מי מפחד מיין אדום? כל הסיבות לשתות חצי יבש

בשנים האחרונות, המשקה שנתפס חזק אצל הדור הצעיר (כן, מילניאלים, אנחנו מסתכלים עליכם) ולמעשה זה שמכניס אותם לעולם היין הוא יין גוורצטרמינר, או בקיצור- גוורץ. למה? זה פשוט: הוא מתוק, הוא קליל, הוא מרענן והוא בעיקר לא נתפס כמאיים כמו יינות אחרים. מה שאתם כנראה לא יודעים זה שהתכונות הללו לא שייכות רק ליין הלבן, אלא הן קיימות גם ביינות אדומים רבים- בעיקר ביין אדום חצי יבש.

אז אם בא לכם לגוון, לחדש ובעיקר לקחת צעד אחד קדימה ברמת המומחיות בעולם היין, תכירו את סגל חצי יבש. ענבי היין נבצרו בשיא בשלותם מכרמי היקב באזור שפלת יהודה. הוא מורכב מבלנד של מרלו, ארגמן ופטיט סירה. לא נחפור יותר מדי בתהליכי ההכנה אבל רק נציין שהיין תסס במכלי נירוסטה בטמפרטורה מבוקרת ובגרסה חדשה זו, בוקבק כ"חצי יבש" והוא בעל מתיקות מעודנת ופירותי במיוחד ובדיוק כמו יינות לבנים- מומלץ להגיש אותו צונן.

בעולם, יינות אדומים חצי יבשים מוכרים ואהובים מאוד. בישראל התחום נמצא עוד בחיתולים והקהל המקומי רק מתחיל להתיידד איתם, אבל אל דאגה- זה הולך להיגמר בחברות אמיצה. מדובר ביין אדום מתקתק ומעודן, נעים ומרענן. עם אופי פירותי, מבנה קליל וארומות של פירות אדומים, הוא מצד אחד איכותי - ומצד שני קל וכיפי לשתייה.

רק נעשה לכם סדר עם המונחים "יבש" ו"חצי יבש", זה בעיקר מתייחס לרמת המתיקות של המשקה. יין שבו כל סוכר הענבים הומר לאלכוהול נחשב ל״יבש״; יין שבו נשארה קצת מהמתיקות המקורית נקרא ״חצי יבש״. גם יינות יבשים יכולים להתגלות במבחן הטעימה כמתקתקים, מכל מיני סיבות - למשל בשלות יתר של הענבים מהם הם הופקו, או יישון בחביות אלון שהוסיפו לטעם רמז של קרמל.

יינות חצי יבשים בדרך כלל לא מיושנים בחביות, ולכן יישון בכלל לא משחק תפקיד בבחירה שלהם - אם כבר, להפך: כדאי לקנות את היין הטרי ביותר. הבציר החדש מגיע לחנויות באביב, וזו עוד סיבה לקנות סגל אדום חצי יבש עכשיו. בכלל, תנאי אקלים כמו של הקיץ הישראלי לא מתאימים ליין אדום עשיר, אלא ליין חצי יבש קליל ומתקתק - ואם הוא מוגש צונן, זה בכלל תענוג. מאותה סיבה, אגב, זה היין היחיד שמתאים לאוכל חריף או מתובל - באופן כללי ניתן לומר שהוא בחירה טובה ממש בכל מצב, מאירוע משפחתי ועד ישיבה עם חברים.