אם יצא לכם ליהנות בשנים האחרונות מחיי הלילה בראשון לציון, סביר להניח שאתם מכירים את דיג'יי מייקל מרמלשטיין. הדיג'יי בן ה-28 נחשב כבר שנים לדיג'יי המוביל בעיר ולמרות לא מעט פלירטוטים עם תל אביב, הוא מעיד שראשון הייתה ונשארה האהבה הגדולה שלו.
"בתור ילד, הייתי עושה מסיבות בבית במרתף ומזמין חברים", מספר מייקל על תחילת הדרך. "בגיל 13, עברנו מראשון לציון לנס ציונה ובבניין שעברנו אליו, היו דיג'ייז שניגנו בחתונות. אחי יצר איתם קשר וסיפר להם עליי. הם יצרו איתי קשר ואמרו שהם צריכים מישהו שיעזור להם עם הציוד ועל הדרך, הם ילמדו אותו את העבודה".
איך משלבים בגיל כל כך צעיר עבודה בשעות הלילה עם לימודים?
"מאוד אהבתי את המוזיקה, אני יכול להעיד על עצמי שהייתי תלמד בסדר. לא בטופ, אבל כן הייתי מתמיד ויש לי בגרות מלאה. נתתי את כל כולי למוזיקה מתוך אהבה".
בגיל 14 הוא כבר ידע לתקלט ברמה טובה ויצר קשרים טובים עם אנשי חיי לילה – מה שהוביל לקבלת ההזדמנות הראשונה שלו – במועדון הטיימאאוט. "הייתי בן 14 והוזמנתי לנגן, המפיק אמר לי 'יש לך חצי שעה'. אני לא אשכח את הערב הזה בחיים".
כולנו יודעים מה הולך במועדונים וחתונות עם סמים ואלכוהול. איך מצליחים לא ליפול למקומות האלה בגיל צעיר?
"כשהתחלתי לנגן, סמים היו יותר מחתרתיים בחיי הלילה – אבל אני יכול להגיד שכן נחשפתי לזה, אבל נמנעתי מזה. גם היום אני לא מעשן, לא עושה סמים ובקושי שותה אלכוהול. יש לי המון אחריות על הכתפיים".
"ראשון לציון נמצאת היום במקום השני בחיי הלילה"
כשהחל לנגן במועדונים בראשון לציון, העיר הייתה רחוקה מלהיות מה שהיא היום בכל מה שקשור לחיי לילה. "אני גדלתי בראשון לציון, היום היא נמצאת במקום השני אחרי תל אביב בחיי הלילה, וגם פעם היו פה חיי לילה מטורפים, אבל זה היה אחר".
מה היה שונה?
"כל מי שהיה מגיע למועדון בעיר זה רק אנשים מראשון לציון וקצת מהערים מסביב, לא היו מגיעים מכל הארץ כמו היום. השלטר היה המקום הראשון שהביא אנשים מחוץ לעיר וזה התפתח עם המקומות שנפתחו על החוף כמו מילה והקיבוץ".
עוד לפני שהיה בן 18, קיבל מייקל הצעות לנגן גם במקומות נחשבים בתל אביב, אבל הוא לא מיהר להתפתות לזוהר וליוקרה של העיר הגדולה. "היה לי פה את הכול. הגעתי למקום שאני די מחזיק את העיר מבחינת הדיג'ייז והמועדונים. העדפתי להיות הדיג'יי המוביל בראשון מאשר להתחרות במאות דיג'ייז בתל אביב. ראשון זה הבית והלב שלי, ותמיד קיבלתי כאן אהבה גדולה מהקהל".
עד כמה הדזרט שינה את חיי הלילה בראשון?
"לחלוטין, זה משהו אחר לגמרי. בנו כאן מגה קלאב שלא נופל ממקומות נחשבים באיביזה".
למרות ההצלחה הגדולה של הדזרט, ראשון לציון עדיין לא עומדת בשורה אחת עם תל אביב בחיי הלילה. מה בעצם חסר לה?
"עם השנים מבלים פה יותר אנשים שבאים מחוץ לראשון כי זו עיר שנותנת את כל המענה, הם יכולים לקבל את כל מה שצריך – ברים, מסעדות, קולנוע ומועדונים. אני חושב שלמרות השינויים פה, ראשון לציון, בניגוד לתל אביב, היא עדיין עיר של משפחות. כן יש פה יותר צעירים מפעם, אבל ההתאמה של העיר לשינוי הדמוגרפי זה תהליך שלוקח זמן".
הדיג'יי הוותיק החמיא גם לראש העיר הנוכחי של ראשון לציון, רז קינסטליך. "אין ספק שהוא שינה את העיר, היא הרבה יותר צעירה כיום. הוא תמך מאוד בהקמה של הדזרט, בהקמת אזורי בילוי בעיר וגם העלה את כמות האירועים העירוניים כמו מסיבת הרחוב".
מייקל התייחס גם לתדמית ה"ערסים" שעדיין דבוקה לראשון. "אין אצלי דבר כזה ערסים או לא ערסים, אני יכול לנגן סט שהוא יותר מזרחית לאנשים שאוהבים מועבטים, ואני יכול לנגן גם יותר מיינסטרים ויציאות מגניבות לכאלה שמעדיפים סט בסגנון הזה. זו סטיגמה לא נכונה, ראשון פתוחה לכולם".
אתה חושב שהסטיגמה הזו לגבי העיר לא נכונה?
"ממש לא, יש בראשון בליינים מכל הסגנונות. יש קהל שמגיע ונהנה מבקבוקי אלכוהול על שולחן ויש כאלה שבאים יותר בשביל המוזיקה והריקודים. יש מקום לכל אחד לבטא את האהבה שלו לחיי לילה איך שהוא רוצה".
