לה רוחב: ספרד נטשה את עקרונותיה

ואסקס מתאים יותר להתקפות מהירות, אסנסיו היה עוזר לפרוץ את הבונקר (getty) | צילום: ספורט 5

צפו בתקציר (באדיבות כאן 11) >>

לנבחרת ספרד יש את כל הכלים כדי ללכת עד הסוף ולחזור מרוסיה עם גביע העולם בפעם השנייה בהיסטוריה. הטלטלה שעברה הנבחרת לאחר הפיטורים של ז'ולן לופטגי, שהתקבלו 48 שעות לפני פתיחת הטורניר, לא אמורה הייתה לחסל את הסיכויים של הספרדים, אבל המשחק מול איראן הציב כמה סימני שאלה סביב הנבחרת. בעיקר לגבי המאמן החדש פרננדו היירו.

ההצלחה של ספרד תלויה בפעולה שהיא עושה לאחר שהיא מאבדת את הכדור. אם השחקנים שלה מספיק קרובים למיקום שבו אבד את הכדור ויכולים להחזיר אותו תוך שלוש או ארבע שניות, פילוסופית משחק שכל ספרדי גדל עליה, יש לה צ'אנס גדול להצליח בטורניר. אבל כאשר זה לא קורה, היריבה יכולה להרים את הראש וזה מה שעשתה נבחרת איראן, שאיננה נחשבת למעצמת כדורגל ובכל זאת הקשתה מאוד על ספרד.

המשחק הספרדי לא זרם מספיק גם בגלל המערך שבחר היירו לעלות איתו. המאמן החדש העדיף לפתוח עם לוקאס ואסקס. הקשר של ריאל מדריד מתאים להתקפות מהירות, למרות שברור היה שהאיראנים יגנו על השער 20 מטרים ממנו ויצרו צפיפות במרכז ההגנה. מי שיכול היה לעזור לו לפרוץ את הבונקר היה מרקו אסנסיו, שנכנס מאוד מאוחר לכר הדשא.

בנוסף, כולם יודעים שמשחק ההתקפה של ספרד תלוי במידה לא פחותה במגנים שמקבלים חופש בתנועה שלהם קדימה. ג'ורדי אלבה ודני קרבאחל לא היוו פקטור במשחק ההתקפה של הספרדים וראינו קושי אמיתי לפרוץ את הבונקר. אם פורטוגל נתנה יותר שטחים לספרד, איראן הייתה אגוז הרבה יותר קשה לפיצוח מבחינה הגנתית.

זמן טוב לתת לאינייסטה מנוחה (getty) | צילום: ספורט 5

באופן כללי, אני חושב שהלחץ של ספרד לא היה מספיק אינטנסיבי ומתוזמן על שחקני היריבה. הרגשתי את החיסרון של ז'ולן לופטגי במשחק אתמול. גם ברכות ובתיאום של משחק ההגנה וגם בהנעת הכדור הרוחבית. לספרדים היו הרבה מצבים לשחק לעומק, אבל הם התעקשו לשחק עם מסירות קצרות לרגל ובמחצית הראשונה בעטו רק פעם אחת למסגרת. זוהי לא נבחרת לה רוחה, אלא נבחרת "לה רוחב".

היירו חייב לחזור לעבוד על האלמנטים הטקטיים של המשחק באימונים שנשענים על הפילוסופיה של לופטגי. ברגע שאתה קצת מרפה מזה, אתה מקבל על הראש במגרש. אני לא יודע עד כמה היירו, שלא התיימר להיות מאמן, יודע להעביר את המסרים של קודמו וכאן יש סימן שאלה גדול. דבר נוסף, לא אהבתי את העובדה שכל צוות האימון התחלף לאחר עזיבתו של לופטגי, מה שעלול להקשות בהמשך הדרך על ספרד.

מה צריך לעשות לקראת המפגש עם מרוקו? ברמת ההרכב יש לי תחושה שזה זמן טוב לתת מנוחה לאנדרס אינייסטה, שלמרות שמהלך שלו הוביל לשער הניצחון, לא נראה מספיק חד ומדויק כמו שהרגיל אותנו. לדעתי היירו צריך להשתמש בטיאגו אלקנטרה, משום שמדובר בעוד שחקן שמשחק לעומק. בנוסף, כדאי להציב ליד דייגו קוסטה שחקן התקפה (אולי יאגו אספאס או רודריגו) שיהיה קרוב אליו, בדומה לתפקיד ששימש פדרו במונדיאל 2010.

הקרקע בספרד יציבה, גם אחרי פיטוריו של לופטגי (getty) | צילום: ספורט 5

ברמה המנטלית אני לא חושב שהפיטורים של לופטגי צריכים להשפיע לרעה על הנבחרת. בכל מקום אחר כן, אבל בספרד שהשחקנים שלה מכירים אחד את השני מגיל 14-15, יש דרך וקו מנחה לאורך כל השנים הללו. הקרקע בספרד יציבה ואיתנה, כאשר שחקנים כמו סרחיו ראמוס וג'רארד פיקה שמים בצד את היריבות שלהם מריאל מדריד וברצלונה. אף אחד בספרד לא דיבר על פרשת לופטגי והשחקנים משדרים אחדות.

כאשר שחקן מגיע לבוגרים של נבחרת ספרד הוא עובר בדרך את כל האקדמיה של הנבחרות הצעירות, שיטת המשחק וסגנון המשחק מועברים בצורה כל כך ברורה לכל אחד ואחד מהשחקנים בהתאם לתפקידו, כך שהשחקנים מגיעים לנבחרת הבוגרת יודעים בדיוק מה מצופה מהם. בגלל התהליך היסודי הזה הנבחרת הופכת להיות קבוצה מאוד מלוכדת. הוותיקים והמנוסים מקבלים חיזוק בדם צעיר כמו איסקו, טיאגו, קוקה, אסנסיו, ואסקס שגם הם עברו את התהליך.

לכן, אני חושב שלספרד יש את הבסיס להצליח גם במונדיאל הזה, שבו אין משחקים קלים, גם אם זה נראה אחרת על הנייר. היירו צריך להביא את הניסיון וההנהגה שלו, כפי שהראה כשחקן נבחרת וריאל מדריד לפני שני עשורים, אבל אסור לו לזנוח את עקרונות המשחק הספרדי, כפי שנגלו לעינינו מול איראן. ספרד שלו עדיין צריכה ויכולה לשחק הרבה יותר טוב. אל תשכחו שגם ב-2010 זה הלך קשה ונגמר עם הגביע.