בעוד כמה שעות יגיע מונדיאל 2010 לסיומו. חודש חלומי עבור רובנו ומסויט עבור חלקנו נגמר, ונשאלה רק שאלה אחת בלתי פתורה - מי תניף את הגביע? האם תהיה זו חבורת הטוטאל פוטבול הספרדית שתשלים דאבל מדהים, או שמא יהיו אלו ההולנדים החסונים פיזית והחזקים מנטלית.
תזכה מי שתזכה, צפויה לנו מדינה חדשה שתניף גביע עולמי, שמינית סה"כ מאז הוקם המפעל הנפלא הזה, ואצטדיון הסוקר סיטי ביונהסבורג יהיה עד בוודאות לאחד האירועים הספורטיביים הגדולים שידעו שתי המדינות גם יחד. לכל אחת מהנבחרות מגיע הגביע לא פחות מהשניה ולמי שעדיין לא החליט במי לתמוך, הנה כמה סיבות שיעזרו לכם/ן להגיע לשעה תשע וחצי עם אג'נדה ידועה מראש, כי אין דבר יותר גרוע מאשר לעמוד מהצד.
אריאן רובן ההולנדי כבר מצהיר מעל כל במה אפשרית, שכדורגל יפה הוא לא מה שחשוב והתוצאות הן שקובעות. אז אמנם יש צדק מסוים בדבריו, אך חשיבה כמו שלו, ביחד עם מפגנים כמו הבונקריניו של שנה שעברה בהחלט מקשים עלינו לשכנע את האשה שעם כל הכבוד ליום ההולדת של אמא שלה - סופר קלאסיקו יש רק פעמיים בשנה במינימום.
המונדיאל זה חלון הראווה שלנו, זה הזמן שלנו להסביר לכל מי שלא מבין מה אנחנו עושים באזור ה-300 ערבים בשנה מול הטלוויזיה, וצריך לוודא שהמסר יהיה ברור ואיכותי ויחזיק לפחות עד היורו הבא. שלא נגיד מונדיאל.
צ´אבי וסניידר. ראש בראש על הגביע הכי יוקרתי | צילום:
מערכת ONE
תוצאות זה חשוב, אך אם אפילו גרמניה הפנימה שמשתלם לשחק התקפי אז מומלץ שכולם יבינו זאת. כדורגל בסופו של יום משוחק בשביל האוהדים ואנחנו רוצים לראות התקפות וגולים. אם על הדרך יגיעו תארים - אז אדרבה. ובוא לא ניתן לעובדה שהולנד כבשה עד עתה 12 שערים לעומת 7 בלבד של ספרד לבלבל אותנו. זה הוובוזלות.
הולנד - כי צריך לתקן את העוול ההיסטורי
עם כל הכבוד לכדורגל השוטף שברצלונה מפגינה וספרד (שהיא הרי ברצלונה מחוזקת) ממשיכה, הפטנט בטאבו רשום אצל ההולנדים. אחרי שהפסידה פעמיים ברצף בגמר המונדיאל (74 ו-78) פעם למערב גרמניה ופעם לחונטה הארגנטינאית, הגיע הזמן שהכתומים יזכו להניף גביע עולמי.
יוהאן קרויף בגמר הקודם של ההולנדים. עכשיו צריך לתקן (GettyImages) | צילום:
מערכת ONE
אמנם זו לא אותה נבחרת מלהיבה של שנות ה-70, קרויף כבר לא רץ על הדשא והטוטאל פוטבול עשה נוט אטנדינג, אבל היא שווה גביע לא פחות ובספרי ההיסטוריה בסוף כתוב בגדול מי זכה ולא מי היה טוב יותר - כי צדק יש רק בבית משפט.
אם בתחילת המונדיאל הזה נדמה היה שהכוכבים הם אלו שיכתיבו את הטון, הגיעו ההתרסקויות של ארגנטינה ופורטוגל והוכיחו שקבוצתיות עדיין מגיעה רחוק הרבה יותר מפנומן זה או אחר. זה לא שלספרד אין הרבה כוכבים, אבל כשהם מגיעים לנבחרת הם שמים את האגו שלהם בצד ולפני הכול נדמה שהם חברים.
