ביום שבת האחרון יצאתי לאירוע הסוגר של שבוע המוזיקה של מלבורן (Melbourne Music Week), שחגג השנה עשור להיווסדו. מדובר בסדרת מסיבות המתקיימות לאורך כל השבוע במספר לוקיישנים מרהיבים. חלק מהמסיבות התקיימו בקתדרלה, מרתף של מוזיאון ואפילו בית חולים לנשים, כשהאירועים הראשיים התקיימו בגני ויקטוריה, הממוקמים ממש ליד התחנה המרכזית של מלבורן.

מלבד הלוקיישן המדהים, ב-MMW השקיעו הרבה מחשבה מאחורי האומנים והאג׳נדה של כל אחד מהערבים. לכל ערב היה קונספט מוזיקלי משלו, שהיווה תצוגה מרהיבה של אמנים מאותו הסגנון והסטייל. לדוגמה, הקונספט המוזיקלי של אחד הערבים היה טכנו מהעתיד, בו התארח האמן האבסטרקטי אנדי סטוט כשהוא נתמך על ידי המפיק הוירטואוז מונולייק, ומספר דיג׳ייז מקומיים. לצערי בערב הזה לא נכחתי (היה סולד אאוט), אבל שמעתי חלק מהסט של מונולייק כשעברתי ליד - וזה נשמע פשוט מטורף. 

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Melbourne Music Week (@melbournemusicweek) on

הקונספט של הערב האחרון היה דיסקו מהחלל. לשם כך הם הביאו את הטובים שבתחום - ניו גינה וסואיצ׳י טרדה, למסיבה שגם היא סולד אאוט. ניו גינה, שניגנו בשנה שעברה בהרצל 16 בתל אביב, הם צמד אמנים איטלקיים עם סאונד אקלקטי, שמשלב דיסקו אירופאי של פעם עם השפעות מודרניות של אסיד, טכנו ודיפ האוס. סואיצ׳י טרדה, שניגן בשנה שעבר ברומנו, הוא מפיק יפני בעל ותק רב, שבכלל התחיל את דרכו בתור מלחין פסי קול למשחקי מחשב. עם השנים, הוא פיתח לעצמו אדפטציה לקלאב, והיום הוא מסתובב ברחבי העולם עם מופע לייב משובח. לצידם ניגנו אחת מהדיג׳ייז הידועות בחיי הלילה של מלבורן - דיג׳יי ג׳נט, ועוד קולקטיב מעניין ששילב ג׳אז עם אינדי והאוס. 

מהרגע שנכנסים למתחם המסקרן של המסיבה, כבר מרגישים במקום אחר, מנותק מהסביבה. הרבה מזה בזכות העיצוב המרשים, עם פיזור של מבנים דמויי קוביות שמשנים צבעים ואורות. בנוסף, מערכת הסאונד הייתה פשוט יוצאת מן הכלל, ובזכותה כל טראק וטראק שהתנגן במסיבה קיבל חיים משלו.

אחרי שג׳נט הפציצה עם טיונים אקזוטיים מכל קצוות העולם, ניו גינה עלו ועשו את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב - לנגן מוזיקה שמחה. עם מגוון רחב של טראקים איטלקיים, ניו גינה ידעו היטב איך להוביל את הקהל לעולם שלהם, וליצור אווירה מרגשת וכיפית. אני מסתכל ימינה ושמאלה, אין אף אחד שלא קורן מאושר - אנשים לא מפסיקים לחייך. עם כל העניין שטכנו זה הז׳אנר הכי גדול במוזיקה האלקטרונית, אין על העוצמה של דיסקו ליצור אושר בקרב הקהל. 

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Melbourne Music Week (@melbournemusicweek) on

הקהל שאג מהתרגשות כשניו גינה סיימו עם קאבר דאב רגאיי ל״Staying Alive" של הבי ג׳יז, ואחריהם עלה סואיצ׳י טרדה. אין שום צל של ספק, מדובר בחתיכת מקצוען. עם סט בנוי מראש שעליו הוא מאלתר עם סינתים ואפקטים למיניהם, הלייב של טרדה הוא מאסטרקלאס של עיצוב סאונד וניתוב קהל. המתכון שלו הוא פשוט - הוא לוקח שירי האוס שהוא יצר בעצמו, המורכבים מ-4 או 5 אלמנטים מקסימום, מפרק אותם לגורמים, ואז לאט לאט מתיך את כל האלמנטים יחדיו. בזכות מערכת הסאונד המשוגעת, הטראקים של טרדה נשמעו עשירים במיוחד, והויזואליזציות שמסביב לגמרי השלימו את החוויה.

תוך כדי שאני כותב שורות אלה אני מרגיש צמרמורת קלה, רק מלחשוב על כמה מיוחד הערב הזה היה. שילוב משכר של אמנים מהשורה הראשונה, קהל איכותי, מערכת סאונד מטמטמת ולוקיישן מרהיב, ענו על כל הציפיות שהיו לי לפני שהלכתי. MMW מתקיים באמצעות שיתוף פעולה של המון גורמים מקצועיים שונים (כולל המועצה המקומית), שמנצלים את הכוח והידע שניתן להם במטרה להביא משהו יוצא דופן. אז אם יש משהו שהשבוע הזה יכול להוכיח, זה שלעבוד לפי הספר ולהביא את הטוב ביותר, לגמרי ישתלם.