עד לפני קצת יותר מעשור - נהגו מתנגדי הקנאביס להשוות אותו להירואין. "אין סמים קלים, כל הסמים קשים!" הצהירו בזמנו בידענות ובנחישות אנשי הרשות למלחמה בסמים. הפוליטיקאים, במקום לחקור בנושא, העדיפו לעשות "גזור והדבק" לדף המסרים של הרשות. כך למשל, השר לביטחון פנים לשעבר, יצחק אהרונוביץ', הצהיר, בפאנל בחירות בשנת 2009:
"מריחואנה וחשיש זה לא סמים קלים רבותי!".
הפעם הסכמתי איתו והערתי, "זה תרופה".
אולם לא לכך התכוון כבוד השר, אשר מיד הבהיר: "זה סמים קשים ואני אומר לכם לא להתעסק בדברים האלה". זו הייתה הדעה הרווחת בזמנו: "אין סמים קלים, מריחואנה והירואין זה אותו הדבר".

כיום, הצמח "התקדם". במקום להשוות אותו להירואין, משווים אותו לאלכוהול. אני לא יכול לחשוב על שני חומרים שהשפעתם כל כך מנוגדת. האלכוהול מעורר, מוריד חסמים ומעורר התנהגות גסה ואלימה. כולנו נתקלנו בשיכור שמקיא את נשמתו, או מנבל את פיו ונוהג באלימות כלפי סביבתו. הקנאביס (מריחואנה) לעומתו, מרגיע, מגביר חברותיות, חמלה ואיכפתיות. אם יש סקאלה שהאלכוהול נמצא בקצה האחד שלה, הקנאביס נמצא מן הסתם בקצה השני. קנאביס זה מתוק, אלכוהול זה חריף. האם אפשר לשים את שניהם באותה קטגוריה?

הפסיכיאטר ד"ר אהרון פלשמן הסביר בראיון שערכתי איתו בשנת 2009. "אלכוהול הרבה יותר מסוכן, הרבה יותר מסוכן לנהיגה מאשר קנאביס. אלכוהול משפיע על השיפוט ונותן לאנשים את ההרגשה שהם יכולים לנהוג ורוצים לנהוג מהר, כשהם ממש לא יכולים לשלוט - ואלה הן לא תופעות של קנאביס".

שימו לב להבדלים בהשפעה על הנהיגה בצריכת אלכוהול לעומת קנאביס:
נהג ששתה יותר מידי אלכוהול ינהג בצורה תחרותית עם סף גירוי נמוך. במקום להאט לפני הצומת ולתת זכות קדימה למי שמגיע, הוא יגביר את המהירות ויחצה את הצומת, תוך כדי סיכון עצמי וסיכון הזולת. נהג שעישן יותר מידי קנאביס, לעומתו, לא רק שיאט לפני שיחצה את הצומת, הוא אף יאט לפני שיגיע אליה. לו רק כדי לבדוק שאין ניידת משטרה שאורבת לו מעבר לכביש.

אינני כותב זאת מתוך רחשי ליבי או על סמך 43 שנות ההתנסות האישית שלי עם הצמח. אני כותב זאת על סמך מחקרים רבים. כמו למשל, המחקר שנערך באוניברסיטת לימבורג בהולנד, בהזמנתו של משרד התחבורה האמריקאי ופורסם בשנת 1993. הוא בדק את השפעת הקנאביס על כישורי הנהיגה של הנבדקים, בכבישים עירוניים ובינעירוניים ומצא כי הנבדקים היו מודעים לירידה בכישוריהם הקוגניטיבים ופיצו על כך בנהיגה יותר איטית וזהירה. "כתוצאה מכך, ההשפעה של THC (החומר הפעיל בקנאביס) על כישורי הנהיגה היא יחסית קטנה", מסכם המחקר.

המציאות בישראל, אגב, מגבה את המחקר. למרות שישנם קרוב ל 90,000 בעלי רישיונות לקנאביס רפואי אשר מרביתם נוהגים ברכבם מדי יום, לא נרשמה עליה במספר תאונות הדרכים כפי שחששו מתנגדי הלגליזציה. הסיבה לכך היא שבניגוד לאדם שנמצא תחת השפעת אלכוהול, אדם שנמצא תחת השפעה חזקה מדי של קנאביס,. פשוט לא ירצה לנהוג.

בשנת 2011 צהלו מתנגדי הלגליזציה: "אפילו המשטרה ממליצה לשלול את רישיון הנהיגה של משתמשי הקנאביס הרפואי", הם טענו ונופפו בכותרת ב- Mako. מתברר כי משטרת ישראל המליצה לשלול את רישיון הנהיגה של משתמשי הקנאביס הרפואי, לא משום שהם היו מעורבים בתאונות דרכים כלשהן, או כי הם נוהגים בצורה בלתי אחראית ולא זהירה שמסכנת את עצמם ואת הסביבה, אלא "כאמצעי הרתעה מפני השגת אישורים שלא לצורך לשימוש בסם". במילים אחרות, להעניש את כל ציבור החולים שמטופלים בקנאביס רפואי ולשלול מהם את הזכות הבסיסית להתנייד. וכל זאת, כדי להרתיע מתחזים. למזלנו, המלצת המשטרה לענישה קולקטיבית של ציבור החולים לצורך התרעת מתחזים לא מומשה, אולם המשטרה הקפידה להגיש כתבי אישום על נהיגה בשכרות נגד צרכני קנאביס, גם כאשר היה מדובר בנהגים בעלי אישור רפואי.