רונאלדו. בנבחרת ספרד יש הרבה כוכבים, לא רק אחד (GettyImages) | צילום:
מערכת ONE
אושר הוא אמיתי רק כאשר אפשר לחלוק אותו, זה כבר ידוע, אבל ספרד היא ההוכחה לכך שגם כאשר סך החלקים הוא נפלא בפני עצמו השלם עדיין יכול לעלות עליו, וטוב שכך. בפרסומות לבירה טחנו לנו את עניין החברים שנים על גבי שנים ועל אף שההאנג אובר האחרון של דל בוסקה היה אי שם בשנות השבעים, אין ספק שבספרד הפנימו את המסר.
ספרד - כי הם באמת עושים את זה בכיף
ספרד היא אכן נבחרת מלהיבה, היא מחזיקה בכדור 99% אחוז מהזמן ולמעשה גורמת לכל יריבה להיראות לעתים חסרת אונים. תשאלו את יואכים לב. אבל כמה אפשר לראות את אותם שחקנים חוגגים (ספרד, ברצלונה, שוב נזכיר שזו אותה קבוצה).
יש גם משהו משמח לראות שלאו דווקא המושלמים ביותר זוכים (לא שלהולנד יש שחקנים פחות מוכשרים), שלא צריך להחזיק בכדור שבעים דקות בשביל להבקיע שער, וגם חוסן קבוצתי ויכולת ניצול מצבים שווים לא פחות. יש חלק לא קטן מאוהדי הכדורגל שכבר מאסו במשחק המסירות הבלתי נגמר של הרוחוס, סוג של אליטיזם כדורגלני ובהחלט יהיה נחמד לראות לשם שינוי שחקנים שהפכו לטאבואים כמו צ'אבי ואינייסטה בצד המפסיד. ואם על הדרך הפכנו את ארוחות השישי של ואן בומל אצל ברט ואן מארוויק (הראשון נשוי לבתו למי ששכח) לנעימות יותר אפילו בקמעה - אז טוב.
כל הקומפלימנטים האפשריים כבר נשפכו על הנבחרת הספרדית, אך בניגוד לבירות מחוזקות, ספרד עושה את זה כיף גם במבחן ההרגשה ולא רק במבחן התוצאה. יחד עם זאת, בשביל להוכיח שהיא באמת אחת הנבחרות הגדולות שהיו אי פעם - היא חייבת להביא גביע עולמי.
ספרד חוגגת (רויטרס) | צילום:
מערכת ONE
לא מעט נבחרות זכו לכינוי הזה כבר - הולנד של קרויף ומיכלס, ברזיל הגדולה של סוקרטס, זיקו ופלקאו ואנגליה -בכל טורניר גדול שהיא אי פעם השתתפה. אבל ללא הוכחות בשטח זה לא שווה כלום. בלי מונדיאל בארון יזכרו את הדור הזה כעוד נבחרת גדולה בהיסטוריה של הכדורגל, אך שנכשלה ברגע האמת. גם למרות היורו.
הולנד - כי 21 נצחונות מ-25 משחקים זה לא הולך ברגל
ההפסד האחרון של הכתומים היה בספטמבר 2008 לאוסטרליה. מאז הם השיגו רצף של 25 משחקים ללא הפסד מתוכם 21 ניצחונות, כולל שלב מוקדמות ומונדיאל מושלם עד עתה. מעולם לא זכתה נבחרת במונדיאל וגם ניצחה במהלכו את כל משחקיה, לכן על מנת לזכות תיאלץ נבחרת האורנג' לגבור לא רק על הספרדים אלא גם על הסטטיסטיקה וההיסטוריה.
ואן מארוויק עם רובן . כדי לזכות צריך לנצח גם את הסטטיסטיקה (רויטרס) | צילום:
מערכת ONE
כדורגל יפה או לא, הישג מרשים שכזה בהחלט אומר דרשני ובמקרה כזה ניתן בהחלט לומר שאם יש מגיע אז זהו אחד המקרים. אם היה אפשר לייצר אנרגיה מאגו אז ללא ספק היו נפתרות כמה בעיות אקולוגיות בהולנד, אך גם כך נקווה שהכוכבים הגדולים יצליחו להחזיק עוד משחק אחד ביחד בלי לריב ויביאו תואר.
ספרד - כי זו נבחרת שמאמינה בצעירים
היתרון המרכזי של הנבחרת הספרדית על פני כל נבחרת, הוא שכמעט כל שחקניה מגיעים מהליגה של המדינה אותה הם מייצגים, ורובם אף משחקים ביחד. לבזבז כסף על רכש זה יפה, ואין ספק ששחקנים זרים טובים תורמים להעלאת הרמה. אך בסופו של יום, לא סתם קיימות מחלקות נוער בקבוצה, ונחמד לראות שחקנים שגדלו במועדון מובילים את הקבוצה הבוגרת שלו להישגים.
