שוער: קספר שמייכל (דנמרק) - השוער הדני היה כנראה השחקן עם הכי מעט מזל בערב הדרמטי בניז'ני. הוא עצר את הפנדל בדקה ה-116 של לוקה מודריץ' (אחת מ-5 עצירות בכל 120 הדקות) ושלח את הסקנדינבים לנסות את מזלם בפנדלים. גם שם הוא נתן הצגה, כשאבא פיטר דוחף ביציע, בעודו עוצר עוד שני פנדלים, אבל הכדורגל יכול להיות משחק אכזרי. אחרי קמפיין מעולה ולאחר שחבריו איכזבו מהנקודה הלבנה, שמייכל הודח.
מגן ימני: בנז'מן פבאר (צרפת) - עד לפני 10 חודשים, אף אחד בצרפת כמעט לא הכיר את הבחור הצעיר ששיחק בעונה האחרונה בשטוטגרט. אבל היום אין אוהד טריקולור אחד שלא התרגש מהשער הנפלא שכבש מול ארגנטינה - עם בעיטת יעף. מועמד מוביל לשער הטורניר. התגלית של המונדיאל גם השכיח את העובדה שג'יבריל סידיבה הגיע לטורניר כמגן הבכיר.
בלם: טיאגו סילבה (ברזיל) - איזה רנסאנס חווה הבלם של פ.ס.ז' בנבחרת. האיש שלא היה ב-7:1 מול גרמניה לפני ארבע שנים, עבר תקופה לא פשוטה ולטורניר הזה לא היה אמור בכלל להיות בהרכב. אבל טיטה העדיף אותו על חשבון מרקיניוס ושיתוף הפעולה עם מיראנדה פשוט מוכיח את עצמו. מול מקסיקו הוא היה בלתי עביר והקפטן הוא אחת הסיבות המרכזיות לעובדה שברזיל ספגה רק שער אחד בטורניר
בלם: דייגו גודין (אורוגוואי) - שקט, בטוח בעצמו ולא מרבה לטעות. הבלם של אתלטיקו מדריד הוא העוגן במרכז ההגנה של אורוגוואי, שספגה אומנם מכדור קרן (אחרי שגודין בעצמו איבד את פפה), אבל הצליחה לעמוד בצורה מעוררת כבוד מול הלחץ של אלופת אירופה. גודין הוא מעוז ההגנה של הסלסטה ואולי השחקן היציב ביותר בטורניר. צרפת תהיה הקורבן הבא שלו?
מגן שמאלי: לוקאס הרננדס (צרפת) - בתחילת הטורניר, המגן העולה של אתלטיקו, כלל לא היה אמור לפתוח בהרכב של הטריקולור. אבל בנז'מן מנדי התקשה לחזור לעצמו אחרי הפציעה הארוכה ולוקאס תפס את המקום בשתי ידיים. המגן השמאלי שרף את המגרש בקאזאן ונתן מחצית שניה מעולה עם בישול גדול לפבאר ובנוסף היה מעורב ישיר בשער השלישי שכבש אמבפה.
קשר: נאסר שאדלי (בלגיה) - הקשר שיכול לשחק בכמה תפקידים עלה בדקה ה-65 כאשר בלגיה היתה בפיגור שני שערים ושינה לגמרי (יחד עם מרוואן פלאיני) את פני הדברים. רוב העונה השחקן של ווסט ברומיץ' היה פצוע, אבל כשהוא בריא אין ספק שיש לו מקום בהרכב הבלגי. נתן משחק נפלא על הקו (בניגוד ליאניק קראסקו שהיה חלש) וקינח עם שער הניצחון הסופר דרמטי בדקה ה-95.
קשר מרכזי: טאקשי אינוי (יפן) - היפנים עפים הביתה אחרי כאב לב גדול, למרות שנתנו משחק אטרקטיבי מול בלגיה והוליכו כבר בשני שערים. אחת התגליות בטורניר הוא ללא ספק טאקשי אינוי, שעבר הקיץ מאייבאר לבטיס מהליגה הספרדית. הקשר השמאלי נתן יופי של טורניר ובמשחק עצמו היה פעלתן ואיים הרבה על השער. בעיטה אחת שלו מרחוק גם הכניעה את טיבו קורטואה.
