. אלא שקיים כאמור פרק שעוסק באותם מקרים שבהם החברה פטורה מאחריותה.
במקרה הגרוע אותו מטייל יממן מכיסו מספר ימים של שהות בבית החולים. זו לא מכה ממנה לא ניתן להתאושש
נכון, מרבית המטיילים לא יתדרדרו לתהום פיננסית אם יאלצו להוציא באופן פתאומי אלפי דולרים, אבל הבעיה היא כי בלא מעט מקרים, סיבוך רפואי בנסיבות כאלו מצריך גם הטסה רפואית. כאן כבר מדובר על 'אופרה' אחרת לגמרי – העלות להטסה מגיעה בקלילות לעשרות אלפי דולרים.
ומה הדין לגבי מדינות בהן מותר לעשן קנאביס לצורכי פנאי?
גם במקרה כזה, חברת הביטוח תסרב לשלם תגמולי ביטוח ולהכיר באחריותה מהטעם הפשוט: הפוליסה, כאמור, כפופה לדין הישראלי ולא לדין המקומי במדינה בה שוהה המטייל.
אם מדובר על דין מקומי, במקרה שבו יידרש המשך אשפוז במוסדות שיקום ייעודיים בישראל – האם חברת הביטוח תשלם על כך? כל שכן אם נרכשה הרחבה להמשך טיפול רפואי בארץ
לצערי התשובה היא שלילית. אף אם נרכשה הרחבה כזו, הסעיף האמור מעלה, שמחריג כיסוי ביטוחי בעקבות שימוש בסמים, רלוונטי גם להמשך הטיפול בישראל. לפיכך, עלות כפר האיזון לדוגמא, שמגיעה גם היא לעשרות אלפי שקלים, תמומן מכיסו של המבוטח בלבד.
ואם המבוטח נפגע בתאונת דרכים והתברר כי הוא נטל סמים, הרי במקרה כזה, לא צריכה להיות בעיה
נכון, לכאורה לא צריכה להיות בעיה היות ותאונת דרכים מהווה אירוע שמכוסה על פי תנאי הפוליסה ובמקרה של פציעה שהצריכה אשפוז – חברת הביטוח תישא בעלויות. הבעיה היא שאם יתברר כי בדמו של המבוטח יש תוצרי פירוק של סם כזה או אחר, אף של סם קל, היא רשאית להתנער מאחריותה, מכוח ההסבר שפרטנו מעלה.
*הכותב הוא עורך-דין המומחה לדיני ביטוח ממשרד צבי יעקובוביץ' ושות'