אחד הצעירים הבולטים אצל הספרדים. פדרו (GettyImages) | צילום:
מערכת ONE
ישנן שתי קבוצות גדולות בעולם שעדיין מאמינות בקידום שחקנים - הראשונה היא ברצלונה, השניה היא מנצ'סטר יונייטד. אך בעוד ביונייטד הדור הגדול באמת כבר מיצה את עצמו, ושאר השחקנים הצעירים הם אומנם בריטים אך לא אנגלים, ספרד קוטפת את פירות ההשקעה שלה בשחקנים הצעירים.
הנבחרת האנגלית לעומתה, שמגיעה מהליגה החזקה בעולם, רואה מה קורה כשהליגה נשלטת בידי זרים באופן כמעט מוחלט, ואולי במקום לרכוש עוד אפריקני, פורטוגלי או ברזילאי, הגיע הזמן שבכל העולם יתחילו לתת צ'אנס לצעירים, לעתים גם על חשבון תוצאות. בטווח הארוך זה תמיד משתלם. תשאלו את דל בוסקה.
הולנד - כי כמה אפשר לסגוד לתמנון בשם פול?
אם הכלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם, אז מהו התמנון? עניין התמנון הזה קצת יצא מפרופורציות, עם כל האהבה לבעלי חיים, אין ספק שלפול יש יכולות חיזוי מצוינות. ואין ספק שכבר הוכח לא פעם שבני האדם הם הרבה פחות חכמים ממה שהם חושבים את עצמם. אבל לא יכול להיות שבכל פינה קיים טוטו מונדיאל, כל שכנה שאי פעם ראתה דאבל פס מילאה טופס ובסוף היחיד שמסוגל לפגוע בתוצאות זה איזה חסר חוליות.
פול התמנון. הולנד! כי נמאס לנו מהתמנון הזה (רויטרס) | צילום:
מערכת ONE
ועם כל הכבוד לו, כל עוד הוא לא שם על זה כסף זה לא עושה עליי רושם. גם החברה צדקה פה ושם בתוצאות וקיבלה ביטחון, עד שהחליטה לשים את מיטב כספה על 1:3 לגרמניה מול ספרד. אני מעדיף לראות תמנונים במימי הים ולא באקווריומים של מטר על מטר, ואם יש משהו אחד שבאמת מגיע לתמנון המסכן הזה - זהו החופש שלו.
ספרד - כי היא משתפרת ממשחק למשחק
ספרד פתחה את הטורניר בצליעה. הפתעה מדהימה כבר במשחק הראשון נתנה את הניצחון לשוייץ והחזירה את אוטמר היצפלד לחיים. דל בוסקה, שגם ככה נראה חמש עשרה שנה יותר מהגיל שלו (בסה"כ בן 59...) נראה חיוור לרגע, אבל סוף טוב הכול טוב.
ספרד נתנה את המשחק הכי טוב שלה בחצי הגמר, והיא במגמת שיפור לאורך כל הטורניר. הולנד לעומתה היתה אחידה בבינוניותה לאורכו של החודש הזה, גם זה משהו. אם ספרד תמשיך במגמת ההשתפרות היא צפויה להנחיל הפסד ראשון לנבחרת האורנג' במונדיאל הזה, שיבוא יש שיאמרו בעיתוי לא הכי טוב.
בניגוד לספרד, הולנד כבר ראתה את עצמה אלופה פעמיים אך נכשלה ברגעי האמת, ואין לדעת כיצד ישפיע מפח נפש נוסף על האומה ההולנדית, על אף ענן העשן התמידי המיתמר מעל אמסטרדם. בניגוד לפעמים הקודמות, הפעם הם מגיעים בתור האנדרדוג, ולא בגלל שראשי החונטה הארגנטינאים אחראים על סידור הנסיעות שלהם, ואולי העובדה הזו תקל עליהם להציג את הכדורגל שהם יודעים. מעבר לכך,
סניידר יכול להשלים תואר רביעי בשנה אחת, ולהפוך לשחקן הראשון אי פעם שלוקח טריפל עם קבוצתו וגביע עולם עם מדינתו. במקרה הכי גרוע, נתנחם בירידה במחירי הטיסות לאמסטרדם.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
