וייה, פורלאן ויוגי לאב: המצטיינים של המונדיאל

היום שאחרי הוא הקשה ביותר. הסתיים לו חודש המונדיאל, התרגשנו, כססנו ציפורניים, שמחנו ובכינו. אבל לכל דבר טוב יש סוף. אנדרס אינייסטה הביא גביע ראשון לספרדים עם שער דרמטי בהארכה, אלופת העולם איטליה וסגניתה צרפת נעלמו לנו די מהר, האנגלים שוב יצאו לוזרים.

הולנד הפכה מאוסף כוכבים חסרי תכלית לחבורה יעילה ומשומנת, ששוב הגיעה עד לבאר ולא הצליחה לשתות. ואפריקה? אירחה את הטורניר בצורה הנפלאה ביותר. אז נכון, עד הפעם הבאה נצטרך להמתין עוד 4 שנים, אבל הזמן עובר מהר וכולנו מחכים לקרנבל שמחכה לנו בברזיל 2014.

אנחנו בחרנו עבורכם את מה שנזכור יותר מכל ממונדיאל 2010, החל מ-11 השחקנים הבולטים שהתרשמנו מהם לאורך כל הטורניר, דרך האירוע המרכזי שהוכיח לנו שוב, כמה הכדורגל יכול לרגש את כולנו ועד השער היפה ביותר, שהקפיץ אותנו מהספה בשאגה וצהלה.

ה-11 של הטורניר
שוער: איקר קסיאס (ספרד)
התלבטנו, חשבנו ואחרי משחק הגמר קיבלנו החלטה סופית ומוצדקת. קסיאס, אימת החלוצים בין הקורות של ספרד, נבחר לשוער המצטיין. נכון, לספרדים יש גם הגנה חזקה מאוד, אבל אין ספק שקסיאס הוכיח שוב למה הוא נמצא ברשימת השוערים הגדולים בעולם.

רק שני כדורים הוא הוציא מהרשת, שניהם בשלב הבתים. הוא עצר פנדל ברבע הגמר מול פראגוואי והיה המצטיין בגמר מול ההולנדים, אתם מוזמנים לשאול את רובן.

מגן ימני: סרחיו ראמוס (ספרד)
בעמדה הזו לא חסרים שחקנים טובים. אפשר למצוא ברשימה המכובדת את מייקון הברזילאי ואת פיליפ לאם הגרמני, אבל אחד בלט מעל כולם וכן, גם הוא מאלופת העולם החדשה שלנו. יכולת התקפית כולנו ידענו שיש לו ובמונדיאל הוא הראה לכולם שגם הגנה הוא יודע לעשות ובעיקר לתת את הנשמה בשביל הנבחרת.

בלם: ארנה פרידריך (גרמניה)
הבלם הוותיק של גרמניה היה אחד מעמודי התווך של נבחרתו. רק שלושה שערים ספגו הגרמנים עד המשחק מול אורוגוואי וגם כשפגשו את אנגליה וארגנטינה, פרידריך לא התרגש מהכוכבים ועשה את העבודה על הצד הטוב ביותר מבחינתו.

בלם: קרלס פויול (ספרד)
המנהיג של הספרדים בהגנה, עם המון נשמה וכוח מאסיבי. פויול לא נתן מנוח לחלוצים שעמדו מולו ולמרות כמה הופעות לא טובות בתקופה האחרונה, הוכיח שהוא עדיין מהבלמים הטובים שיש בכדורגל העולמי. תוסיפו ליכולת ההגנתית המצויינת את שער הניצחון על הגרמנים בחצי הגמר, בנגיחה מכל הלב, ואת העובדה שעל המחסור במהירות הוא מפצה בחוכמה ובמנהיגות מעוררת השראה, תקבלו בלם וסמל ענק.

מגן שמאלי: ואן ברונקהורסט (הולנד)
משחק הגמר היה משחקו האחרון בקריירה המפוארת של המגן ההולנדי, שהודיע שיפרוש ממשחק פעיל לאחר המונדיאל. הוא היה שמח לסיים את הקריירה עם גביע העולם, אבל גם בלעדיו הקפטן הכתום בן ה-35 נתן טורניר מצויין ובעיקר גרם לנו להתרגש עם השער המדהים שהוא כבש ב-2:3 על אורוגוואי בחצי הגמר.

קשר אחורי: בסטיאן שוויינשטייגר (גרמניה)
הקשר של הגרמנים הציג יכולת מצויינת בטורניר ובעיקר עשה סדר בקישור של הנבחרת. בישל שלושה שערים, שהיפה שבהם היה לפרידריך ברבע הגמר מול ארגנטינה, בניחוח ברזילאי משהו.

קשר ימני: אנדרס אינייסטה (ספרד)
כששחקן כובש שער ניצחון בגמר המונדיאל, ועוד כשזה קורה בעיצומה של ההארכה, הוא חייב להיות בהרכב שלנו, אבל לא רק בגלל השער הזה אינייסטה בפנים. הקשר הנהדר, שכל נגיעה שלו בכדור מוכיחה לנו כמה יפה הכדורגל, לא נתן טורניר ענק, אך הוכיח שוב כמה הוא ווינר ובזכות השער שלו גביע העולם של הספרדים.

קשר שמאלי: ווסלי סניידר (הולנד)
אם ההולנדים היו זוכים בגביע העולם, לא מן הנמנע שהקשר המצויין היה זוכה בכדור הזהב. סניידר כבש חמישה שערים והוביל את ההולנדים עד לגמר גביע העולם.

