טקס המכביה באצטדיון טדי (צילום: David Silverman, GettyImages IL)
טקס הפתיחה של המכביה ה-16. מה למדנו מאז? | צילום: David Silverman, GettyImages IL

משחקי המכבייה הנערכים ממש בימים אלה בכל רחבי הארץ זוכים לכינויים שונים, ברובם לא ממש מחמיאים. אחד מהם הוא "קייטנת ספורט", ביטוי שנאמר על ידי שדר שלא נזכיר את שמו בערוץ ממלכתי במהלך טקס הפתיחה של המשחקים. בהחלט לא נעים. האם הכינויים השליליים, והבדיחות שדבקו לאירוע הזה, המתקיים פעם בארבע שנים, מוצדקים?

כמי שמחזיקה בביתה 12 מדליות מ"קייטנת הספורט" הזו בענף הטניס, נראה לי שיש לי את הפרספקטיבה הנכונה להתייחס אליהם באובייקטיביות ולהביא כאן בפניכם לפחות שלוש סיבות בעד ונגד. מה המסקנה? אתם תכריעו.

נגד:

כי הרמה לא משהו - זהו קודם כל אירוע ספורט, ובשנים האחרונות, בואו נודה על האמת, הרמה הספורטיבית בו היא לא משהו.
רמת הספורטאים לא בשמיים, הרבה מספורטאי ישראל הבכירים מדירים את רגליהם מהאירוע הזה (אלא אם כן הוגדר להם מראש כתחרות מטרה לצורך השגת קריטריון לאירוע חשוב בהרבה), ועם יד על הלב – זכייה במכבייה זה נחמד אבל לא ממש נרשם בספר ההישגים הבולטים של הספורטאים המשתתפים בה.

כי נודף ממנה ריח של גזענות – "האולימפיאדה היהודית"?? נו באמת. אנחנו עושים לעצמנו ובני עמנו את מה שאנו שונאים שאחרים עושים לנו. הבידול הזה לא עושה לנו בדיוק שירות טוב או יחסי ציבור טובים בתפוצות, ולכן אולי כדאי לוותר על הרעיון הזה אחת ולתמיד.

כי בכל פעם המכבייה נותנת לנו אשליה שהנה אנחנו מוכנים לארח אולימפיאדה – ולא, זה לא עומד לקרות במילניום הקרוב. לא נלעס את הבדיחה על הישראלי ששואלים אותו איך נארח אולימפיאדה עם בעיות החפיפניקיות שלנו והוא עונה "כשנגיע לגשר – נחצה אותו".

אז זהו, שלצערנו זאת לא בדיחה, כמו שאתם ודאי זוכרים. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד על ארגון אירוע ספורט בסדר גודל שכזה וכדאי להפסיק לפנטז.

בעד:

כי יש פוטנציאל לשידוך טוב – המכבייה היא האתר הלא וירטואלי הגדול ביותר להיכרויות כשרות למהדרין. כיהודים אנחנו יודעים הרי שכל מה שיכול להוביל בעתיד הקרוב או הרחוק למצוות פרו ורבו - הרי זה מבורך.

כי התיירות עושה כמה ג'ובות – הסיבה הטובה ביותר לקיום המכבייה היא התיירים הרבים הבאים בעקבותיה. כל ספורטאי שמביא לעודד את האמא, האבא, הסבתא ובני הדודים, מכניס למלונות ומסעדות ישראל מטבע חוץ - והרבה.

כי היא מעודדת עליה – אנחנו מכירים מקרים קלאסיים של "עולי מכביות" כמו טל ברודי ודומיו. איגודי הספורט השונים מבצעים ציד כישרונות מרוכז במשך כשבועיים של משחקים, וכל ספורטאי עולה הופך לנכס יקר. ספורטאים או לא – כל מי שמתאהב במדינה שלנו במהלך המשחקים ורוצה לעלות על העגלה – מתקבל בברכה!