קשר התקפי: וויליאן (ברזיל) - צריך לומר את האמת. וויליאן פתח בצורה מגומגמת את הטורניר וכמעט לא הורגש בשלב הבתים. המזל שלו הוא שדוגלאס קוסטה נפצע נגד קוסטה ריקה ולכן הקשר של צ'לסי המשיך בהרכב של טיטה. מול מקסיקו הוא פשוט רקד על המגרש במחצית השניה עם תעתועי גוף, דיריבלים מפחידים ובישול אדיר לניימאר בשער הראשון. וויליאן נכנס לקצב בדיוק בזמן.
חלוץ: ניימאר (ברזיל) - כמו בכל משחק בטורניר הצגה אחת של ניימאר הופכת לצחוק ברשת. אבל אם להתייחס ברצינות, הרי שהפעם השחקן היקר בעולם גם נתן הצגה מבחינה מקצועית. הוא הציג את משחקו הטוב ביותר מול המקסיקנים עם שער ובישול והיה הרבה יותר תכליתי. נראה שהוא כמו כל הנבחרת, משתפר ממשחק למשחק בדיוק ברגע המתאים.
חלוץ: אדינסון קבאני (אורוגוואי) - בשלב הבתים נאבק החלוץ של פ.ס.ז' כמעט 270 דקות עד שמצא את השער הראשון (וגם הוא היה מול שער ריק) שלו בטורניר. מול פורטוגל זה היה מופע מדהים של המטאדור למשך 74 דקות עד כר הדשא בסוצ'י עם צמד נפלא. ראוי להזכיר גם את המאמץ האדיר שתרם קבאני להגנה ובעזרה לקשרים. גם כוכב וגם שחקן קבוצתי.
חלוץ: קיליאן אמבפה (צרפת) - מה עוד אפשר לומר על ילד הפלא שלא נאמר? הצרפתי האחרון שכובש צמד במשחק נוקאאוט מאז זינאדין זידאן (גמר 1998) עשה את זה מול ארגנטינה בשמינית הגמר. הוא סחט גם פנדל ולא הפסיק להטריד את ההגנה האיטית והמסורבלת של האלביסלסטה. זו הייתה כנראה הופעת היחיד המרשימה ביותר משחקן במונדיאל הזה. ציון 10.
ספסל
שוער: דניאל סובאשיץ' (קרואטיה): הצד השני של הדרמה בניז'ני. השוער השלישי בהיסטוריה שעוצר שלושה פנדלים בדו קרב במונדיאלים. בראבו דניאל!
מגן: מריו פרננדס (רוסיה): המגן יליד ברזיל נהנה ממונדיאל פשוט נפלא ונתן משחק הירואי כשעצר את הספרדים.
בלם: איגור איגנשביץ' (רוסיה): הבלם בן ה-39 הוזעק ברגע האחרון לסגל הרוסי ונתן משחק שלו ומלא בביטחון מול הנעת הכדור הלא תכליתית של הספרדים.
בלם: ירי מינה (קולומביה): הבלם של ברצלונה עשה זאת שוב עם שער נגיחה דרמטי בדקה ה-90. זה לא הספיק לקולומביה, אבל זה היה קרוב.
קשר התקפי: אמיל פורסברג (שבדיה): אז נכון, הקשר השבדי לא נתן עד כה טורניר מזהיר בלשון המעטה, אבל נתן את שער הניצחון היקר והעלה את הנבחרת לרבע הגמר.
קשר: מרוואן פלאיני (בלגיה): האיש למשימות מיוחדות עלה במחצית השניה ויחד עם שאדלי הוביל לשינוי ולמהפך מול היפנים עם שער שיוויון בנגיחה. ראש הזהב.
חלוץ: הארי קיין (אנגליה): למען האמת זה היה משחק פושר של קיין. אבל מה אפשר לבקש יותר מחלוץ? הוא גם סחט פנדל וגם הבקיע אותו ב-90 דקות ולאחר מכן פנדל מצויין שלו עזר לאנגלים לנצח בדו קרב.