על פי החוק, חל איסור נהיגה כל עוד ישנם שרידי סם בדמו של הנבדק. המחוקק התכוון, מן הסתם, שאיסור הנהיגה יחול כל עוד האדם נמצא תחת השפעת הסם, שזה הגיוני. אניח הנחה פרועה, שהמחוקק לא עישן קנאביס מימיו, שכן הוא לא ידע שבעוד שהשפעת הקנאביס פגה תוך מקסימום שלוש שעות, שרידיו נותרים בדם כחודש ימים ואף יותר. וכך, אדם שביקר באמסטרדם, עישן שם קנאביס ושבועיים לאחר שחזר לארץ נעצר על ידי המשטרה לצורך בדיקת סמים – באופן אבסורדי, הבדיקה תמצא חיובית ויוגש נגדו כתב אישום על נהיגה בשכרות למרות שהשפעת הקנאביס כבר מזמן, מזמן נשכחה.

בנובמבר 2018 יצר אילן ת.שכטר תקדים לאחר שזוכה מאשמת נהיגה בשכרות מאחר והיה ברשותו רישיון רפואי לשימוש בצמח. בהכרעת הדין נימקה כבוד השופטת אסתר טפטה-גרדי:

"מה דינו של נהג הצורך סם קנביס בהיתר משרד הבריאות (קנביס רפואי) ואינו נתון תחת השפעת סמים בזמן נהיגה? ומה דינו של אדם שהוגש נגדו אישום בעוון נהיגה תחת השפעת סמים?
התשובה החד משמעית היא כי על פי המצב המשפטי הנהוג כיום, יש לבטל האישום נגדו בגין עבירה זו, מחמת טענת הגנה מן הצדק... לפיכך, החלטתי לבטל את כתב האישום... אני ערה כי החלטתי משפיעה למעשה על כלל משתמשי הקנאביס הרפואי. אולם אם סבורה המדינה אחרת, כל שצריכה הוא לשנות את החקיקה... כל עוד לא עשו זאת, הרי מסקנתי תעמוד בעינה"
(פל"א 5064-11-15 בבית משפט השלום לתעבורה בעכו).

לאחר שערעור המדינה לבית המשפט המחוזי נדחה, הגישה המדינה ערעור לבית המשפט העליון אולם יומיים לפני שתוכנן להישמע הערעור, ב- 15 לספטמבר 2020, הודיעה המדינה כי היא חוזרת בה וההחלטה לזכות את אילן הפכה לתקדים משפטי. בעקבות כך, פורסם בעיתון כלכליסט כי המשטרה תפסיק לתת דוחות למשתמשי קנאביס רפואי על נהיגה בהשפעת סמים.
אין זה אומר שמעתה מותר וכדאי לנהוג כשעשן מתקתק אופף את האוטו. בין אם המשטרה תתן דוחות ובין אם לאו, מי שמרגיש שהקנאביס פוגם בכישורי הנהיגה שלו, מוטב לו שיזמין מונית!

ומה המצב באירופה? בעוד שאצלנו שולטת אי הבהירות, באירופה המצב דווקא ברור למדי - אסור לנהוג תחת השפעת קנאביס.
בגרמניה - נהיגה תחת השפעת קנאביס תגרום לשלילת רישיון הנהיגה שלך למשל שלושה חודשים, וכן קנס כספי בסך 500 אירו.
בבלגיה - שלילת רישיון הנהיגה לחודש אחד לפחות, וקנס כספי שינוע בין 1600 עד 16.000 אירו. בנוסף, רשאי בית המשפט לשלול את רישיון הנהיגה שלך לעד חמש שנים.
באנגליה - שלילת רישיון נהיגה למשך שנה וקנס כספי עד 5000 פאונד.
בצרפת - שלילת רישיון נהיגה לעד שלוש שנים וקנס מירבי בסך 4500 אירו.
באיטליה - קנס כספי של עד 6000 אירו וכן עונש מאסר של עד שנה אחת.
בהולנד - קנס כספי בסך 850 אירו ושלילת רישיון למשך מספר חודשים.

כיצד ניתן לזהות מכונית שהנוהג בה צרך כנראה מספר שאיפות יותר מידי?
- אם אין כמעט תנועה בכביש המהיר ובכל זאת הנהג לא עובר את ה 50 קמ"ש.
- אם הנהג עושה סיבוב שלישי בכיכר ועדיין לא החליט באיזה יציאה לצאת.
- אם הנהג נוהג באדיבות יתר, מעניק זכות קדימה גם למי שלא מגיע, מאפשר למכוניות להשתלב בתנועה מבלי להתעצבן או לצפור.

איך אפשר בכל זאת לבדוק את כשירות הנהיגה של צרכני הקנאביס?
חשוב להבין שעצם הנוכחות של שרידי קנאביס בדם, בשתן או ברוק איננה מצדיקה ענישה אוטומטית ובודאי שלא שלילת רישיון. רוב רובם של משתמשי הקנאביס הרפואי נוהגים בעצמם והם אינם מהווים שום סכנה - לא לעצמם ולא לסביבה. לכן, הדרך האמינה ביותר לבדיקת כשירותו של נהג היא "בדיקת המאפיינים" המפורסמת, אותה נוהגים לעשות למי שחשוד בנהיגה בשכרות:
אם הנהג מסוגל ללכת על קו ישר ולעבור בהצלחה את יתר המבחנים של בדיקת המאפיינים, הרי שאין שום סיבה לנקוט נגדו בהליכי ענישה כלשהם.

שלומי סנדק הינו יועץ בכיר "עץ הדעת" המרכז לקנאביס רפואי