מהפורומים של רדיט לסט לצד דיפלו
ב-26 במרץ 2009, הדיג'יי המצליח ליידבק לוק קיים מסיבה במסגרת הליין האגדי שלו - "Super You&Me" במיאמי. לצד שמות מוכרים כמו דיפלו, החליט ליידבק לוק לתת הזדמנות לאביצ'י, אז דיג'יי אלמוני, שזכה לפופולריות רבה בפורומים של רדיט.
אביצ'י סיפק את הסחורה עם סט נהדר וזכה להתעניינות גדולה בסצנה האלקטרונית עד שקיבל ספוט קבוע כמופע החימום של ברזידנסי (ליין קבוע) של טייסטו האגדי. השאר כאמור, היסטוריה.
הלהיט הראשון
ב-14 לאפריל 2010 שחרר אביצ'י (תחת השם טים ברג) את "Seek Bromance", שהפך כמעט באופן מיידי להמנון האוס. מהר מאוד, חובבי המוזיקה האלקטרונית התאהבו במלודיות המרימות והסגנון הייחודי של השבדי.
השיר כיכב בטופ 20 בשלל מצעדי פזמונים באירופה, קטף את המקום הראשון במצעד שירי הדאנס של הבילבורד והיווה את פריצת הדרך של אביצ'י בדרכו להפוך ממפיק מוכר בסצנה האלקטרונית לתופעה עולמית.
"LE7ELS"
ב-28 לאוקטובר 2011, שחרר אביצ'י את "Levels", שהפך לא רק לטראק הכי מוערך שלו אלא גם לאחד המנונים הכי גדולים של המוזיקה האלקטרונית מאז ומעולם ולטראק שמזוהה יותר מכל עם העלייה המטאורית של ז'אנר ה-EDM בתחילת העשור הקודם.
הסימפול הגאוני של "Something's Got a Hold On Me" של אטה ג'יימס בשילוב עם המלודיה המדהימה והדרופ האדיר יוצרים טראק נצחי, שהגדיר את הז'אנר כולו, השפיע על אינספור אמנים והפך את אביצ'י באופן מיידי לשם הכי מבוקש בפסטיבלים אלקטרוניים בכל העולם.
הכבוד שקיבל ממלכת הפופ
ב-2012 אורחי פסטיבל אולטרה מיאמי, הפסטיבל האלקטרוני החשוב ביותר בארה"ב, זכו לראות את האחת והיחידה מדונה מגיעה כדי להרים להם.
אחרי תקרית שערורייתית בה שאלה את הקהל אם הם ראו את מולי (כינוי לאקסטזי) ואחרי שהרימה לעצמה על כך שתמיד נתנה מקום בשירים שלה למוזיקה אלקטרונית, מדונה התפנתה להציג את אביצ'י לקהל ואף הצטרפה אליו לעמדה לתחילת הסט, שנחשב בעיני רבים לטוב ביותר בקריירה המפוארת של אביצ'י.
האמת שלו
שנה לאחר מכן באולטרה 2013, אביצ'י החליט להשמיע במהלך הסט שלו את "True", אלבומו הראשון, בהשמעת בכורה. אותו אלבום כלל סאונד שונה ומתוחכם יותר מזה שמעריציו של אביצ'י הכירו עד אז, עם הרבה מאוד השפעות של פופ, קאנטרי ופולק.
הסט גרר ביקורות שלילות נגד הדיג'יי השבדי מהקהל, שלא אהב את זה שהוא נותן סט שונה וניסיוני באחת הבמות הכי גדולות שיש למוזיקה אלקטרונית להציע. הביקורות גרמה לאביצ'י לשחרר הצהרה רשמית, בה כתב: "כמו תמיד, חתרתי לעשות משהו כיפי ושונה. האלבום הזה אמור להראות את האפשרויות הבלתי מוגבלות של האוס בפרט ומוזיקה אלקטרונית בכלל. בקרוב, כולם יראו על מה מדובר".
כשהאלבום יצא הוא מיד זכה להצלחה אדירה והוליד להיטי ענק כמו "Hey Brother", "Addicted To You" וגם את הלהיט הגדול ביותר של אביצ'י שכבש מצעדים ברחבי העולם, הפך לשיר הכי מצליח של אביצ'י ולאחד הלהיטים הכי גדולים של העשור שעבר.
הפרישה
ב-29 במרץ 2016, הודיע אביצ'י דרך הרשתות החברתיות במכתב פתוח למעריצים כי אחרי שיסיים את סיבוב ההופעות שלו שהיה בעיצומו, לא יופיע יותר. "הדרך שלי הייתה מלאה בהצלחה אבל היו בה גם מהמורות. התבגרתי בזמן שצמחתי כאמן, למדתי להכיר את עצמי יותר טוב ולהבין שיש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות עם החיים שלי. אני מתעניין מאוד בתחומים שונים אבל יש כל כך מעט זמן לחקור אותם".
"לפני שבועיים, לקחתי את הזמן לטייל בארצות הברית עם החברים והצוות שלי, רק כדי להתבונן ולחשוב על דברים בדרך חדשה. זה ממש עזר לי להבין שאני צריך לעשות את השינוי שאני נאבק איתו בזמן האחרון. הבחירות שלי והקריירה שלי אף פעם לא היו מונעות מדברים חומריים, למרות שאני אסיר תודה על כל ההזדמנויות והמותרות שההצלחה שלי איפשרה לי. אני יודע שאני בר מזל להיות מסוגל לטייל בכל העולם ולהופיע, אבל נותר לי מעט מדי זמן כדי לחיות כמו אדם אמיתי".
בדיעבד, ההחלטה של אביצ'י לפרוש הייתה נכונה. לוח הזמנים הבלתי אפשרי שלו הוליד שדים ובעיות בריאותיות אחרות ופרישה מטורים הייתה הדרך היחידה להתמודד איתם. לצערנו, אותה פרישה לא הצליחה להציל את אביצ'י מעצמו, ושנתיים לאחר מכן הוא הוא שם קץ לחייו והשאיר מיליוני מעריצי ברחבי העולם המומים וכואבים, אך גם אסירי תודה על המוזיקה האדירה שלו, שתישאר איתנו לנצח.