סניידר כבש צמד גדול מול ברזיל ברבע הגמר והיה מורגש בכל מקום במגרש, כשהוא מנווט את הנבחרת בדיוק כמו שהוא יודע. אם רובן היה כובש את המצב אליו הגיע מול קסיאס, סניידר היה חתום גם על בישול גדול. בכל מקרה הוא יכול לפחות להתגאות ביכולת המרשימה שלו.

חלוץ: תומאס מולר (גרמניה)
השחקן שזכה בנעל הזהב ובתואר השחקן הצעיר המצטיין נמצא גם ברשימה שלנו. עם חמישה שערים ושלושה בישולים במונדיאל הראשון שלו, כשהוא רק בן 20, קשה להתווכח. מולר פרח בנבחרת, הראה שהוא סקורר ולא התרגש גם מול נבחרות גדולות. אין לנו ספק שמדובר רק בהתחלה של קריירה נפלאה.

חלוץ: דייגו פורלאן (אורוגוואי)
איזה טורניר גדול הוא נתן. עם חמישה שערים, כל אחד יותר יפה מהשני, הוא הוביל את אורוגוואי עד לחצי הגמר וקינח בשער יפהפה מול גרמניה במשחק על מקומות 3-4. בקיצור, שחקן גדול שבצדק זכה בכדור הזהב.

חלוץ: דוד וייה (ספרד)
הסקורר של נבחרת ספרד. יכולת הכיבוש שלו השכיחה את יכולתו הרעה של שותפו לחוד, פרננדו טורס. וייה הוכיח במונדיאל הזה שהוא אחד החלוצים הטובים בעולם וברצלונה יכולה להתגאות ברכש החדש שלה. חמישה שערים הוא כבש והוכיח שיש על מי לסמוך בהתקפה הספרדית.

הפתעת הטורניר: מסוט אוזיל (גרמניה)

מאמנו, יואכים לאב, נתן לו את הקרדיט והוא פתח בכל שבעת המשחקים של גרמניה בטורניר. במבט לאחור, אפשר לומר שהוא בהחלט פרע את השטרות. מהירות, קלילות, ראיית משחק ושער גדול מול גאנה הקנו לו מקום של כבוד במונדיאל הזה. לגרמניה יש על מי לסמוך בטורנירים הבאים.

הנבחרת המאכזבת: צרפת

עם סגל הכולל כוכבים רבים סיימה אחרונה בבית עם תיקו מאופס מול אורוגוואי, הפסד למקסיקו ולקינוח עוד הפסד למארחת החלשה, דרום-אפריקה. כדי להגיע לטורניר הבא מוכנים, לורן בלאן צריך לעשות חריש רציני. שיהיה לו בהצלחה. קל זה לא הולך להיות.

השחקן המאכזב: וויין רוני (אנגליה)
היו הרבה אכזבות אישיות במונדיאל הזה, אבל נראה שיותר מכולם, החלוץ האנגלי של מנצ'סטר יונייטד לא הופיע. תאשימו את הפציעה ממנה סבל לקראת סוף העונה, תאשימו את המוראל האנגלי או את החברים שלו, אבל אפס שערים בארבעה משחקים עם הדחה מביכה מול גרמניה, זה לא מה שציפו לקבל בממלכה. את החותמת הסופית לכישלון קיבלנו לפני מספר ימים, כאשר רוני נבחר לשחקן המכוער ביותר במונדיאל. כיף גדול.

האירוע המרכזי: היד של סוארס והחמצת הפנדל של ג'יאן
הדקה ה-120 במשחק בין אורוגוואי לגאנה היתה במילה אחת מטורפת. בגלל דרמות מהסוג הזה אנחנו אוהבים כדורגל. במצב של 1:1 ברבע הגמר, עצר חלוצה של אורוגוואי, לואיס סוארס, את הכדור בידו על קו השער באינסטינקט נהדר של שוער.

רק מה, הוא לא שוער. האדום נשלף והכוכב של גאנה, אסמואה ג'יאן, ניגש לבעוט את הפנדל כדי להעלות את נבחרתו לחצי גמר היסטורי. אלא שג'יאן בעט למשקוף והדמעות של סוארס הפכו לדמעות של אושר. המוראל אצל השחקנים של מילובאן רייבאץ' היה ברצפה, אורוגוואי ניצחה 2:4 בפנדלים וסוארס הפך לגיבור לאומי ולמושא ללעג בינלאומי. מישהו אמר יד האלוהים?

המאמן המצטיין: יואכים לאב

תשאלו את קאפלו ואת מראדונה, שספגו תבוסות במצ'-אפ על הקווים. די בטוח שמאמן הטורניר שלהם הוא גם יואכים לאב. אם לא ספרד, סביר מאוד להניח שהיינו רואים את לאב נזרק לאוויר אחרי משחק הגמר כשהסוודר הכחול שלו רטוב משמפניה.

השחקן המצטיין: דוד וייה

בשער המכריע שהביא את הגביע למדריד הוא כבר צפה מהספסל, אבל תהיו בטוחים שהוא היה מאושר עד הגג. היכולות המופלאות של וייה עשו את זה. ספרד זכתה בגביע ואת כל השבחים היא חייבת לחלוץ המוכשר שלה.

השער היפה: ואן ברונקהורסט נגד אורוגוואי

פתאום משום מקום הניף המגן הוותיק את רגלו מ-35 מטר והכדור נחת בחיבור של השער. עוד מהלכים נפלאים שלא נעלמו מעינינו הם השער של פודולסקי מול אנגליה, טבס מול מקסיקו, פורלאן (תבחרו אתם איזו מהבומבות שלו) ואפשר לצרף עוד לא מעט שערים מדהימים שלא נשכח לעולם.