ובכל זאת, לא הרבה בליינים מתל אביב והשרון מגיעים לפה.
"אני חושב שהם מפסידים, כי יש פה דברים מדהימים. לדזרט הגיעו דיג'ייז מהטופ העולמי וראפרים מובילים. עשו פה משהו ברמה של חו"ל וחבל שאנשים ננעלו על הסטיגמה הזו. שיבואו, יראו וישפטו בעצמם".
"חושב להקים חברה משלי לדיג'ייז ואירועים"
עם השנים, החל לצבור מייקל שם בתל אביב וניגן בדרך קבע במקומות נחשבים ביניהם הרובי, השלוותא וקנטה, וגם באירועי ענק, ביניהם ההופעה של ג'ניפר לופז בפארק הירקון ."הקהל התל אביבי שונה. כשהגעתי מראשון ראיתי אנשים שמתלבשים אחרת ומביאים וייב אחר".
בחמש השנים האחרונות, מייקל מתפקד גם כדיג'יי של המכללה למנהל, והוא טוען שקהל הסטודנטים מחפש משהו קצת אחר מבלייני מועדונים טיפוסיים. "סטודנטים מרגישים שהם מגיעים לפסטיבל ולא משנה מה האירוע. פתיחת שנה, פורים או סיום שנה – הכל גבוה יותר, מרים יותר עם הרבה יותר מוזיקת EDM ואווירת טומורולנד".
מייקל מתקלט כבר שנים בחתונות, ולמרות הצעות מפתות מהחברות הגדולות בשוק, הוא החליט לא להיכנס לאף חברה. "יש בזה יתרון גדול", אומר הדיג'יי ומסביר. "אם לחברה אחת נכנס אירוע ושאר הדיג'ייז תפוסים, הם יעבירו את זה לי כי אני ניטרלי וככה יעשו גם החברות האחרות. אני כמובן מפרגן חזרה לכולם".
אתה רואה את עצמך ממשיך להיות דיג'יי לנצח?
"כל עוד אני יכול לעמוד על במה ולשמח אנשים אני אעשה את זה. ולמרות זאת, צריך להיות ריאליים, יש פרק זמן מסוים שדיג'יי יכול לעמוד על במה. אני כן חושב שאפשר להתפרנס בכבוד ולעשות אחלה של כסף, אבל צריך להתנהל איתו נכון ולנתב אותו להשקעות, עסקים ונדל"ן. אני כן חושב להקים חברה לדיג'ייז ואירועים ואני מאמין שזה יקרה בעתיד הקרוב".
לאורך השנים, ניגן מייקל לא מעט בחו"ל כשאחד מרגעי השיא שלו היה סט באירוע של פורבס העולמית באמסטרדם. "כשניגנתי ביעדי צעירים ביוון התחברתי למפיק אירועים בכיר וכשחזרתי לארץ הוא הזמין אותי לנגן באמסטרדם באירוע ה-30 מתחת ל-30 של פורבס".
איך היה לנגן בבמה כזו גדולה?
"זו הייתה חוויה מטורפת. פגשתי שם את אפרוג'ק שהגיע לנאום זכייה אחרי שזכה בפרס של המגזין. יצא לי להחליף איתו כמה מילים, סיפרתי לו שאני מאוד מעריך אותו והצטלמנו. הסט שלי היה באדם טאוור המפורסם והכיל בעיקר מוזיקת EDM אבל גם לא מעט היפ הופ כי היו שם המון אמריקאיים".
ב-2020, היה אמור לנגן לא מעט בחו"ל, בין השאר בקרואטיה, אירועי חברה שונים באירופה ובהמון חתונות, אלא שאז הגיעה הקורונה. את תקופת ההפוגה בין שתי הסגרים, ניצל כדי לנגן לזוגות שכן בחרו להתחתן. "היו אירועים מוצלחים. חלק מהזוגות לקחו את זה למקום טוב, בחרו את האנשים הקרובים שיחגגו איתם ובסופו של דבר היו להם חתונות מטורפות".
מנגד, היו זוגות שוויתרו והחליטו להתחתן בבית כנסת או בבית. אני ניסיתי לעזור להם בכל מה שצריך גם בלי לנגן באירוע כדי שיהיה להם טוב והם יצאו מהיום הזה בחיוך".
"הרבה מפיקים ודיג'ייז החליטו לוותר על חיי הלילה"
איך עברת את הסגר השני?
"האמת? לא יכולתי להכיל אותו. טסתי ליוון ואני לא מתבייש להגיד שזו הייתה סוג של בריחה כי לא יכולנו לעבור שוב את מה שעברנו בסגר הראשון. טסתי לחודש ביוון שהתחיל בכריתים ובמהלכו הצעתי לבת זוגי נישואים".
ואיך יראו חיי הלילה אחרי הקורונה? מייקל חושב שהקורונה יכולה לעשות טוב לחיי הלילה. "בגלל המגפה, הרבה דיג'ייז ומפיקים החליטו לוותר על חיי הלילה אבל מי ששרד את התקופה הקשה הזו, יצליח בגדול אחרי כי יהיו הרבה פחות דיג'ייז".
ומה עם הקהל?
"אני חושב שברגע שיהיה אפשר לקיים מסיבות אנשים יחזרו בהמוניהם למועדונים שכן ישרדו את זה אבל לצערי יהיו לא מעט מועדונים שיסגרו. אנחנו הישראלים נוטים לשכוח מהר דברים ואני מאמין שחיי הלילה יחזרו לגדולתם".